הנגשת מידע בזמן אמת על עמדות טעינה

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את תקנות מקורות אנרגיה שהגיש משרד האנרגיה והתשתיות, העוסקות במידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי, כדי להקל על יותר מ־300 אלף בעלי רכבים חשמליים בקבלת מידע על עמדות טעינה ציבורית בזמן אמת. התקנות שאושרו אף יחייבו בעלי עמדות טעינה ציבוריות להעביר באופן רציף את הנתונים למאגר מרכזי של משרד האנרגיה ולמסור מידע נוסף למשרד בהתאם לדרישתו.

ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, הציג את התקנות ואמר, כי מדובר בפעם הראשונה שהמשרד מביא לאישור תקנות העוסקות ברכב חשמלי. "הוועדה קראה לנו להתקין את התקנות האלו אחרי לא מעט דיונים, וההסכמה עם חברי הכנסת שרצו לקדם חקיקה הייתה שנביא תקנות", הסביר אייפר. "הן נועדו לתת מענה להיעדר מידע ושקיפות בנוגע למיקום וזמינות עמדות טעינה - אחד החסמים המרכזיים לקידום השימוש ברכבים חשמליים."

ח"כ מטי צרפתי הרכבי דיברה על המצב הקיים: "היום, כבעלת רכב פלאג־אין, לכל חברה יש אפליקציה עצמאית משלה וכל עמדה מצריכה הסדרת תשלום נפרד. בעבר רשויות מקומיות הקימו עמדות בכל מיני מסדי נתונים. האם הכול יהיה במקום אחד?"

אייפר השיב, כי לתקנות יש שתי מטרות מרכזיות: "המטרה הראשונה היא ריכוז כל המידע כדי להפחית את 'חרדת הטווח' של הנהגים, שחוששים להיתקע בדרך לאילת ללא סוללה. המאגר יהיה פתוח לציבור הרחב ונגיש לאפליקציות בממשק ממוחשב. המטרה השנייה היא המידע שהרגולטור יקבל כדי לייצר מדיניות ותכנון. כיום, כמעט 40% ממשק האנרגיה בישראל תלוי בדלק מיובא ומושפע ישירות מאירועים גאופוליטיים כגון פתיחת מיצר הורמוז. חשמול התחבורה יאפשר לנו להוריד את צריכת האנרגיה של ישראל ב־14% עד שנת 2040 מכיוון שרכב חשמלי יעיל פי כמה מרכב בנזין."

ראש אגף תחבורה במשרד האנרגיה, נחום יהושע, הרחיב על חובות הדיווח, ואמר כי התקנות קובעות חובת התחברות למאגר ציבורי בזמן אמת לצד חובת דיווח תקופתית (פעם בשנה) שתעניק למדינה תמונה רחבה על מצב המשק. "באירופה, בבריטניה ובארה"ב יודעים בדיוק כמה עמדות פרטיות וציבוריות ישנן. בישראל אנחנו יודעים כיום על כאלף עמדות ציבוריות, אך חסר לנו מידע על העמדות הפרטיות והעסקיות במקומות העבודה."

הדיווח התקופתי יחול על יבואני עמדות טעינה, מתקינים גדולים, חברות טעינה וניהול טעינה, ובעלים של יותר מ־500 עמדות (או ספקי טעינה עם עשרה שקעים לפחות).

ח"כ צרפתי הרכבי תהתה מדוע נקבע רף של 500 עמדות, ויהושע הסביר כי המטרה היא לא להטיל נטל בירוקרטי כבד על גורמים קטנים בשוק. הוא הוסיף כי חברות גדולות (כגון פז) ידווחו בכל מקרה כהגדרתן כספקי טעינה.

בדיון נקבע כי הדיווח בזמן אמת למאגר יעודכן תוך 60 שניות בלבד מרגע שיש שינוי בנתוני העמדה, במקום העברת חיווי כל 90 שניות כפי שהוצעו בתחילה. לבקשת הספקים וכדי לשמור על סבירות, הדיווח התקופתי המקיף הופחת מתדירות חצי־שנתית לדיווח פעם בשנה (עד 31 במרס לשנה שקדמה לו).

נציגי התעשייה העלו בדיון חשש לגבי סודיות מסחרית. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, איתן פרנס, וסמנכ"ל אפקון, תום שחף, ביקשו הבהרות לגבי אבטחת הנתונים הפיננסיים והעלויות שיימסרו למשרד.

אייפר הרגיע: "המשרד מתייחס לנתונים ביראת קודש. המידע יישמר בסודיות מלאה ולא יפורסם בצורתו הגולמית, אלא ישמש להבנה של חסמים ועלויות שהמדינה עשויה לסייע בהוזלתם."

שחף הוסיף כי החסם העיקרי של הענף כיום אינו עלויות אלא זמני המתנה ממושכים לחיבורי חשמל מחברת החשמל. הוא בירך על שמשרד האנרגיה יהיה שותף לנתונים כדי להיערך לעומסים על הרשת.

לקראת תום הדיון נקבע כי התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות, אך הדיווח השנתי הראשון יימסר ב־31 במרס 2026 לתקופה שמיום כניסת התקנות לתוקף ועד סוף שנת 2026. הדיווח הבא, ב־31 במרס 2028, יכלול מידע לכל שנת 2027. עוד נקבע, כי בתום 5 שנים מיום תחילת התקנות משרד האנרגיה יבצע בחינה ראשונה שלהן.

התקנות אושרו פה אחד, בקולותיהם של ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ אלון שוסטר.

לאחר אישור התקנות התייחס פרנס לבעיה צרכנית כאובה אחרת: חסימת עמדות טעינה על ידי רכבים שאינם נטענים: "נהגים נתקלים בנהגים ישראלים שהחליטו שחניה ירוקה היא מסלול ירוק. זו מכת מדינה בהתהוות שאינה מטופלת כראוי."

נחום יהושע השיב, כי הנושא נמצא כעת על המדוכה במשרד התחבורה.

ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, קרא לנציגי משרד האנרגיה לפעול מול משרד התחבורה לקדם את הטיפול בבעיה.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

אילוסטרציה