מדריך להתנהגות בטוחה בכביש, חלק א'

היכרות עם ההיבטים השונים של התנהגות בטוחה בכביש הכרחית למניעת תנועות דרכים. בחלקה הראשון של סדרת כתבות זו, שלה שלושה חלקים, תוכלו לקרוא על עקרונות הנהיגה הבטוחה ועל מערכות הבטיחות לרכב שכדאי להכיר.

שמירת מרחק

שמירת מרחק מהרכב שלפניכם ומהרכב שמאחוריכם מאפשרת מרחב תמרון ושליטה במקרה חירום. להלן יצוינו היתרונות הבולטים של שמירת מרחק בזמן נהיגה על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:

* שדה הראייה רחב יותר.

* במקרה של בלימת פתע יש לנהג די זמן להגיב ולמנוע תאונה בינו לבין הרכב שנוסע לפניו או מאחוריו.

* שמירת מרחק מאפשרת יציאה בטוחה לעקיפה.

* נהג שנצמד לרכב שלפניו דרוך יותר, מתעייף מהר ומלחיץ את הנהג ברכב שלפניו. שמירת מרחק מסייעת לנהיגה רגועה.

* רכב המשמש לתובלה לא תמיד מאובטח כיאות וחפצים שונים עלולים ליפול על הכביש. שמירת מרחק מאפשרת לסטות בזמן כדי לא לפגוע במכשול.

יש לשמור מרחק הן מהרכב שמלפנים והן מהרכב שמאחור:

* שמירת מרחק מהרכב שמלפנים: המרחק המקובל הוא שתי שניות. כדי לוודא שאתם שומרים מרחק זה בחרו סימן בצד הדרך (שילוט, גשר, עץ וכדומה), וכשהרכב שלפניכם חולף על פניו סיפרו 21, 22 בקצב של שתי שניות. אם חלפתם על פני אותו סימן לפני שסיימתם לספור - לא שמרתם על מרחק מספק.

* שמירת מרחק מהרכב שמאחור: לכאורה אין לכם שליטה על המרחק מהרכב שמאחוריכם, אבל כפי שמוסבר באתר של עמותת "זכות קדימה", בנהיגה עירונית יש לראות במראה את פנסי הרכב שמאחור. אם רואים רק את מכסה המנוע או חלק גבוה יותר של הרכב, סימן שהמרחק בין שני הרכבים קטן מדי. בנהיגה בין-עירונית עליכם לראות במראה את הכביש בין רכבכם לרכב שמאחור. אם אינכם רואים את הכביש, הרכבים קרובים מדי זה לזה. במקרה כזה אפשרו לנהג שמאחור לעקוף אתכם. אם עקיפה אינה אפשרית, שמרו על מרחק כפול מהרכב שלפניכם, כך שבעת בלימת חירום תספיקו אתם וגם הרכב שמאחוריכם להגיב בזמן ולמנוע תאונה.

 

הדלקת אורות

כאשר אורות הרכב דולקים, גם ביום, קל יותר להבחין בו ממרחק. הדלקת האורות מקלה הן על הנהגים ברכבים הסמוכים והן על הולכי רגל. לכן מומלץ להדליק אורות במשך כל השנה.

מבחינת החוק:

* כל רכב שנוסע בכביש בין-עירוני חייב להדליק אורות חזית ופנסים אחוריים גם ביום בפרק הזמן שבין 1 בנובמבר ל-31 במרס.

* אוטובוסים, מוניות, אופנועים ומשאיות במשקל של 15 טון ומעלה חייבים להדליק אורות קדמיים ואחוריים בכל נסיעה - בדרך עירונית ובדרך שאינה עירונית.

* כל האופנועים ידליקו אורות נמוכים גם ביום, בכל נסיעה כל השנה.

על פי החוק אין להדליק אור דרך גבוה בשעות היום. רכב המצויד בפנסי ערפל רשאי להפעילם רק בזמן ערפל, בעת גשם כבד או שלג, מכיוון שהם עלולים לסנוור.

 

עצירה להתרעננות

הסיבות העיקריות לעייפות בנהיגה הן חוסר שינה בלילה שלפני הנהיגה, שינה שאינה שלווה ונהיגה ממושכת. חשוב שתזהו אם העייפות מסכנת אתכם בנהיגה. אם אחד מהסימנים הבאים מופיע אצלכם, עצרו להתרעננות:

* אתם מפהקים.

* העיניים נעצמות.

* אתם מניחים את הראש על משענת הראש.

* אתם מתקשים לנסוע בקו נסיעה ישר.

* אתם נמנעים מלהתבונן במראות גם כאשר יש בכך צורך.

השתדלו לעצור להתרעננות במקומות המיועדים לכך: בתחנות רענון, בחניונים ובתחנות דלק. אם אין ברירה עוצרים בצד הדרך, אך מקפידים על ההנחיות הבאות של אגף התנועה במשטרת ישראל:

* עצרו רחוק ככל האפשר משפת הכביש ומהפס הצהוב.

* אל תעצרו בסיום עקומת כביש מכיוון שרכב חולף עלול להחליק, לסטות לשוליים ולהתנגש בכם.

* הפעילו אורות חירום מהבהבים ומשולש אזהרה כדי שהרכב שלכם ייראה מרחוק.

* אל תצאו מצדו השמאלי של הרכב.

* הקפידו ללבוש אפוד זוהר.

נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים

לפי החוק אסור לנהוג ברכב כאשר רמת ריכוז האלכוהול בדם היא יותר מ-50 מיליגרם של אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מציינים, כי אין הבדל בין שתיית כוס בירה לשתיית כוסית ויסקי. אף שריכוז האלכוהול בבירה (5%) נמוך מאשר בוויסקי (40%), המנות מכילות בסופו של דבר אותה כמות אלכוהול ומשכרות באותה מידה.

על פי אגף התנועה של משטרת ישראל, יש לאלכוהול כמה השפעות שליליות על הנהיגה:

* אלכוהול מקטין את שדה הראייה של הנהג. כתוצאה מבחין הנהג ברכב או בהולך רגל מתקרב בשלב מאוחר יותר מזה שהיה מבחין בו לולא שתה.

* נהג ששתה אלכוהול מגיב לאט יותר ולכן גם מרחק העצירה שלו גדל. לדוגמה, איחור של רבע שנייה בתגובה בנסיעה במהירות של 90 קמ"ש יתבטא בהארכה של שישה מטרים לפחות במרחק העצירה.

* ראייה כפולה וטשטוש.

* נמנום והירדמות.

* ביטחון עצמי מופרז ונטילת סיכונים.

* שיבוש בתיאום שרירים.

הערה: כל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (סמים) גורם לשינויים בחשיבה, בכושר השיפוט, במצב הרוח, בכושר קבלת החלטות ולפגיעה בכישורים מוטוריים. כל הכישורים האלה חיוניים ונדרשים בנהיגה.

שוטר רשאי לדרוש מנהג למדוד את רמת האלכוהול בדמו באמצעות בדיקת דם או באמצעות מכשיר המודד את ריכוז האלכוהול באוויר נשוף. עוד קובע החוק, כי בעת סירוב להיבדק רשאי השוטר לשלול במקום את רישיון הנהיגה של הנהג ולהחרים את רכבו. במקרה כזה גם השופטים נוטים לגזור את העונש הקבוע בחוק: שנתיים שלילה.

 

שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה

נהיגה ברכב דורשת את מלוא תשומת הלב של הנהג. עיסוק בפעילות אחרת תוך כדי נהיגה, כולל שימוש בטלפון, מסכן את הנהג ואת הנוסעים ברכבו וכן את הסביבה - כלי רכב בכביש והולכי רגל.

נהג המדבר בטלפון סלולרי ללא דיבורית עובר על החוק וצפוי לקנס. דיבור בטלפון באמצעות אוזנייה המחוברת בכבל לטלפון אסור גם הוא. כמו כן אסור לשלוח או לקבל מסרונים בזמן נהיגה.

 

נהיגה במהירות מופרזת

המהירות המרבית המותרת היא למעשה המהירות המרבית המותרת לנהיגה בכביש מסוים. מעשית, כל נהג חייב לנהוג במהירות המתאימה לתנאי הדרך הספציפית, גם אם זו נמוכה בהרבה מהמהירות המרבית המותרת לנהיגה באותו סוג דרך.

הגורמים הבאים אמורים להשפיע על החלטת הנהג באשר למהירות הנסיעה:

* תנאי הכביש: כביש חדש או ישן ומשובש, כביש רטוב או שמנוני, ירידה תלולה או ארוכה, נהיגה לפני גשר צר או עליו.

* תנאי הראות: ערפל, עקומה המסתירה את שדה הראייה, קרבה למעבר חצייה, מצב הרכב.

* ריבוי הולכי רגל: בקרבת מעבר החצייה, במרכזים עירוניים, בקרבת בתי ספר ומוסדות חינוך, בקרבת אוטובוס שעומד בתחנה.

על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לנהיגה במהירות מופרזת עלולות להיות כמה תוצאות מסוכנות:

* ככל שהמהירות גבוהה יותר גדל המרחק שעוברת המכונית עד שהנהג מצליח להגיב במצב החירום, ולפיכך גדל המרחק הנחוץ לעצירה. במהירות של 80 קמ"ש למשל תעבור המכונית 53 מטר מהרגע שהנהג הבחין במצב החירום ועד לעצירתה (בכביש אספלט יבש).

* כשמהירות הנסיעה גבוהה גדלה חומרת התאונה בגלל האנרגיה העצומה של הרכב הגדלה לפי ריבוע המהירות. הכוחות הפועלים על הרכב ועל הנוסעים בו הופכים את הנוסעים לעצם שמשקלו עולה בריבוע המהירות, ולא ביחס ישר לעלייה במהירות. כך למשל בתאונה חזיתית או בעת התנגשות בעמוד, כאשר הרכב נוסע במהירות של 25 קמ"ש ונעצר במקום, עוצמת הכוחות הפועלים על הרכב ועל הנוסעים שווה לנפילה של רכב, אדם או חפץ מקומה ראשונה (כ-2.5 מטר). במהירות כפולה שווה עוצמת הפגיעה לנפילה מהקומה הרביעית (כעשרה מטרים), כלומר פי ארבעה.

קיימות סכנות נוספות בעת נהיגה במהירות מופרזת. ככל שהמהירות גבוהה יותר:

* מצטמצם שדה הראייה של הנהג.

* גדלים הכוחות הפועלים על הרכב, שאחד מהם הוא הכוח הצנטריפוגלי השואף לזרוק את הרכב מנתיב נסיעתו בסיבוב.

* קשה יותר למערכות הרכב השונות - כגון מתלים, צמיגים ומערכות עזר - לרסן את הרכב ולשמור על נתיב נסיעתו.

* בנהיגה בכביש רטוב, ככל שעולה המהירות קטנה אחיזת הצמיגים בכביש והשליטה על הרכב קשה יותר.

החוק קובע מהי המהירות המרבית המותרת בכל קטע דרך:

* דרך עירונית: 50 קמ"ש.

* דרך בין-עירונית: 80 קמ"ש או 90 קמ"ש אם קיימת מפרדה בנויה (גדר בטון הבנויה בין הנתיבים).

* דרך מהירה: 110 קמ"ש.

* רחוב משולב (דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב, ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על כך): 30 קמ"ש.

אם תיתפסו נוהגים במהירות העולה בהרבה על המהירות המותרת (31 קמ"ש יותר מהמותר בכביש עירוני ו-41 קמ"ש יותר מהמותר בכביש בין-עירוני או בדרך מהירה), ייפסל רישיונכם מייד ל-30 יום ובד בבד תועמדו לדין. כמו כן אתם צפויים לקנס כספי בסך 750 ש"ח. בית המשפט רשאי להטיל עונשים נוספים.

ציות לתמרורים

ציות לתמרורים חיוני לשמירה על החיים. גם נהגים ותיקים צריכים לרענן מפעם לפעם את זיכרונם ולהכיר את כל התמרורים הקיימים. לוח התמרורים עומד לרשותכם באתר משרד התחבורה.

 

פניית פרסה ועצירה בצד הדרך

על פי החוק מותר לפנות פניית פרסה רק כשהדבר אינו מפריע לתנועה ולא מסכן נהגים אחרים או הולכי רגל. אין לפנות פניית פרסה במקרים הבאים:

* לפני עקומת כביש.

* לפני פסגה תלולה.

* בכל מקום שהרכב אינו נראה לעיני נהגים אחרים.

* בכל מקום שמוצב בו שילוט שאוסר על כך.

עצירה בצד הדרך

על פי החוק, אם נאלצתם להשאיר רכב בצד הדרך, עליכם להציב משולש אזהרה באופן שייראה לנהג הרכב הבא מאחור ממרחק של 100 מטר לפחות מהרכב החונה.

---

מקור המידע: משרד התחבורה.