פחות משקל, יותר ביצועים
במרוץ לכוחות סוס, המשקל הפך לבעיה. כך יצרניות הרכב חוזרות למכוניות ספורט חשמליות וקלות משקל.
כאשר יצרנית הרכב הצרפתית דאראק (Darracq) ייצרה בתחילת המאה הקודמת את המכונית הראשונה בעלת 100 כוחות סוס, ההישג נחשב לאבן דרך משמעותית בעולם הרכב. נהג המפעל הצליח להגיע למהירות של 170 קמ"ש, נתון שנחשב אז כמעט בלתי נתפס. יותר מ־120 שנים לאחר מכן, המציאות בתעשיית הרכב שונה לחלוטין, וכיום כמעט שאין מכונית הסובלת ממחסור בהספק.
ההתקדמות בהנדסת מנועי הבעירה, לצד קצב הפיתוח המהיר של כלי רכב חשמליים, הפכה את נתוני ההספק לגבוהים ונגישים מאי פעם. כיום ניתן לרכוש רכבי פנאי במחירים של סביב 80 אלף דולר המציעים הספקים של 700 כוחות סוס ואף יותר, בעוד שגם מכוניות סדאן רגילות מגיעות לנתונים שבעבר היו שמורים למכוניות־על בלבד.
לפי ניתוחים שונים בענף, המכוניות החדשות חזקות כיום בכ־15% לעומת הנתונים של לפני עשור. ההספק הממוצע של כלי רכב חדשים עלה בכ־35 כוחות סוס, ועלה בכ־26% מאז שנת 2006. עבור חלק מהיצרניות, הדרך להתמודד עם התחרות הפכה פשוטה למדי: שימוש במנועים חזקים יותר ובמארזי סוללות גדולים יותר. בתוך זמן קצר יחסית, עולם הרכב עבר מהישג נדיר של 1,000 כוחות סוס בייצור סדרתי למכוניות מציעות הספקים של 2,000 ואף 3,000 כוחות סוס. מרבית ההתפתחויות הללו התרחשו בתחום החשמלי, שבו מנועים רבי־עוצמה קלים יחסית ליישום.
חברת לוטוס (Lotus Cars) הייתה בין היצרניות הראשונות שהציגו רכב סדרתי עם הספק המתקרב ל־2,000 כוחות סוס, בעוד שהמותג הסיני יאנגוואנג (Yangwang) הציג דגמים המגיעים להספק של כ־3,000 כוחות סוס. עם זאת, יותר ויותר גורמים בתעשייה מתחילים לשאול עד כמה נתונים כאלה באמת שימושיים בכבישים ציבוריים רגילים.
במקביל לעלייה בהספק, משקל כלי הרכב גדל משמעותית. מערכות בלימה גדולות יותר, צמיגים רחבים יותר, מערכות קירור מתקדמות וסוללות עצומות מוסיפים מאות קילוגרמים לכלי הרכב המודרניים. חלק מהמכוניות החשמליות החזקות ביותר שוקלות כיום כמו טנדרים גדולים.
על רקע זה מתחילה להתפתח מגמה הפוכה, המתמקדת דווקא בהפחתת משקל ובפישוט מערכות. חברת קייטרהאם (Caterham), המוכרת בזכות מכוניות הספורט הקלות שלה, הציגה אב־טיפוס חשמלי במשקל של כ־1,190 ק"ג. למרות שימוש בסוללה גדולה יחסית, הרכב מצויד במנוע חשמלי המספק 268 כוחות סוס בלבד, מתוך מטרה לשמור על משקל נמוך ועל חוויית נהיגה ישירה. גם חברות נוספות מנסות לקדם תפיסה דומה, שלפיה פחות כוח ויותר קלות עשויים להיות פתרון יעיל יותר ממרוץ אינסופי אחר נתוני הספק קיצוניים. חלק מהיצרניות שואפות להגיע למשקל של כטון בלבד עבור מכוניות קופה חשמליות קומפקטיות.
מהנדסים בענף מסבירים כי ככל שההספק גדל, כך נדרש ציוד כבד ומורכב יותר כדי להתמודד עם העומסים. מערכות קירור גדולות יותר, חיזוקי שלדה, בלמים גדולים וסוללות מסיביות יוצרים מעגל שבו כל תוספת כוח מובילה לתוספת משקל נוספת.
לפי גישה זו, רכב קל נהנה מיתרונות כמעט בכל תחום: תאוצה, בלימה, זריזות והתנהגות כביש. בנוסף, רכב קל דורש פחות מערכות עזר אלקטרוניות כדי להתמודד עם עומסים, אחיזה ומרחקי בלימה.
הפער בולט במיוחד במכוניות חשמליות כבדות, הסובלות לעיתים ממרחקי בלימה ארוכים משמעותית לעומת כלי רכב קלים יותר. בתעשייה גוברת ההבנה כי עודף כוח אינו תמיד הפתרון היעיל ביותר, במיוחד כאשר הוא מלווה במשקל עודף ובמערכות מורכבות ויקרות.
על רקע זה, יותר ויותר יצרניות בוחנות מחדש את הכיוון שאליו צועד עולם הרכב החשמלי. חלקן אף הודיעו כי אינן מתכננות בשלב זה מכוניות ספורט חשמליות, מתוך הערכה שהשוק עדיין לא בשל לכך. במקום זאת, ההתמקדות עוברת בהדרגה לפיתוח כלי רכב קלים, פשוטים ויעילים יותר. עבור רבים בענף, האתגר ההנדסי המרכזי של השנים הקרובות כבר אינו יצירת מכונית חזקה יותר, אלא יצירת מכונית קלה ויעילה יותר.







