הקרב על הארנונה: האם הנכס של אוטומוטיב סרוויס יסווג כמעבדת מחקר או משרד?

חברת אוטומוטיב סרוויס ישראל, חברה בת של יצרנית הרכב רנו העולמית, מערערת על החלטת ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית שלא לחייב בארנונה את הנכס ברמת החייל בתל אביב המשמש כמעבדת המחקר והפיתוח שלה בסיווג "תעשייה", כי אם בסיווג "משרדים, שירותים ומסחר".

בכתב הערעור נאמר כי מדובר במעבדה בגודל כ-1,250 מ"ר למחקר, פיתוח, והטמעה של טכנולוגיות חדשות בפיתוח ישראלי, ובהתאם לזאת יש לחייב את הנכס לצורכי ארנונה בסיווג "תעשייה".

מהחלטת וועדת הערר עולה כי הנכס מהווה מרכז פיתוח ואו מעבדה בו נבחנות על ידי מהנדסים טכנולוגיות של חברות הזנק העשויות להשתלב בהמשך ברכבי העתיד של החברה. עוד נאמר בהחלטה כי מדובר באחת משלוש מעבדות המחקר והפיתוח של רנו ברחבי העולם המתמקדת בבחינת טכנולוגיות של סנסורים, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית ורכבים חשמליים, ואשר מטרתן לשפר את רכבי רנו משנה לשנה ולהטמיע טכנולוגיות חדשות. במעבדה מועסקים ארבעה מהנדסים, מומחה לאבטחת סייבר לרכבים, מנהל משרד ומנכ"ל.

ואולם נטען בכתב הערעור כי חרף תיאור השימוש בנכס על ידי ועדת הערר היא קבעה כי הפעילות בנכס אינה חלק משרשרת הייצור של רכבים, אלא פעילות של מתן שירותים לחברת רנו העולמית על ידי חברת הבת שלה, ועל כן אין לחייב בארנונה את הנכס בסיווג "תעשייה".

לדברי הוועדה טיב הפעילות בנכס הינו שירותי בדיקהפיתוחמחקר של טכנולוגיות והעברת ממצאים לחברה האם בכדי שתקבל החלטה בדבר שילובן ברכביה, וכי מדובר בפעילות מקדימה וראשונית לקראת אפשרות פוטנציאלית לייצור רכבים עתידניים, אולם היא כשלעצמה אינה פעילות תעשיה.

בניגוד להחלטת הוועדה, חברת אוטומוטיב טוענת כי למסקנתה המשפטית של ועדת הערר לפיה פעילות המחקר והפיתוח אינה מהווה חלק משרשרת הייצור אין כל תימוכין בפסיקת בתי המשפט.

לדבריה היא וחברת רנו העולמית אחד הן, פעילותה הינה חלק הכרחי ובלתי נפרד מתהליך ייצורן של מכוניות עתידיות, וכי מרכז המחקר והפיתוח אינו חלל משרדים ברובו המכריע ואינו עוסק במתן שירותים, וברור כי אינו עוסק במסחר, והקביעה לפיה היא מעניקה שירותים לרנו העולמית הינה שגויה.

 אשר על כן מתבקש בית המשפט לקבוע כי יש לחייב את החברה בארנונה בסיווג תעשייה בהיותה חלק בלתי נפרד מפעילותה של יצרנית הרכבים.