מושבי הבד חוזרים לעולם היוקרה
הורגלנו להאמין שמושבי בד אינם הולמים מכוניות יוקרה. לפי הקונצנזוס הכללי, ריפודי בד אינם משדרים אותם יוקרה או פאר כמו עור. עם זאת ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד זה היה המצב. בימי הכרכרות הרתומות לסוסים, הנהג בדרגה הנמוכה ישב על עור עמיד, ואילו הנוסעים העשירים ישבו על מושב מרופד ורך עטוף בבד יוקרתי.
נראה שאנו עשויים לחזור בקרוב לנוהג של אותם זמנים, שכן מושבי הבד זוכים לעדנה מחודשת. ככל שתחליפי העור נעשים נפוצים יותר, ישנן סיבות רבות לבחור חומרים שאינם עור מן החי. ראשית, מושבי בד הם בדרך כלל אפשרות בת־קיימה יותר. סקודה (Skoda) משתמשת בבגדים ממוחזרים ובבקבוקי פלסטיק לייצור הריפודים בדגמי SUV שלה, ומותגים אחרים מציעים עור טבעוני הניתן למיחזור.
אפשר לטעון כי עור הוא תוצר לוואי של תעשיית הבשר, אך עם העלייה במספר הטבעונים בעולם, בחירה בעור פרה עלולה להרחיק קונים עתידיים. בדים מסוימים גם נשחקים טוב יותר מעור, ללא הקמטים המוכרים המופיעים לאחר שימוש כבד. מנגד, עור בדרך כלל קל יותר לתחזוקה ומצריך רק ניגוב מהיר במקרה של שפיכת נוזלים מקרית בתוך תא הנוסעים.
הסיבה המשכנעת ביותר לבחון מגוון אפשרויות ריפוד היא היכולת להעניק לחלל פנים משעמם תחושה של אירוע מיוחד. ריפודים צבעוניים או מושבי דנים בסגנון רטרו מעניקים לרכבים המודרניים אופי מתפרץ. למי שמחפש יוקרה, מושבי הצמר שמציעה וולוו (Volvo) מעניקים הרגשה של ישיבה על ספה יקרה. המותג השוודי, בדומה לרנו (Renault), כבר אינו מציע עור בדגמיו האחרונים.
בחירת ריפוד לרכב היא החלטה אישית, בדומה לבחירת צבע הרכב החיצוני. עור יישאר בינתיים האפשרות הבטוחה יותר מבחינת ערך המכירה החוזרת, אך הרכב נקנה קודם כל בשביל המשתמש, ולא בשביל הבעלים הבא. מכיוון שאת רוב הזמן אנחנו מבלים בתוך הרכב ולא מחוצה לו, למה לא לבחור משהו ייחודי?
