אחיזת טלפון בנהיגה
שימוש בטלפון הסלולרי והחזקתו בשעת נהיגה
בימים שבהם כבר ברור כי הסחת דעתו של הנהג מהנעשה על הכביש היא סיבה עיקרית לקרות תאונות דרכים, בא בית המשפט העליון ונותן רוח גבית למאמצי מערכת האכיפה לאסור על הנהגים כל התעסקות עם גורם שאינו קשור לנהיגה בביטחה.
הטלפון הסלולרי הוא אויב של כל נהג המתעסק בו במהלך הנסיעה. אי לזאת קבע המחוקק בתקנות התעבורה כי נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה, אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. עוד נקבע, כי בעת שהרכב בתנועה, הנוהג בו לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית, וכן לא ישלח או יקרא מסרון (sms).
עבירה וניקוד לה
מאחר שהעבירה כה נפוצה, צירף לה המחוקק נקודות על פי שיטת הניקוד. רבים מהנהגים שנתפסו בעבירה של שימוש בטלפון בעת שהרכב בתנועה ניסו לחמוק מהאישום, ובעיקר מצבירת הניקוד, ולכן טענו כי רק "אחזו" בטלפון, אך לא עשו בו שימוש. טענה זו עלולה הייתה להביאם לידי הרשעה בעבירה של אי אחיזה בהגה בשתי ידיים, אך לפטור אותם מנקודות. נהגים אלו התבססו על פרשנות להוראות התקנה, שלפיה בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית. לדידם, כדי להרשיעם בעבירה של שימוש בטלפון סלולרי בעת הנהיגה, היה על התביעה להוכיח לא רק אחיזה בטלפון אלא גם שימוש בו.
מעשה שהיה
במקרה שהגיע לבית המשפט העליון, ערער נהג על הרשעתו בבית המשפט לתעבורה ועל דחיית ערעורו לבית המשפט המחוזי. בנסיבות המקרה, נעצר הנהג לאור יום על ידי שוטרים שטענו כי אחז בטלפון סלולרי בעת נהיגה. לפיכך קיבל הודעת תשלום קנס. הנהג ביקש להישפט. לאחר שמיעת העדים, הרשיע אותו בית המשפט לתעבורה בעבירה והטיל עליו קנס בסך 1,500 שקלים, פסילה בפועל של שבועיים ימים ופסילה על תנאי.
בין השאר דחה בית המשפט לתעבורה את טענת הנהג, כי האחיזה בטלפון הייתה בעת שהרכב עמד באור אדום ברמזור. בית המשפט קבע, כי גם עמידה ברמזור אדום עולה לכדי הגדרה של "רכב בתנועה" כנדרש בתקנה.
” שליחת אצבע למסך הטלפון כדי לגעת בו או להפעיל אפליקציה, ואף נגיעה בכפתור המענה לשיחת טלפון, עשויה להתפרש כעבירה. אם נרחיק לכת, נמצא עצמנו מואשמים בעבירה כזו גם אם נסיר את ידינו מההגה לצורך הפעלה של מערכת השמע “
בית המשפט העליון דחה את כל טענותיו של הנהג. לדידו של בית המשפט העליון, נוסח התקנה ברור ביותר, ולפיו בעת שהרכב בתנועה, הנוהג בו "לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם". מדובר בשני איסורים נפרדים ועצמאיים, ולצד כל פעולה אסורה (אחיזה ושימוש) מופיע מושא האיסור (הטלפון). שני האיסורים אינם שלובים זה בזה ואינם מותנים זה בקיומו של זה. היינו, קיים איסור לאחוז בטלפון אף בלי להשתמש בו.
זאת ועוד, התקנה האוסרת אחיזה ושימוש בטלפון מתווספת לתקנה המחייבת אחיזה בהגה בשתי ידיים, שנועדה להבטיח נהיגה בטוחה. התקנה המחייבת אחיזה בשתי ידיים, מאפשרת כאמור להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון, ככל שהדבר דרוש לצורך הבטחת פעולתו התקינה של הרכב, או לקיום כללי התנועה. לעומתה התקנה שעניינה איסור אחיזה ושימוש בטלפון, מוסיפה איסור על התקנה הכללית, וקובעת כי בשום מקרה אין לאחוז בטלפון או להשתמש בו ללא דיבורית.
” בין השאר דחה בית המשפט לתעבורה את טענת הנהג, כי האחיזה בטלפון הייתה בעת שהרכב עמד באור אדום ברמזור. בית המשפט קבע, כי גם עמידה ברמזור אדום מקבלת עולה לכדי הגדרה של "רכב בתנועה" כנדרש בתקנה “
לקביעתו של בית המשפט העליון, מסקנה זו אף מתחזקת ביתר שאת בעת בחינה של תכלית התקנה, שכן אין ספק כי שני האיסורים נועדו למנוע את הפניית תשומת הלב מן הנהיגה, הן בדרך של אחיזת הטלפון והן בדרך של שימוש פעיל בו. שתי פעולות אלו, כל אחת בנפרד, פוגעות באופן ממשי ביכולתו של הנהג לנהוג באופן בטוח ומסכנות בכך את עצמו, את סביבתו ואת משתמשי הדרך האחרים.
פרשנות זו עשויה להביא להרשעת נהגים אשר ייתפסו כשהם אוחזים בטלפון הסלולרי או משתמשים בו בעת נהיגה. כך למשל, שליחת אצבע למסך הטלפון כדי לגעת בו או להפעיל אפליקציה, ואף נגיעה בכפתור המענה לשיחת טלפון, עשויות להתפרש לחומרא כעבירה.
אם נרחיק לכת, נמצא עצמנו מואשמים בעבירה כזו גם אם נסיר את ידינו מההגה לצורך הפעלה של מערכת השמע, כיוון מערכת המיזוג או מערכות אחרות ההולכות ומתרבות בכלי הרכב החדשים.
