מגה תעשיות
כתבות
קורוזיה בתעשייה

קורוזיה בתעשייה

 
​אילן משיח |  
15/08/2021
זמן קריאה: 9 דק'

בכתבות הקודמות עסקנו בעיקר באפיון תופעת הקורוזיה שיש במפעל ובשימוש במושגים בסיסיים. למידה של סוגי הקורוזיה והבחנה ביניהם יתרמו לאיתור פתרון מתאים, אשר ישרת את המפעל לאורך זמן.

בחלק זה, האחרון בסידרה, פתרון להתמודדות עם התופעה במקום שתמיד נשכח, מאחר שהוא אינו חלק מתהליך הייצור - מחסן החלקים והמלאי.

תוכנית להתמודדות עם קורוזיה במלאי

כל מפעל יצרני חייב להחזיק מלאי של חומרי גלם ומלאי של מוצרים מוגמרים לפני העברתם ללקוח הסופי. גודל המפעל ואופי הייצור קובעים את רמות המלאי שיש להחזיק. רוב המפעלים מחזיקים מלאי של חלקים למקרי חירום כדי להתמודד עם כל תקלה.

נוסף על כך, בשל זמני אספקה ארוכים לציוד כבד ומורכב, מפעלים רבים רוכשים חלקים וציוד הרבה לפני הצורך, ושומרים על מלאי, לעיתים מלאי גדול מאוד, מתוך כוונה למנוע מצבי השבתה פוטנציאליים שעשויים להיות יקרים מאוד. אלא שתנאי האחסון של המלאי אינם תמיד אידיאליים.

  לאחר יישום של תוכנית השימור/שיקום, יש לעקוב אחר הרכיבים באופן רבעוני, ואם מזוהה התרחשות מחודשת של קורוזיה, לבצע פעולות מתקנות. אשר לציוד מלאי חדש, יש להגדיר נוהל קליטה שמאפשר שימור לתקופת האחסנה עד השימוש  

בשל גודל הציוד ומחסור תמידי במקום במחסנים, ישנם חלקים שמאוחסנים בחוץ וצריכים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות, בסביבה לחה ורטובה, ולפעמים אף חומצית ומלוחה (למי שנמצא בקרבת הים), המזיקה לשלמותם של מרבית חלקי המתכת, והם מחלידים עם הזמן.

אבל לא רק מתכת סובלת מקורוזיה. חומרים פולימריים וחומרים פלסטיים סובלים מאיבוד היכולת האלסטית שלהם ומתחילים להתקשות ולהתפורר בטרם נכנסו לעבודה. התקנת חלקים נגועים בקורוזיה, במקרים רבים פירושה שהציוד נידון להיכשל מוקדם בהרבה מהצפוי.

אזור המחסן במפעל מועד לפורענות עקב שינוי תמידי בתנועות המלאי, שינוי הסביבה בשל פתיחה וסגירה של מעברים ומקומות אחסון, וכן תנועה של עובדים העוברים דרכו דרך קבע. קשה לאבחן את התפתחות הקורוזיה בגלל המגוון הרחב של חומרים הקיימים במלאי, ועל כן נדרשים פתרונות ממוקדים בשימור, ולא בהתאמת הסביבה שתהיה פחות קורוזיבית.

חלק מהפתרונות עשויים להיות ספציפיים מאוד, תלוי במורכבות של סוג החומר. לדוגמה, מחליפי חום, משאבות, צנרת ושסתומים - על משטחים גדולים - יטופלו אחרת ממסבים וממערכות פנאומטיות. כמו כן בשל הייעוד של החלקים, בדרך כלל נדרשת הגנה זמנית ולא קבועה. דבר זה עשוי לאתגר את העובדים, המנהלים, וגם הלקוחות, המצפים שחלקי המלאי יהיו מוכנים לשירות בעת הצורך.

בניית תוכנית התמודדות עם קורוזיה תביא להארכת חיי הציוד הן מבחינת חלקים חדשים הן מבחינת הציוד הקיים, באופן שיביא לחיסכון ניכר בעלויות השנתיות ויבטיח שהמוצרים המסופקים ללקוחות יהיו אמינים לאורך זמן.

  גישה אחת למניעת קורוזיה של חלקים ממתכת היא לאגור אותם עם אריזות מעכבות קורוזיה נדיפות (VCI). אריזות מסוג זה יוצרות אדים כימיים אשר משאירים שכבה דקה ומגנה על החלקים המאוחסנים  

אני ממליץ לבנות תוכנית מקיפה בת שישה שלבים לשמירה על המלאי.

1. הערכה של ערך המלאי השוטף והפסדים פוטנציאליים עקב קורוזיה וחלודה.

בשלב הראשון יש לבחון אובייקטיבית את המלאי הקיים כדי לאתר פרטים הנמצאים במצב של חידוש או גריטה (שמשמעם הפסד כלכלי). לשם כך מחלקים את המלאי לשלוש קבוצות: מלאי במצב תקין, מלאי במצב מקובל שאפשר להשתמש בו או לחדשו, מלאי שאינו תקין ויש לגרוע אותו.

* יש לאמוד עלות שנתית של מלאי שאינו ניתן לתיקון או אינו בר השבה (נחשב גרוטאות). הערך הכספי של החומר, החלקים והמוצרים ה"אבודים", הוא למעשה הבסיס לתקציב המיועד לשימור ואחזקה של מלאי ללא קורוזיה.

* מומלץ לשתף את תוצאות הסקירה בפורום הרחב ביותר שניתן, ובשיתוף כלל המחלקות. כך כל בעלי התפקידים הרלוונטיים יבינו את הסוגיות ואת ההשלכות של העלות והביצועים.

2. לוחות זמנים וסדרי עדיפויות.

* מפרידים את המלאי הנותר לשני תחומים: ציוד/חלקים הניתנים להצלה בעזרת שחזור מסוים; וציוד/חלקים שמצבם טוב מספיק כדי לקבל הגנה.

* קובעים סדר עדיפויות של ציוד שצריך להתייחס אליו תחילה, ועוקבים אחר ההתקדמות בגיליון עבודה.

* מגדירים את תוכנית הפעולה (תוכנית משקמת) ולוחות זמנים.

3. שיטות טיפול בסוגי מלאי למיניהם.

בכל פריט במלאי אפשר לטפל בכמה דרכים, בהתאם למצבו.

א. מסירי חלודה להסרה כימית

אפשר להסיר חלודה עם מגוון רחב של מוצרים חומציים באופן כימי. מכיוון שמדובר בחומצה, אני ממליץ להשתמש במוצרי הסרה בריכוז נמוך מאוד של החומר הפעיל. לאחר הסרת החלודה נותרת על שכבת הברזל הנקייה שכבה פוספטית שמעכבת את הקורוזיה ומאפשרת זמן להמשך טיפול. לאחר הסרת החלודה יש למרוח ציפוי משמר לטווח ארוך כדי למנוע הופעה חוזרת.

ב. הסרת חלודה מכנית - ניקוי חול/צבעי בסיס ייחודיים

בעבר היה נהוג לקחת את החלקים הגדולים במלאי, שסבלו מהתפתחות קורוזיבית, לניקוי חול שיסיר את שכבת הקורוזיה ולהשמיש אותם. התהליך היה קל ומהיר למדי.

ניקוי חול הוא תהליך שנועד להסיר לכלוך, חלודה, שמן וצבע לא רצוי ממוצרי מתכת. תהליך זה מבוצע בהתזת חול בלחץ אוויר גבוה על פני משטח מסוים. החול רך למגע במצב סטטי, אך כאשר הוא נורה במהירות אדירה, הגרגרים הקטנים פועלים כמו עשרות אלפי סכינים קטנות וחדות, אשר מקלפות את פני משטח המתכת ומסירות את הלכלוך או הצבע הלא רצויים.

בשנים האחרונות מוחמרים בעקיבות התקנים הנוגעים לאופן השימוש בניקוי חול בשל הסכנה הבריאותית שיש בחלקיקים. השימוש בשיטה זו נאסר במדינות רבות. בארץ עדיין נעשה בה שימוש, אך המגמה היא למצוא תחליפים.

בזכות התפתחות הננו טכנולוגיה, ישנם כיום צבעי בסיס ייחודיים המהווים פתרון ירוק וחדשני, שמאפשר לצבוע על המשטח החלוד בלי להסיר את החלודה. הטכנולוגיה החדשה חוסכת זמן ולוגיסטיקה, ובעיקר מבטלת את הסכנה הטמונה בחשיפה לחלקיקי האבק המסוכנים שנוצרים בתהליך הניקוי של החול. יש לדעת כי הצבע אינו ניתן להסרה לאחר יישומו.

מערכות הצבע עם צבעי הבסיס המיועדים לקורוזיה מבצעות פעולה כפולה. הן ממירות את שכבת הקורוזיה בשכבת הגנה אשר עוצרת את המשך ההתפשטות של הקורוזיה, ויוצרות חוצץ בין האוויר והלחות למתכת ומונעות את תהליך ההתחמצנות.

ג. הגנה על חלקי מתכת גדולים במלאי

גישה אחת למניעת קורוזיה של חלקים ממתכת היא לאגור אותם עם אריזות מעכבות קורוזיה נדיפות (VCI). אריזות מסוג זה יוצרות אדים כימיים אשר משאירים שכבה דקה ומגנה על החלקים המאוחסנים. האתגר הגדול ביותר עם אריזות VCI הוא להבטיח שהן נשארות אטומות לאוויר וללחות. שיטה זו קשה ליישום על חלקים גדולים.

השיטה הטובה ביותר להגנה על משטחי מתכת היא יישום ציפוי דמוי שעווה, היוצר ציפוי אלסטי אטום ומונע קורוזיה לטווח ארוך למדי. ציפויים איכותיים מחזיקים עד עשור בתנאים מקורים וכשנתיים בחשיפה מלאה לתנאי חוץ. ציפוי כזה מגיע בתצורת נוזל הניתן למריחה או לריסוס, ועל כן אידיאלי לחלקים גדולים ולמשטחים גסים כגון מחליפי חום, שסתומים וצנרת. יתרון נוסף וגדול של חומרים מסוג זה הוא שאפשר להסירם בקלות ולהשמיש את החלק במהירות רבה.

  בשלב הראשון יש לבחון את המלאי הקיים כדי לאתר פרטים הנמצאים במצב של חידוש או גריטה. לשם כך מחלקים את המלאי לשלוש קבוצות: מלאי במצב תקין, מלאי במצב מקובל שאפשר להשתמש בו או לחדשו, מלאי שאינו תקין ויש לגרוע אותו  

ד. הגנה על רכיבים מורכבים וחלקים מתכתיים מדויקים

יש להגן על רכיבים מדויקים כגון מסבים, רכיבים חשמליים, שרשראות וצירים בעזרת שכבה דקה מאוד של שמן המכיל מעכבי קורוזיה ובעל יכולת היצמדות (אדהזיה) גבוהה. שמנים המיועדים לדחות לחות ולשמר חלקים אמורים לאפשר שקט לפרק זמן של עד שישה חודשים, כתלות בתנאי הסביבה.

לא כל השמנים מיועדים לשימור. שמן נוטה לצוף על מים, ולכן כאשר החלק נחשף למים, יש היפרדות של השמן מהמשטח, ותופעת החיזור (חמצון) מתחילה. כדי לבחון בקלות את יכולת ההיצמדות של השמן שנעשה בו שימוש, יש לטפטף מספר טיפות לתוך כוס מים. שמן שמסוגל לדחות מים ישקע, ולא יצוף עליהם. היתרון הגדול בשימוש בשיטת הגנה זו הוא שלא נדרש להסיר את השמן לפני הכנת הרכיב לשירות.

ה. חלקים לא מתכתיים

כפי שציינתי, גם חלקים לא מתכתיים, כגון פלסטיק ורכיבי פולימר אחרים, מתמודדים עם תופעת הקורוזיה וזקוקים להגנה בזמן האחסון. פולימרים כגון רצועות גומי, אטמים פולימריים ואטמי O, ומגוון חלקי פלסטיק אחרים, ייפגעו כתוצאה מחשיפה ל-UV ומחשיפה לאדים כימיים, לחום וליובש.

לדוגמה, רצועת גומי שמתקשה בזמן שהייה במלאי, מאבדת את יכולות המשיכה והאחיזה שלה. כאשר תורכב על דסקיות ההנעה, יידרש כוח רב יותר להניע אותה, ולפיכך יופחת הכוח של המיכון הכללי וצריכת החשמל תעלה מאוד.

ישנם פתרונות המיועדים להגן על רצועות, כגון שמני רצועות למיניהם. חשוב לוודא שהשמן אכן אוטם את הגומי לחדירת מים ומשמש כמערכת שימור והגנה של צינורות ושל אטמי O, ולא הופך את הרצועות לדביקות, שכן הן יספחו אליהן אבק ולכלוך וייעשו לא שמישות.

ברכיבים אלקטרוניים ובכרטיסים מודפסים צריך להגן על חלקי המתכת והפלסטיק במשולב: מצד אחד לאטום את החלק מפני קורוזיה, ומצד אחר לשמור על החיווט ולמנוע קצר. בשוק ישנם חומרי איטום פולימריים שקופים הניתנים לריסוס ונהפכים לשכבת ציפוי אטומה, קשיחה ושקופה, אשר מגנה עליהם מלחות וממים ומתאימה להגנה על רכיבים חשמליים.

4. רכישת חומרים ואביזרים והקצאת זמן לכוח אדם.

לפי כמות החלקים שיש לשמר, לחדש ולהגן עליהם, יש להצטייד בטכנולוגיה הנבחרת (חומרים כימיים ייעודיים, כמוסבר לעיל). לפי צרכי היישום יש להזמין ציוד ריסוס, אמבטיות להשריה וניקוי של חלקים, ציוד מגן וכדומה. יש להקים אזור עבודה נוח, שגודלו יאפשר לשנע את הציוד, לטפל בו ולהשיבו לאחסון, וכן להקצות כוח אדם ליישום התוכנית.

5. יישום והדרכה.

כפי שנדרש בכל הטמעה של מערכת חדשה, יש להכשיר את הצוות לשימוש נכון בחומרים, בבטחה ובמקצועיות. חשוב לקבל מהספק המקומי ומיצרן החומרים הדרכה באתר לאנשי המפעל.

6. אחסון, מעקב ו-ROI (חישובי החזר השקעה).

לאחר יישום של תוכנית השימור/שיקום, יש לעקוב אחר הרכיבים באופן רבעוני, ואם מזוהה התרחשות מחודשת של קורוזיה, לבצע פעולות מתקנות. אשר לציוד מלאי חדש, יש להגדיר נוהל קליטה שמאפשר שימור לתקופת האחסנה עד השימוש.

מלבד זאת, בכל פרק זמן קצוב יש לבצע בחינה כלכלית להחזר ההשקעה של התקציב לשימור שנקבע בתחילת התהליך. נרצה לראות ירידה ניכרת ואף מוחלטת בחלקים שנפגמו עקב קורוזיה, ונצפה לשינוי לטובה באורך חיי הציוד שמותקן ועובד במפעל תוך כדי עמידה בתקציב הראשוני.

  בשל זמני אספקה ארוכים לציוד כבד ומורכב, מפעלים רבים רוכשים חלקים וציוד הרבה לפני הצורך, ושומרים על מלאי, לעיתים מלאי גדול מאוד, מתוך כוונה למנוע מצבי השבתה פוטנציאליים שעשויים להיות יקרים מאוד. אלא שתנאי האחסון של המלאי אינם תמיד אידיאליים  

אם ההשקעה אינה מחזירה את עצמה וציוד וחלקים עדיין ניזוקים מקורוזיה ויוצאים משימוש, יש לבחון כיצד אפשר לשפר ולשנות את שיטות השימור וההגנה.

חריגה מהתקציב עשויה ללמד על שימוש חורג וקניית יתר של טכנולוגיה להגנה ולהסרת קורוזיה. כאשר לא מושגת התוצאה היעילה ביותר לציוד בסביבה שבה הוא נמצא, נעשה לעיתים שימוש מוגזם בחומרים. גם כאן יש לבחון מחדש את השימוש באמצעים הקיימים, ולפי הצורך לחפש טכנולוגיות הגנה מתאימות יותר.

סיכום

קורוזיה היא תופעת טבע המתרחשת סביבנו כל הזמן. כל עוד יש אוויר ולחות, נמשיך להתמודד עימה. הזנחתה עלולה להביא לנזקים ולהפסדים ניכרים למפעל, ובמקרים קשים אף לסכן חיים. חשוב להיות מודעים אליה, ובשום פנים לא להתעלם ממנה.

המדע והמחקר תרמו למציאת פתרונות ארוכי טווח. הבנה של מקור הקורוזיה תביא למציאת הפתרון המתאים ביותר ועקב כך לצמצום העלויות הכספיות ולחיסכון עתידי. תיעוד של המקורות ושל דרכי הפתרון ישרתו את החברה הן בטווח הקצר הן בטווח הארוך.

לאחר שהתחלתם להבין את המשמעות של קורוזיה ושל החיסכון הטמון במניעתה, הקדישו תשומת לב למציאת החומרים הנכונים כדי להתמודד עימה באופן הנכון והמקצועי ביותר.


הכותב הינו מנכ"ל סיל הנדסה בע"מ. elan@sealeng.co.il

אילן משיח |  
24/06/2021
זמן קריאה: 12 דק'

ההגדרה הרווחת של קורוזיה היא הרס של החומר כתוצאה של תגובה עם הסביבה. ההרס הוא שינוי כימי, ולא תוצאה של מכה פיסית. בדרך כלל המושג נקשר להרס של מתכות, אך הוא תהליך שמתרחש בכל חומר, בכלל זה בטון וחומרים מורכבים.

כפי שסקרנו בקצרה בחלקה הראשון של סידרת כתבות זו, מאחר שקורוזיה היא תהליך שמתרחש כל הזמן, ההשפעה על תהליכי הייצור והאחזקה היא תמידית. עלות הטיפול בנזקי הקורוזיה עשויה להגיע לאחוזים עצומים מעלויות התפעול של עסק, וזאת בלי להזכיר נזקים פוטנציאליים לאדם.

מאז שהומצא הברזל קיימת מלחמה אין סופית בנזקי קורוזיה. התהליך נלמד באופן מעמיק ומקצועי באוניברסיטאות, ומדי שנה מתפרסמים חומרים ומוצרים חדשים שמנסים למנוע את התהליך הפלאי והטבעי הזה.

לשמחתנו, הסיבות לקורוזיה ידועות, ואנו מסוגלים לנהל אותן במקום שהן ינהלו אותנו. אם נבצע בקרה וטיפול נכונים עם מגוון מוצרים ייעודיים, ברוב המקרים נצליח למנוע את היווצרות הקורוזיה פרק זמן ארוך. הבסיס חייב להיות בשינוי המודעות ובניהול נכון, ובכלל זה מגוון פעולות של תכנון, מניעה, בקרה וניטור בציוד ובמבנים תעשייתיים, פעולות שעשויות לחסוך הרבה כסף לבעל העסק.

קיים חומר מחקרי רב בנושא. בספר Uhlig's Corrosion Handbook, Third Edition של R. Winston Revie בהוצאת Wiley, יש סקירה מקיפה על תופעת הקורוזיה בתעשייה, דרכי גילוי וטיפול, עם דוגמאות אמיתיות שאפשר ללמוד מהן.

בחלק ב' של סידרת הכתבות, וכן בחלק ג', אציג בקצרה את הצורות האופייניות של קורוזיה ואת דרכי ההגנה שאפשר ליישם. לבסוף אציג תוכנית סדורה להתמודד עם התופעה, שמתרחשת בעקב אכילס של התעשייה - המלאי. המלאי יושב במחסן וממתין לתורו לעלות לפס הייצור, בתוך כך מותקף ללא הרף על ידי קורוזיה, והדבר משפיע לבסוף על כל שרשרת הייצור במפעל.

אפיון של צורת הקורוזיה במתכות

הגורמים שיוצרים קורוזיה ידועים, אך אופן ההתקפה הקורוזיבי תלוי במגוון גורמים של המתכת, בתנאי העבודה ובאופי הכימי של הסביבה. לכן שיטת הטיפול חייבת להיות מבוססת על חקר התופעה ועל הבנת הסיבות לקיומה לפני שמעניקים את הטיפול.

אדם לקח חומר שאיתו הוא יוצר מוצר מסוים - מכונה, חולצה, בית, מכונית, מטוס או מפעל - שללא תחזוקה והגנה יתחיל בתנאים כימיים מסוימים להתפרק. נקודת המוצא היא שכל דבר שיש בטבע נמצא באופן רציף ולאורך זמן בתהליך של שינוי, התגבשות והתפרקות. כל חומר שהינדס האדם הוא תוצר של חומר שמגיב לסביבה.

  קורוזיית התעייפות מופיעה במתכות בגלל שילוב בין מאמץ מחזורי המביא להתעייפות לבין סביבה קורוזיבית. היא מושפעת מאופן ההעמסה ומגורמים סביבתיים ומטלורגיים. במתכות יורד החוזק להתעייפות בגלל סביבות כימיות אגרסיביות  

תופעת הקורוזיה במתכות שיצר האדם מתחילה מרגע שנוצרה המתכת. כבר בסיום הייצור מתחיל תהליך של התחמצנות וריאקציית חמצון-חיזור, ועלינו לבחון כיצד אפשר לשמר את המתכת בדרך הנכונה ביותר לשימוש מיטבי.

היכולת של מתכות לעבור תהליכים קורוזיביים תלויה בעצם בכושרן היחסי לחזר, כלומר ביכולתן לעבור תהליך חמצון שגורם לקורוזיה להתפתח. ככל שלמתכת כושר גדול יותר לעבור תהליכי חמצון, כושרה היחסי לחזר גדול יותר והיא פגיעה יותר לתהליך קורוזיבי.

הברזל והפלדות למיניהן הם החומרים הנפוצים ביותר בתעשייה ובבנייה. נעשה בהם שימוש נרחב בשל התכונות המכניות המצוינות שלהם, בהן חוזק גבוה, ייצור ועיבוד בקלות, מחיר סביר ועלות ייצור נמוכה. מצד שני, אחד הקשיים העיקריים בשימוש בברזל הוא נטייתו לעבור קורוזיה בקלות בסביבות שיש בהן לחות רבה בגלל יכולת החיזור הגבוה שלו. תחמוצת הברזל (חלודה) אינה פסיבית לסביבה קורוזיבית ונשארת כשכבת הגנה, כפי שמתרחש במתכות אצילות יותר, אלא ממשיכה ללא הפסק עד התפוררות מוחלטת.

פסיבציה היא למעשה היווצרות של שכבת תחמוצת המגנה על פני השטח של המתכת מפני קורוזיה. חומרים כגון אלומיניום, נחושת וטיטניום עמידים בפני קורוזיה בסביבות כימיות מסוימות. הבנת תהליך זה הביאה בשנת 1913 להמצאה של פלדת אל-חלד, נירוסטה, ובקיצור - פלב"מ (פלדה בלתי מחלידה) שעמידה בקורוזיה בסביבה אטמוספרית, ואף בטמפרטורות גבוהות. פלדה זו שינתה לגמרי את עולם התעשייה בזכות היכולות "האנטי קורוזיביות" שלה. הפלדה מכילה בדרך כלל ברזל בשילוב של כ-18% כרום וכ-8% ניקל, ההופכים אותה לפסיבית לתהליך החמצון. שכבת התחמוצת נהפכת לשכבת מגן. שכבה זו דקה מאוד ולכן אינה נראית, ועדיין אפשר להבחין בברק המתכתי האופייני למתכות. כאשר המתכת נשרטת, שכבת התחמוצת משקמת את עצמה בשל נוכחות הכרום ותגובתו המהירה עם החמצן שבאוויר.

לנירוסטה תכונות מכניות מצוינות, המאפשרות שימוש נרחב בה בתעשייה. חסרונה הבולט הוא עלותה, הגבוהה מעלות הברזל. למרות זאת יהיה נבון להשקיע ולבחון היכן להשתמש בה, בעיקר כאשר תכנון המפעל נעשה לטווח ארוך.

אל תטעו, נירוסטה היא מתכת עמידה מאוד, אך עדיין חייבים לבצע בדיקה ומעקב, שכן גם היא נמצאת בתהליך חיזור-חמצון תמידי, שמהירות ההשפעה שלו תלויה מאוד בסביבה הקורוזיבית. למשל, בסביבה ימית, לאחר שנתיים יופיעו סימני חלודה גם על נירוסטה איכותית.

שימוש במתכות אצילות או במתכות פסיביות לתהליכי קורוזיה, מאפשר להגדיל מאוד את יכולת ההתמודדות עם איתני הטבע, אך אין זה פתרון לבעיה. הקורוזיה ממשיכה להתרחש.

מניעת קורוזיה מבוססת על שלוש שיטות יעילות שאותן ניישם בדרך כזו או אחרת לאחר הבנת התופעה:

א. בידוד המתכת מהסביבה על ידי ציפויה בחומרים פלסטיים, בזפת או בקרמיקה. הדבר נעשה על ידי צביעת המתכת בצבעים מגנים או ציפויה במתכת אחרת, בעלת יכולת חיזור נמוכה יותר.

ב. טיפול בסביבה: סילוק חמצן מהסביבה, ייבוש האוויר (ספיגה של כל אדי המים), הזרמת חנקן, או עבודה במיתקנים סגורים המכילים חנקן בלבד. למעשה מדובר במניעת חשיפה לחומצות ולחומרים אגרסיביים אחרים.

ג. הגנה קטודית: מצמידים למתכת שרוצים להגן עליה מתכת בעלת יכולת חיזור טובה יותר, או מצפים את הראשונה בשנייה. הציפוי יעבור את תהליכי החמצון (הקורוזיה) במקום המתכת שעליה רוצים להגן. לדוגמה, גלוון (איבוץ - ציפוי הברזל באבץ) - האבץ עובר תהליך קורוזיה ונוצרת שכבה מגנה.

סוגי קורוזיה במתכת

ישנם סוגי קורוזיה רבים. קצרה היריעה מלפרט את כולם בכתבה זו, ועל כן אתמקד בשמונה הסוגים העיקריים, אשר יאפשרו אבחון ראשוני של סוג הקורוזיה במפעלכם ויתרמו להעמקת ההבנה ולהתמודדות נכונה עם התופעה.

1. קורוזיה אחידה (כללית): משטח החומר מותקף באופן אחיד כאשר המתכת נמצאת בסביבה קורוזיבית. התוצאה: קורוזיה הומוגנית ואחידה. אפשר לחשב את קצב ההתפתחות של הקורוזיה, כלומר אפשר לעקוב אחריה ולצפות אותה, ולכן היא אינה מסוכנת מאוד.

פתרונות אפשריים למניעת קורוזיה אחידה:

* ביצוע ציפויים: צביעה, גילוון (פלדות), אנודיזציה (אלומיניום(.

* הגנה קטודית: שימוש באנודת הקרבה, שהיא פעילה יותר מהמתכת של המוצר, כגון אנודת קרבן מגנזיום, אבץ ואלומיניום.

* שיפור תנאי הסביבה: לא לאחסן את המוצר בתנאים רטובים או לחים ולמנוע מגע עם חומצות.

* לא לאפשר למים לעמוד על החלק.

* שימון: לנקות ולשמן באופן תקופתי.

2. קורוזיה גלוונית: נגרמת על ידי מגע חשמלי וקשר אלקטרוליטי (לדוגמה, תמיסת מי מלח) בין שתי מתכות (או יותר) שקיים ביניהן פוטנציאל כימי. לדוגמה, ברגי פלדה הנמצאים במגע עם פליז, עוברים קורוזיה בסביבה ימית. התקפה מסוג זה באה לידי ביטוי בעיקר באזור החיבור של שתי המתכות.

קורוזיה גלוונית היא קורוזיה מואצת, המתרחשת לעיתים קרובות כאשר שתי מתכות (בעלות הפרש פוטנציאלים חשמלי) נמצאות במגע חשמלי בנוכחות אלקטרוליט (תמיסה מוליכה). לדוגמה, אונייה ששלדתה וחיפויה עשויים פלדה, הנמצאת במי ים, במגע עם פלטות אבץ שהוצמדו אליה - במקרה זה האבץ יעבור קורוזיה מואצת בעקבות המגע עם הברזל והפרש הפוטנציאלים החשמלי ביניהם, ו"יקריב" את עצמו למען הפלדה. התהליך מכונה אנודת הקרבה. קורוזיה גלוונית יכולה להיות אחידה או מקומית, והיא חמורה במיוחד כאשר אין שכבה מגנה מפני קורוזיה על פני השטח וכאשר שכבת התחמוצת המגנה נהרסת בגלל שחיקה (ארוזיה).

פתרונות אפשריים למניעת קורוזיה גלוונית:

* כאשר במוצר מסוים יש מגע גלווני בין מתכות, יש לבודד את המתכות על ידי אטם או ציפוי.

* לא להצמיד מתכות שיש להן פוטנציאל אלקטרוכימי גבוה מאוד (רחוקים זה מזה בשורה הגלוונית).

* כאשר מחברים שתי מתכות, עדיף שהמתכת הגדולה תהיה פעילה והמתכת הקטנה תהיה אצילה.

* ניתן לבצע על אחד החלקים טיפול הנקרא תרמו דיפוזי, שעוצר את הקשר האלקטרוליטי.

  קורוזיית נקיקים אופיינית למשטחים שאין בהם ערבוב של האלקטרוליט. ישנו מחסור בחמצן, והלחות נכלאת בתוך הנקיקים. לדוגמה, מתחת לראשי הברגים או בנקודה שאין בה ניקוז. באזור זה אין ערבוב של האלקטרוליט, לכן תהיה ירידה בריכוז החמצן, וזו תגביר את הקורוזיה  

3. קורוזיית נקיקים: תופעה זו אופיינית למשטחים שאין בהם ערבוב של האלקטרוליט. ישנו מחסור בחמצן, והלחות נכלאת בתוך הנקיקים. לדוגמה, מתחת לראשי הברגים או בנקודה שאין בה ניקוז. באזור זה אין ערבוב של האלקטרוליט, לכן תהיה ירידה בריכוז החמצן, וזו תגביר את הקורוזיה.

אמצעי הגנה להקטנת קורוזיית נקיקים:

* תכנון הנדסי נכון של הציוד כדי למנוע היווצרות נקיקים.

* איטום של חריצים במבנה כדי למנוע מלחות ומנוזלים להיכנס לתוך הנקיקים.

* בתוך האזורים המועדים להתפתחות של קורוזיית נקיקים, שימוש בחומרים המכילים חומרים מונעי קורוזיה. לדוגמה, חומר למניעת היתפסות ששמים על ברגים לפני הרכבה, המכילים אינהיביטורים עמידים לקורוזיה, החודרים את פני השטח של המתכת ולא מאפשרים יצירת שיתוך והיתפסות.

4. קורוזיית גימום (Pitting Corrosion): פוגעת באופן מקומי בפני השטח של המתכת, ואופיינית במיוחד למתכות שבהן שכבת הפסיבציה נפגעת במקומות מסוימים. באותם האזורים ממשיכה להתקדם המסה האנודית של המתכת, ואילו שאר פני השטח נשארים פסיביים.

הגימום הוא סוג של קורוזיה מקומית חמורה והרסנית, המופיעה על פני השטח של המתכת. היא אופיינית לשטחים ללא (או כמעט ללא) קורוזיה כללית, ולכן ההשלכות שלה אינן צפויות. זו קורוזיה מסוכנת. בציוד מסוים, נוכחות של חור עלולה להיות הרסנית. לדוגמה, צנרת או מכלי לחץ. לעיתים קרובות קשה לגלות קורוזיית גימום מכיוון שהגומות קטנות, ולפעמים הן מכוסות בתוצרי קורוזיה כגון קשקשת חלודה.

אמצעי הגנה מפני קורוזיית גימום:

* יש לנסות לטייב את פני השטח עד ליצירת משטח חלק כדי למנוע חריצים התחלתיים שמהם יתפתח תא ריכוזים.

* בחישה/ערבוב של התמיסה לצורך השוואת ריכוזים ומניעה של התפתחות תא ריכוזים. לדוגמה, מלח ששוקע בסיר נירוסטה גורם לקורוזיית גימום. ערבוב טוב של המלח בסיר ימוסס אותו וימנע את שקיעתו לתחתית.

* שיפור בסוג המתכת או שימוש במתכות עמידות יותר. לדוגמה, פלב"מ 316 עמידה בפני גימום לעומת פלב"מ 304.

* ציפוי (בידוד) של פני השטח למניעת קשר בין המתכת לתמיסה.

* פסיבציה של פני השטח לפני צביעה גורמת להעשרת פני השטח באלמנטים חסינים לקורוזיה. יש חברות שמייצרות פריימר מבוסס מים, שיוצר ריאקציה עם החלודה בלי להסיר אותה והופך אותה לברזל פוספט, או לאבץ פוספט במקרה של אלומיניום וברזל מגלוון, שנותן הגנה גבוהה מאוד מתחת לצבע.

* הגנה באמצעות אנודת קורבן בעלת אלקטרו-שליליות גבוהה יותר, כגון שימוש בגלוון קר.

* שינוי של כיוון הזרם באמצעות ספק חיצוני.

5. קורוזיה בין גרעינית: נגרמת מאי-רציפות במבנה החומר בין גרעינים, אופיינית לחומרים שעברו ריתוך. אזור הריתוך רגיש במיוחד מפני שנוצר בו שדה מאמצים. תהליך זה נקרא סנסיטיזציה (ריגוש), והוא גורם להפרדה בין קרביד-הכרום לברזל ומביא לידי קורוזיה. התופעה אופיינית לפלדת אל-חלד/נירוסטה.

פתרונות אפשריים למניעת קורוזיה בין גרעינית:

* הימנעות משימוש בנתכי אלומיניום מהמשפחה xxx2 המכילים נחושת.

* שימוש בנתכי אלומיניום שעברו טיפול המסה בלבד, מכיוון שאלו כמעט חסינים מפני קורוזיה. החיסרון הוא שטיפול זה אינו מאפשר להשיג חוזק גבוה.

* מומלץ ליישם גלוון קר בעל תכולת אבץ עשירה ביותר. יש מוצרים שמכילים 95% מוצקי אבץ טהור כדי להעניק הגנה אנודית מרבית בנקודת התפר של הריתוך.

6. קורוזיית ארוזיה (שחיקה): גידול בתקיפה של המתכת כתוצאה מתנועות בין נוזל קורוזיבי לבין פני השטח של המתכת.

פתרונות אפשריים למניעת קורוזיית אירוזיה:

* תוספים שנועדו לספוח אליהם את גורמי הקורוזיה ולמנוע מהם להישאר בסביבת המתכת.

* שיפור פני השטח של החלקים בנקודות הרגישות לארוזיה.

* ביצוע כיפופים לא חדים בצנרת.

* צביעה במערכת צבע עמידה לשחיקה, כגון מערכת צבע המורכבת מפריימר NRX ומצבע עליון מוקשה מאוד העמיד בפני פגיעות UV. במקרים קיצוניים אני מציע להשתמש בצבע עליון המכיל פולימר פלוארידים נוזלי והמסוגל לעמוד בתנאים הקורוזיביים הקיצוניים ביותר.

  הסיבות לקורוזיה ידועות, ואנו מסוגלים לנהל אותן במקום שהן ינהלו אותנו. אם נבצע בקרה וטיפול נכונים עם מגוון מוצרים ייעודיים, ברוב המקרים נצליח למנוע את היווצרות הקורוזיה פרק זמן ארוך  

7. קורוזיית מאמצים: מאופיינת בהשתתפות גורם מכני בשילוב עם גורם כימי. כאשר ישנם מאמצים בערכים נמוכים בסביבה קורוזיבית, מתקבל כשל הנראה לכאורה מכני, אלא שהתופעה לא הייתה מתרחשת אלמלא היה מדובר בסביבה אגרסיבית. לדוגמה, צינור שמוביל חומר קורוזיבי כגון חומצה. הצינור עצמו נמצא במתיחה מסוימת משני צדדיו. בגלל החומר הקורוזיבי, המתכת נחלשת, הצינור אינו עומד בעומסי המתיחה, ומתרחש כשל.

קורוזיה זו נגרמת משילוב בין מאמץ לבין סביבה קורוזיבית. היא ניתנת לזיהוי בקלות לאחר הכשל, אך לא לפניו. היא נבדלת מסוגי קורוזיה אחרים בהיעדר סימני קורוזיה. תוצריה אינם בולטים לעין, ומידות המתכת אינן משתנות (כלומר אין דפורמציה פלסטית כגון פיגמנטים של חלודה או סימני מתיחה). עם זאת המתכת נסדקת בסדקים פריכים, ובשלב מסוים קורסת.

המאמצים יכולים להיגרם מהעמסה חיצונית (הפעלת כוחות), ממאמץ שיורי שנוצר במהלך הייצור או במהלך טיפול תרמי, וכן משילוב בין שני סוגי ההעמסה.

פתרונות אפשריים למניעת קורוזיית מאמצים:

* לוודא שסוג המתכת שנמצא בשימוש יכול לעמוד בעומסים.

* לבצע שחרור מאמצים לאותו חלק שעלול להיפגע מהעומס.

* לבטל את הגורם הקורוזיבי.

8. קורוזיית התעייפות: מופיעה במתכות בגלל שילוב בין מאמץ מחזורי המביא להתעייפות לבין סביבה קורוזיבית. היא מושפעת מאופן ההעמסה ומגורמים סביבתיים ומטלורגיים. במתכות יורד החוזק להתעייפות בגלל סביבות כימיות אגרסיביות. מידת העמידות בקורוזיית התעייפות תלויה בסוג המתכת. נוכחות של סביבה כימית אגרסיבית עשויה להשפיע על הסיכוי להתחלת סדק ועל קצב הגידול שלו.

פתרון אפשרי למניעת קורוזיית התעייפות:

* כדי לשפר את עמידותן של מתכות בקורוזיית התעייפות, מקובל לבצע תהליך מכני ולהתיז חלקיקי חומר קשיחים אל פני השטח של המתכת. על ידי כך מוכנסים מאמצי לחיצה לפני השטח.

לסיכום, אפיון תופעת הקורוזיה במפעל ושימוש במושגים בסיסיים, חשובים ביותר לשינוי ההתייחסות לקורוזיה. הם יכוונו למתן פתרון מתאים, אשר ישרת את המפעל לאורך זמן.

בחלק הבא: תוכנית להתמודדות עם קורוזיה במלאי.


הכותב הינו מנכ"ל סיל הנדסה בע"מ. elan@sealeng.co.il

אילן משיח |  
24/06/2021
זמן קריאה: 8 דק'

קורוזיה, הרוצחת השקטה של הפרודוקטיביות במפעל, מכרסמת ברציפות בכל תהליכי הייצור, האחסון, ההובלה והשירות. תהליך כימי בסיסי זה כרוך באחת המלחמות העתיקות ביותר של האדם בטבע. הוא מתרחש 24 שעות ביממה, בין שהציוד במפעל פעיל ובין שלא, והוא אחראי לרבים מהכשלים שאנו מתמודדים עימם. כשלים אלה לעיתים אף מסכנים חיי אדם.

כתבה זו היא ראשונה בסידרת כתבות בנושא קורוזיה, ובאמצעותן אנסה להסביר כיצד אפשר לבחון את העלויות של נזקי הקורוזיה במפעל ובעסק שעל תחזוקתם אנחנו עמלים קשה כל כך. עסק ומפעל, שניהם יחידה כלכלית שזכות קיומה נמדדת ביכולות הרווח וההפסד שלה. אנסה לאמוד את נזקי הקורוזיה, את היתרונות בבניית תוכנית התמודדות עם קורוזיה, ואזכיר פתרונות מתקדמים קיימים שבאמצעותם אפשר לשנות את פני המערכה. השאיפה היא לשלוט בקורוזיה, ולא להיות נשלט על ידה.

כשחמצן וברזל נפגשו

לפני הכול, מהו תהליך קורוזיה?

קורוזיה (שיתוך לפי האקדמיה ללשון) היא תהליך המתרחש כאשר גז חמצן בא במגע עם משטח ברזל (וכל מתכת אחרת, אפילו פלטיניום, כרום וזהב), ובעזרת חומר מוליך, לחות בדרך כלל, מים או תמיסה אלקטרוליטית, מתאפשר מעבר של אלקטרונים אשר מחליש את המתכת.

בפועל, החימצון מאפשר לצד אחד, המכונה קטודה, שיש לו עדיפות אלקטרונית (אלקטרוליט שלילי) להעביר אלקטרונים לצד השני, המכונה אנודה (אלקטרוליט חיובי), ומשאיר שכבה של תחמוצת הנקראת קורוזיה. במקרה הספציפי של ברזל נקראת שכבה זו תחמוצת הברזל, וכפי שאנו מכירים אותה, חלודה.

הואיל וגז החמצן נמצא בסביבת המתכת כל הזמן, קצב תהליך הקורוזיה ייקבע בדרך כלל על ידי רמת הלחות והתנאים האטמוספריים סביבה. תהליך השיתוך הוא בלתי הפיך עקב התכונות החשמליות של החמצן והמתכת.

  הבסיס לניהול סיכונים מתמקד בעיקר בזיהוי הכשל הקיים וסדר הפעולות הנחוץ בכדי לצמצם את הסכנות הנובעות מתהליך הקורוזיה. יש לבנות תוכנית הנוגעת לכל אורך החיים של המפעל, וכן רמת התפעול והייצור שיידרשו ממנו גם בעוד שנים רבות  

הברזל הוא המתכת הנפוצה ביותר בכדור הארץ, ולכן הוא זול יחסית למתכות אחרות. משום כך הוא פופולרי ביותר בשימוש. לברזל עמידות רבה וחוזק מכני גבוה מאוד, תכונות שהפכו אותו לחומר הנפוץ ביותר לבנייה של גשרים, מבנים, מכונות, ברגים, אומים, עמודים, אטמים, צינורות ועוד. אלא שלמרות חוזקו ואמינותו, הוא רגיש ביותר לקורוזיה.

המבנה של הברזל אינו יציב מכנית בגלל אי הסדר במבנה המולקולרי שלו, שגורם להיחלשות הקשרים בין האטומים. לכן תחמוצת הברזל, או בשמה הנפוץ יותר, חלודה, מתקלפת, נשברת, ואף אפשר לפוררה ביד.

האדם גילה שכדי להתמודד עם חולשה אפשר לערבב ברזל עם מתכות או חומרים אחרים כדי לקבל סגסוגת שיכולה להיות עמידה בהרבה מהברזל. לדוגמה, אם מוסיפים לברזל אחוז מועט של פחמן, נוצרת פלדה, החזקה הרבה יותר מהברזל בצורתו הטהורה. עם זאת גם היא אינה מוגנת מפני שיתוך.

לעומתה אם נשלב את הברזל עם מתכות אחרות, יקרות הרבה יותר, כגון ניקל או כרום, נקבל נירוסטה (Stainless steel, פלדת אלחלד). שלא כמו הפלדה, נירוסטה אומנם "נתקפת" על ידי חמצון, אך שלא כמו ברזל, הקורוזיה יוצרת שכבת הגנה, וזו יוצרת חיץ בין המתכת לחמצן ולמעשה מגנה על החומר מהמשך התהליך הקורסיבי. בעגה המקצועית הדבר נקרא פסיבציה (בכתבה הבאה אפרט על תהליך זה וכיצד נוכל לנצלו לטובתנו).

לרוע המזל, גם פסיבציה אינה תמיד מספיקה, ואפילו פלדת אל-חלד יכולה להחליד בתנאים קשים, כגון טמפרטורות גבוהות, לחות גבוהה ומליחות - כולם מתקיימים לרוב בישראל.

תוכנית מלחמתית

מדוע חייבים לבנות תוכנית נהלים ברורה כדי להתמודד עם קורוזיה?

חלק נכבד מהאחזקה המונעת מבוסס על הרעיון של בניית תוכנית אופרטיבית ברורה לניטור וזיהוי של צרכי האחזקה בתהליכים ייצור ואחסון. באותו אופן נבדוק ונזהה את הצרכים כאשר נתבקש לבנות תוכנית ברורה כדי להתמודד עם תופעת הקורוזיה ומניעתה.

מה העלות האמיתית של קורוזיה ואיך אפשר למדוד אותה?

במחקרים שנעשו במדינות רבות כגון ארה"ב, אוסטרליה, יפן והודו, ההערכה הרווחת נוגעת לאיבוד של כ-3% מהתל"ג השנתי בגלל נזקי קורוזיה. ידוע שמדובר במיליארדים רבים של דולרים. אבל איך אפשר לכמת את הנזק למפעל הפרטי?

כל חברה יצרנית צריכה להחזיק מלאי בסיסי של חומרים וחלקי חילוף בכדי לקיים את עצמה. המלאי הזה מורכב ברובו בדרך כלל מחלקי מתכת. לדוגמה: צינורות, ברזים, מסבים, שרשרות, ברגים ואומים, כלי עבודה, משאבות, מנועים, בוכנות, בקרים, מעגלים, לוחות וכרטיסים חשמליים. מרגע שהציוד החדש מגיע למפעל, הוא חשוף לתהליכי קורוזיה. אם לא יעבור תהליכי שימור והגנה, תהליך ההחלדה יתחיל עוד בטרם נתקין את הציוד במפעל, ולפיכך נאבד מערכו עוד בטרם נתחיל להחזיר את ההשקעה (ROI).

  כל חברה יצרנית צריכה להחזיק מלאי בסיסי של חומרים וחלקי חילוף בכדי לקיים את עצמה. המלאי הזה מורכב ברובו בדרך כלל מחלקי מתכת. מרגע שהציוד החדש מגיע למפעל, הוא חשוף לתהליכי קורוזיה  

חברת דופונט בארה"ב ערכה מחקר בין השנים 1968 ל-1971. בין השאר היא ביקשה לנטר את כל הציוד שהיה במלאי ובכל שנה נזרק בגלל קורוזיה. התוצאות היו מפתיעות ומפחידות כאחד: כ-10% מהמלאי יוצא מכשירות מדי שנה בגלל קורוזיה.

אמנם עברנו דרך מאז נעשה המחקר ההיסטורי ההוא והחומרים שונו, אך בהנחה שאתם מתעלמים מנושא הקורוזיה במפעל, 10% מערך המלאי הם הרבה מאוד כסף שנזרק לפח. למעשה, העלויות האלו אינן משקפות במלואן את המחיר האמיתי של הקורוזיה במפעל.

הסיכון הכרוך בשימוש בחלקים שהתחילו להחליד ולאבד מחוזקם, הוא במקרה הטוב עצירת הייצור והחלפת החלק התקול בגלל ששבר הגיע מוקדם מהצפוי, אבל במקרה הרע כשל של חלק קריטי יגרום לתגובת שרשרת ולפגיעה במערכת מורכבת. במקרה כזה הנזק הוא לא רק כלכלי לחלק שכשל, אלא נוגע גם לזמן ההשבה של המערכת ולעלותם של כל שאר החלקים שנפגעו. נזק כזה עשוי להסתכם בעלויות גבוהות ביותר.

אופן החישוב של נזקים אלו יכלול, מֵעֵבר לעלויות המלאי, עלויות של הפסקת הייצור ועלויות של האחזקה לתיקון של כל חלק שכשל בגלל קורוזיה. שכלול של כולם יחד מייצר תג מחיר כבד מאוד. האם אפשר למזער נזקים אלו על ידי שימוש בפתרונות מתאימים תוך בניית תוכנית התמודדות עם קורוזיה?

עלויות הקורוזיה אינן בעיה המופנית רק לפנים המפעל. היא קשורה גם לטיב המוצר המיוצר, לשירות ולאחריות הניתנים בשטח.

בכדי להתמודד עם מכרזים גדולים, חברה מסוימת שמייצרת ברזים המשווקים בארץ ובעולם מחויבת לתת אחריות כוללת למוצריה (קבלת מוצר חדש, לא תיקון מקומי) אם מתגלה מוצר פגום או חלוד. כשמשכללים את העלויות של החזרת המוצר למפעל, בדיקתו והחלפתו, מגלים שההוצאה גבוהה מעלות המחיר של שני ברזים חדשים. בשל העלויות הכבדות של היצרנית במקרה של מוצר פגום, החברה משתמשת כיום בשמן 775 של צ'סטרטון שמעניק למוצריה הגנה מלאה במסע הארוך עד ללקוח. תוכנית שימון פשוטה של המוצר לפני אריזה מאפשרת לה לתת את האחריות שמצופה ממנה.

התוכנית ומחירה

מהי תוכנית למניעת קורוזיה, והאם היא שווה את המחיר?

תוכנית ניהול קורוזיה היא מערכת מתועדת של תהליכים ונהלים הנחוצים לתכנון, לביצוע ולשיפור מתמשך של יכולתו של ארגון לנהל את איום הקורוזיה בנכסים קיימים ובנכסים עתידיים. פיתוח של תוכנית ניהול קורוזיה מבוסס על תהליכי עבודה, הערכת סקר סיכונים, עמידה בתקינה, הכשרת תפקידים וקביעת אחריות, מדידת ביצועים וכמובן סקירת הביצועים. ואולי החשוב ביותר הוא שימוש בטכנולוגיות הטובות ביותר לניהול קורוזיה, באופן שיחסוך את המשאבים ויפחית סיכונים.

יש לפתח מאגר ידע המציג את התפתחות הקורוזיה על כל פריט קריטי בתוך המפעל ודרך הטיפול התמידי. מאגר ידע זה נועד ליצור ביטחון בקרב מקבלי ההחלטות - היכן נכון להשתמש במשאבים הקיימים - וגם להרגיע את הלקוחות שהמוצר המוגמר שלהם מגיע בשיא כושרו.

הערכת הסיכון לקורוזיה אינה מטרה בפני עצמה, והבסיס לניהול סיכונים אינו מתמקד בסקירה ובזיהוי, אלא בעיקר בזיהוי הכשל הקיים וסדר הפעולות הנחוץ בכדי לצמצם את הסכנות הנובעות מתהליך הקורוזיה. יש לבנות תוכנית הנוגעת לכל אורך החיים של המפעל, רמת התפעול והייצור שיידרשו ממנו גם בעוד שנים רבות. התוכנית צריכה לזהות אזורים שבהם אפשר להתעלם בבטחה מהקורוזיה הצפויה וכאלו שבהם התעלמות אינה אפשרית. כך יתאפשר לכוון את המשאבים תוך קבלת התשואה הגדולה ביותר.

  הואיל וגז החמצן נמצא בסביבת המתכת כל הזמן, קצב תהליך הקורוזיה ייקבע בדרך כלל על ידי רמת הלחות והתנאים האטמוספריים סביבה. תהליך השיתוך הוא בלתי הפיך עקב התכונות החשמליות של החמצן והמתכת  

אין תוכנית אוניברסלית לניהול קורוזיה והתמודדות עימה. מיקוד מטרות חייב להיות ייחודי לכל מיתקן. עם זאת הפילוסופיה של ניהול קורוזיה והפרקטיקה להתמודדות משותפות לכולם. מניסיוני, יש להסכים תחילה על אסטרטגיה כוללת לניהול קורוזיה, ולאחר מכן הטקטיקות נעשות מובנות מאליהן. קורוזיה לא תיעלם אם נעצום עיניים. היא מתרחשת ברציפות, זאת דרך הטבע. אבל ניהול קורוזיה באופן הנכון יאפשר לשמר את מחזור החיים של המפעל לאורך זמן.

בכתבה הבאה אתייחס לסוגי קורוזיה, פסיבציה, הגנה קטודית וטיפול בקורוזיה מול התקנות המחמירות בנוגע לניקוי חול, ואציג מספר פתרונות להגנה קצרת טווח שמאפשרת המשך רציף של תהליך הייצור ובד בבד שימור החיים של הציוד והמלאי ועבודה תקינה ובטוחה.


הכותב הינו מנכ"ל סיל הנדסה בע"מ. elan@sealeng.co.il

כותרת
תוכן