מגהמה - ציי רכב
כתבות
מגה משפט
עבירות תעבורה
לעמוד קודם

מצלמות מהירות - עד כמה מסתמך עליהן בית המשפט?

אם אפשר לסמוך על תוצאות של מצלמות המודדות מהירות כעל תוצאות מדויקות, ועל פיהן להרשיע בפלילים נהג המואשם בנהיגה במהירות מופרזת.

עו"ד שי גלעד |  
15/07/2021
זמן קריאה: 5.5 דק'

תקופה ארוכה התחבטו בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים שעמלו על ערעורי תעבורה בשאלה אם אפשר לסמוך על תוצאות של מצלמות המודדות מהירות כעל תוצאות מדויקות, ועל פיהן להרשיע בפלילים נהג המואשם בנהיגה במהירות מופרזת. השאלה הונחה לאחרונה בפני בית המשפט העליון בעניינם של שני מכשירי מדידה: מד המהירות האלקטרוני ומד מהירות הלייזר.

מד המהירות האלקטרוני מסוג Multanova 6F, המכונה "ממא"ל", הוא מכשיר המצוי פרק זמן ארוך בשימושה של המשטרה. הממא"ל משגר גלי רדיו אל עבר רכב המטרה ומחשב את מהירותו על בסיס אפקט דופלר, שלפיו כאשר גל מוחזר מגוף נע משתנים אורך הגל וביחס הופכי לכך - תדירותו. אם רכב המטרה נע כלפי ממא"ל המשדר בכיוונו גלי רדיו בתדר קבוע, אזי תדר הגל המוחזר יהיה גבוה יותר מזה ששודר. ממא"ל המורכב ברכב משטרה נע, עורך בו-בזמן שתי מדידות: האחת, של המהירות היחסית של רכב המטרה לעומת הרכב המשטרתי באמצעות הגל המכוון לרכב המטרה, והאחרת, של מהירות הרכב המשטרתי באמצעות שליחת גל נוסף בתדר זהה לעבר הקרקע. שילוב של שתי המדידות מאפשר לחלץ את המהירות של רכב המטרה.

  בשתי הזדמנויות קבעו בתי משפט מחוזיים, כי אין לסמוך על תוצאות מדידת המכשירים, מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותם כיול תקופתי על פי אמות מידה מדעיות-מטרולוגיות. הנהגים, המצדדים בחיוב המשטרה בכיול מדע-מטרולוגי טענו, כי הצורך בכיול מדעי-מטרולוגי קם בכל מכשיר מדידה  

לעומת הממא"ל, הפעולה של מד מהירות הלייזר (ממל"ז) מתבססת על ההנחה כי מהירות האור באוויר קבועה. לפיכך שיגור פעימות (פולסים) של קרני לייזר לעבר רכב המטרה ומדידת זמן מעופם לרכב וחזרתם ממנו, מאפשרים לקבוע את המרחק מהמכשיר אל הרכב על פי הנוסחה: מרחק=זמן×מהירות. מדידת המרחק לרכב המטרה עקב שני פולסים בהפרש זמן ידוע מאפשרת לקבוע את המרחק שעבר הרכב, ובעזרת נתון זה ורכיב הזמן אפשר לקבוע את מהירות תנועתו של רכב. לכאורה די היה בשני פולסים לצורך קביעת המהירות, אולם עקב החשש מטעויות מְשַגֵר המכשיר 43 פולסים בפרק זמן של כשליש השנייה, והמהירות שהמכשיר מציג היא המהירות הממוצעת המתקבלת מכל המדידות.

הכיול כל יכול

בשתי הזדמנויות שונות קבעו בתי משפט מחוזיים, ביושבם כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט לתעבורה, כי אין לסמוך על תוצאות המדידה של מכשירים אלו, מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותם כיול תקופתי על פי אמות מידה מדעיות-מטרולוגיות. הנהגים, המצדדים בחיוב המשטרה בכיול מדע-מטרולוגי טענו, כי הצורך בכיול מדעי-מטרולוגי קם בכל מכשיר מדידה. תכונותיו של כל מכשיר משתנות עם הזמן, ונוצר "סחף" מסוים בקריאותיו. הסיבות לכך הן בלאי מהפעלה, בלאי מהתיישנות והשפעת גורמים סביבתיים. ככל שהסחף קטן יותר המכשיר אמין יותר. כדי לדעת את מידת הסחף, יש לבצע כיול. ככל שמכשיר אמין יותר, הוא נדרש לעבור כיול תקופתי לעתים תכופות פחות.

לטענת המצדדים בכיול, מכשיר מדידה המיועד לבדוק מהירות עד 250 קמ"ש חייב להיות מכויל במספר מהירויות בתחום זה. הם גם עמדו על השוני בין כיול לבין אימות דיוק. אימות דיוק הוא פעולת ביניים, שתכליתה לוודא כי במכשיר לא חל שינוי משמעותי מעבר למקובל - בין כיול תקופתי אחד למשנהו. אם באימות דיוק מתגלה אי התאמה, יש לבצע כיול מחודש וכוונון מחודש. מטרת הכוונון היא להקטין את הסטיות, כך שהן יהיו קטנות מן הסף המותר כפי שהוא מוגדר בתקן. את הכוונון מבצעים כאמור על סמך תוצאות הכיול.

  בידי המשטרה מצויים כיום מכשירי מדידה אלקטרוניים שאינם עוברים כיול, ובכל זאת אפשר לבסס עליהם הרשעה: אחד מהם הוא מכשיר מדידת המהירות מסוג "דבורה", המורכב על ניידות המשטרה, והאחר הוא ה"ינשוף", המשמש למדידת אלכוהול באוויר נשוף  

בית המשפט העליון קבע, כי לא הובאו נתונים עובדתיים מספריים המלמדים על טווח הסטייה שעלולה להיווצר בהיעדר כיול מטרולוגי תקופתי. לדידו, התשתית הראייתית שהובאה בפניו אינה כוללת מידע על ההסתברות שבהיעדר כיול תקופתי תתקבל תוצאה שאינה משקפת בדיוק את שאמורה לשקף, ומהי מידת הסטייה.

בהקשר זה קיבל בית המשפט העליון את טענת המדינה, כי הסיכוי הוא כה קטן, או שהסטייה כה מזערית, עד שאין בכוחם - בהתחשב בשולי הביטחון שבהם נוקטת המדינה בהסתמכה על המדידות - לעורר ספק סביר באשר לתוצאה שעליה מתבססת ההרשעה. נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי המכשירים מופעלים על ידי המשטרה כראוי וכנדרש, הן על פי הוראות היצרן והן על פי תנאי חזקת האמינות שנקבעו בפסיקה, ואף בתוספת מרווח ביטחון סטטיסטי. כתוצאה מכך למדידות המבוצעות על ידי המכשירים רמת דיוק גבוהה, ואף גבוהה מאוד. לא הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית שיש בה כדי להוכיח שאי-ביצוע הכיול המטרולוגי מפחית מרמת הדיוק הגבוהה הזו ומקיים חשש ממשי לטעות מדעית. עדיין נפתחה הדרך בפני מי שמבקש לחלוק על אמינות התוצאות המופקות מהמכשירים ללא כיול מטרולוגי, להביא נתונים בדוקים לסתירת הנחה זו.

בית המשפט העליון התייחס רק לשני המכשירים שעניינם הונח בפניו, אך רמז כי תוצאה זו עשויה להיות תקפה גם למכשירי מדידה אחרים שלא נדונו באותו פסק דין.

משהו לסיום

בידי המשטרה מצויים כיום מכשירי מדידה אלקטרוניים שאינם עוברים כיול, ובכל זאת אפשר לבסס עליהם הרשעה: אחד מהם הוא מכשיר מדידת המהירות מסוג "דבורה", המורכב על ניידות המשטרה, והאחר הוא ה"ינשוף", המשמש למדידת אלכוהול באוויר נשוף.

ברור כי יכולתו של נהג מן השורה לבצע בדיקות מעבדתיות, ולהביא נתונים להוכחת סטיית המכשירים ללא כיול, מצומצמת ביותר. לבדיקות כאלה יש להקצות משאבים רבים, שאין ביכולתו של אדם מן היישוב להשיגם. דווקא בנסיבות כאלה, סבור כותב מאמר זה, היה על בית המשפט להקשות על המשטרה, ולחייבה בהמצאת נתונים שיפריחו טענת חוסר אמינות של תוצאות המכשירים שבהם היא משתמשת, ללא כיול מדעי-מטרולוגי.


הכותב הינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן