בקשה לתביעה ייצוגית: קיזוז לפי אובדן להלכה

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד הראל בטענה להפרה של חוק חוזה ביטוח והוראות הפיקוח, אשר קובעים כי סכום השיפוי למבוטח או לצד שלישי, בהתאמה, במקרה של רכב הניזוק בתאונת דרכים, חייב להיות כשיעור הנזק, ובכל מקרה באופן שבו תשיב המבטחת את המבוטח למצב שבו היה לולא מקרה הביטוח. לדברי המבקש, הראל אינה רשאית לקבוע תקרת תגמולי ביטוח באופן שרירותי, בניגוד לפוליסה שלה, בניגוד לפוליסה התקנית ובניגוד לדין.

הגדרת הקבוצה שאותה מבוקש לייצג היא כדלקמן: כל מי שרכבו ניזוק בתאונת דרכים, בין שהיה מבוטח אצל הראל ובין שהיה מבוטח אצל צד שלישי, אשר בחר לתקן את רכבו ואשר תגמולי הביטוח ששולמו לו הופחתו על ידי הראל, מאחר שזו חישבה את תגמולי הביטוח לפי תרחיש תיאורטי, שבו היה הניזוק מוסר את רכבו לידיה במסגרת "אובדן להלכה".

המבקש, אבו מדיגם גומעה תושב רהט, הוא בעלים של רכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב שמבוטח בביטוח מקיף על ידי הראל. לטענו, הראל משיבה לניזוקים (מבוטחים וצדדים שלישיים) שתיקנו את רכביהם תגמולי ביטוח בחסר. הראל, מציין המבקש, מחשבת את תגמולי הביטוח כאילו הניזוק בחר במסלול של "אובדן להלכה", ומשלמת לו את סכום הוצאותיה התיאורטיות במסלול זה. במקרה שלו עצמו, השימוש בפרקטיקה זו הביא לתגמולים בחסר בסך 5,284 ש"ח.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז־לוד נאמר, כי בהינתן שהבחירה במסלול "אובדן להלכה" מותנית בהסכמת הניזוק, להראל אין סמכות לבצע חישוב של תגמולי הביטוח במתכונת המתוארת. יתרה מזו, הראל מיישמת פרקטיקה זו גם במקרים שבהם שיעור הנזק הישיר שנגרם לרכב נמוך מ־50% משוויו ביום קרות האירוע, ולכן כלל אינו נכנס להגדרה של "אובדן להלכה".

בבקשה נאמר, כי הראל מנסה להצדיק פרקטיקה זו בטענה מופרכת מיסודה, שלפיה בחירת הניזוק במסלול תיקון הרכב היא "הפרה" של חובת הקטנת הנזק. לניזוק, מדגיש המבקש, אין כל חובה לבחור באפשרות הנוחה להראל, ובוודאי שאי אפשר להגדיר בחירה במסלול תיקון חלופה לגיטימית המעוגנת בפוליסה התקנית ובפקודת הנזיקין כהפרה של חובת הקטנת הנזק.

לדברי המבקש, החלטתו של ניזוק להעדיף תיקון של רכבו מבוססת על שיקולים סבירים ולגיטימיים: הקושי לאתר רכב חלופי במחיר זהה, רצונו להמשיך להחזיק ברכב המוכר לו או היעדר יכולת כלכלית להוסיף כסף לרכישת רכב חלופי. למשל, כאשר רכב נרכש במימון, מסלול אובדן להלכה עלול להותיר את בעליו ללא הרכב, עם יתרת חוב בגין הלוואה ואף עם חיוב בעמלת פירעון מוקדם.

כל עוד לא מדובר באובדן גמור, מדגיש המבקש, זכות הבחירה נתונה לניזוק בלבד, ולהראל אין סמכות לכפות עליו את מסלול הפיצוי. על אף פסיקה שבה נקבע במפורש כי לניזוק אין כל חובה להסכים להשבתת רכבו רק משום שלמבטחת משתלם יותר להשביתו מאשר לתקנו, הראל ממשיכה לעשות דין לעצמה.

אילוסטרציה