רכב ביבוא מקביל ללא אחריות יצרן בישראל

חברת קיי.אמ מוטורס סי.טי.די מחדרה ליבוא ומכירה של כלי רכב, נתבעת על ידי מרדכי פרנקו, תושב היישוב חספין ברמת הגולן, אשר רכש ממנה רכב חשמלי ביבוא מקביל מסוג MG4. לדבריו, בהסתמך על מצגים, הרכב הוא הדגם המוכר וזהה לדגם היבואן הראשי בישראל, תואם את דרישות התקינה הישראלית ועומד בכל דרישות הדין בישראל, וכמו כן יש לו אחריות יצרן.

בדיעבד טוען התובע בתביעתו לבימ"ש השלום בחדרה, התברר לו כי הרכב יועד לשוק הסיני בלבד, אינו עומד בדרישות התקינה הישראלית המחייבות ואף אין לו אחריות יצרן בישראל. עובדות מהותיות אלו הוסתרו ממנו במכוון במעמד המכירה.

התובע מציין כי חברת לובינסקי שהיא היבואן הרשמי של MG בישראל הודיעה לו, כי היא אינה מעניקה שירותי אחריות לרכב מאחר שעל פי בדיקתה מול יצרן הרכב הסתבר לה, כי הרכב יועד לשוק הסיני בלבד, יוצר בהתאם לתקינה הסינית בלבד ואינו עומד בדרישות התקינה הישראלית המחייבות.

לדברי התובע, חברת לובינסקי אף הודיעה לו כי העבירה לבדיקת משרד התחבורה את התייחסות היצרן לאפשרות שכלי הרכב יובאו לישראל שלא כדין.

לטענת התובע, ברכב ליקויים מהותיים, בכלל זה מערכת טעינה שאינה תואמת את תשתית הטעינה המהירה בישראל, ממשק משתמש בשפה הסינית ומערכת רדיו בלתי תקינה אשר גם מרכזי השירות המורשים של MG בישראל לא הצליחו לתקן. בבדיקה שערך התברר לו, כי מהירות הטעינה הביתית של הרכב איטית בהרבה מדגמי MG המיובאים באופן רשמי לישראל, וכי טעינה מהירה מחייבת רכישת מתאם בעלות של אלפי ש"ח. עובדה זו הוסתרה במכוון במעמד המכירה.

עוד טען, כי חברת קיי.אמ מוטורס סי.טי.די הפרה את חובות הגילוי המוטלות עליה, הטעתה אותו בהטעיה צרכנית חמורה, הפרה את חובת תום הלב במשא ומתן ומכרה לו רכב בניגוד לדרישות התקינה תוך הפרת חובת מתן אחריות.

גם משרד התחבורה נתבע בכתב התביעה על כי כשל בפיקוח ובאכיפה, התרשל בבדיקת התאמת הרכב לתקינה הישראלית והפר את חובתו החקוקה המעוגנת בתקנות התעבורה, המחייבת בדיקה מקצועית של תקינות רכב בטרם רישומו והיתר השימוש בו.

התובע מציין, כי פנה מספר פעמים לחברת קיי.אמ מוטורס סי.טי.די בדרישה לביטול העסקה והשבת מלוא התמורה, בכלל זה מכתבי התראה, אך פניותיו נענו בסירוב ובהכחשה.

אשר על כן בית המשפט מתבקש להורות על ביטול העסקה של מכירת הרכב והשבת מלוא התמורה ששולמה, בסך 139,000 ש"ח, ולחייב את הנתבעת לשלם פיצויים לתובע בגין עוגמת נפש, הטרדה ואובדן זמן ומשאבים. כמו כן הוא תובע פיצויים מוגדלים בשל הטעייתו הצרכנית החמורה והסתרת מידע מהותי במעמד המכירה.

בית המשפט מתבקש גם לחייב את משרד התחבורה לשלם פיצויים לתובע בסכום של 100,000 ש"ח בגין רשלנותו והפרת חובתו הסטטוטורית אשר אפשרה את הנזק שנגרם לו.