תביעה ייצוגית: שכר טרחת השמאי הושב באופן חלקי

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד כלל בטענה שהיא נוהגת פרקטיקה פסולה ובלתי חוקית עת היא משיבה באופן חלקי את שכר טרחת השמאי לבעלי רכבים שניזוקו, ללא הצדקה ובניגוד לדין, לעמדת המאסדר (משרד האוצר) ולתנאי הפוליסה, ובלי לנמק כדבעי מדוע בוצעה ההפחתה של שכר הטרחה.

המבקש היה מבוטח בביטוח מקיף והיה מעורב בתאונה, עת משאית פגעה בדלת צד הנהג של רכבו. בעבור חוות הדעת של השמאי שביצע את שומת הנזקים לרכבו, שילם המבקש שכר טרחה בסך 1,776 ש"ח. לדבריו, כלל הודיעה לו כי תשלם את מלוא ירידת הערך שנקבעה בחוות דעת השמאי, ואולם החליטה להעביר לו 700 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי, כלומר להחסיר 1,076 ש"ח מהסכום המלא ששולם לשמאי, בנימוק שהשכר האמור שהיא משלמת במסגרת תגמולי הביטוח הוא הוגן, סביר ומקובל.

לדברי המבקש, אם כלל הייתה מעוניינת להשיג על שכר טרחת השמאי היא הייתה רשאית לפנות בתלונה לוועדת האתיקה המקצועית של השמאים או לפנות לבית המשפט המוסמך, ובכל מקרה היא אינה רשאית להפחית מהסכום ששולם לשמאי בלי נימוק מפורט באשר לאלו סכומים מחשבון השמאי היא דחתה ומה הנימוקים לכך.

המבקש מציין, כי על פי הנחיית רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון מחודש מאי 1999, דחיית חלק מחשבון ההוצאות של השמאי ללא נימוק ענייני תתפרש כפעולה בחוסר תום לב.

עוד מציין המבקש, כי בחודש אפריל 1990 פרסם משרד האוצר ("המאסדר") מכתב לממונים על פניות הציבור בחברות הביטוח בסוגיית "הכרעה עקרונית בעניין תשלום שכר טרחת השמאי", ובו נקבע, כי במקרה שהתובע מציג למבטחת חשבון שכ"ט שמאי בצירוף חשבונית מס כדין המלמדת כי התשלום בגין שירותי השמאות נקבע על סך כלשהו, אין למבטחת זכות להפעיל שיקול דעת ולקבוע מה שכר הטרחה הראוי לדעתה.

אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את כלל להשיב למבוטחיה הניזוקים, וכן לנפגעים שהם צדדים שלישיים אחרים, את מלוא שכר טרחת השמאי ששילמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיוחדת לפי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, וכן לפצותם בגין נזקיהם הבלתי ממוניים הנובעים מהתנהלותה שגרמה להם מטרד, בזבוז זמן, תחושות תסכול ועוגמת נפש, וזאת בשיעור של 20% מהנזק הממוני שנגרם להם.