סילוק רכבים נטושים מהמרחב הציבורי

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) - גרירת רכבים נטושים. ח"כ גינזבורג: "מצוקת החניה הולכת וגדלה ומנגד רכבים נטושים גוזלים מקומות חניה רבים. הרשויות אינן מצליחות לצמצם את התופעה מאחר שבעל רכב נטוש יכול להזיז את רכבו לאחר קבלת התראה מהרשות, ובכך להביא לספירה מחודשת של מניין הימים עד גרירת הרכב."

לפי חוק שמירת הניקיון, בנוסחו כיום, רואים ברכב שנשאר ברשות הרבים יותר מ-60 ימים כאילו ננטש. במקרה כזה רשאית הרשות המקומית להורות על גרירתו, כל עוד לא נענה בעל הרכב לדרישה לפנותו מהמקום. על פי הצעת החוק יקוצר הזמן עד שהרשות המקומית תורשה לסלק את הרכב מ-60 יום ל-30 יום. בתל אביב למשל אותרו בשנת 2020 יותר מ-3,500 רכבים נטושים שהיו פזורים ברחבי העיר שבועות וחודשים ותפסו מקומות חניה רבים.

כן תשונה ההנחיה אשר לפיה פקח היה מסמן את מיקום הגלגלים של הרכב הנטוש, וכל תזוזה מהסימון החלה את המניין מחדש. מעתה רק שינוי מיקום של יותר מ-12 מטרים ייחשב הזזת הרכב. דבר זה נועד למנוע הזזת הרכב מספר סנטימטרים כדי לשבש את הליך הסילוק.

איתור רכב נטוש על ידי הרשות המוסמכת נמשך כארבעה חודשים בממוצע, ורק אז מתחיל הליך הגרירה של הרכב הנטוש, שעשוי להימשך חצי שנה ויותר. הצעת החוק נוגעת גם לחניית רכב נטוש המצוי "ברשות הרבים" (כהגדרתו בחוק זה), בכלל זה חניה משותפת בבית משותף. לכאורה יש כאן פגיעה מזערית בזכות הקניין, אך האינטרס הציבורי מחייב פגיעה מידתית זו.

הרכבים הנטושים גורמים גם נזק סביבתי. הרכבים מלוכלכים ומזוהמים, פוגעים בנראות העיר ונעשים בית מחסה לחיות רחוב ומזיקים. כעבור זמן מה שמן ודלק דולפים מהם ומזהמים את הסביבה.

ח"כ איתן גינזבורג ביקש להחיל את החוק גם על חניונים משותפים, בתי מגורים משותפים - כשאין שיוך של החניה לדירה מסוימת. נציגת משרד המשפטים, אילת פלדמן, הסתייגה מהרחבה זו: "צריך קודם למצות הליכים של בעלי הדירות מול בעל הרכב."