מגהמה - ציי רכב
כתבות
מגה משפט
עבירות תעבורה
לעמוד קודם

נסיעה במהירות שמתיר החוק או נסיעה במהירות בהתאם לנסיבות?

תקנות התעבורה קבעו אמנם מהירויות מרביות בדרך עירונית, בדרך שאינה עירונית ובדרך מהירה, שם המהירויות המרביות המותרות הן בדרך כלל 50 קמ"ש, 80 קמ"ש ועד 110 קמ"ש בהתאמה, אלא שהחוק מציין מהי המהירות המרבית המותרת לנהיגה רק כשנסיבות העניין מאפשרות זאת. תקנות התעבורה קובעות, כי על נהג לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות - בתנאי הדרך ובתנועה בה, באופן שיקיים בידי הנהג את השליטה המוחלטת ברכב.

עו"ד שי גלעד |  
15/07/2021
זמן קריאה: 4.5 דק'

רבים סבורים, כי בעת שהם נוהגים במהירות שאינה עולה על המהירות המרבית המותרת לפי חוק באותו כביש, הם ממלאים אחר הוראות החוק כלשונן. תקנות התעבורה קבעו אמנם מהירויות מרביות בדרך עירונית, בדרך שאינה עירונית ובדרך מהירה, שם המהירויות המרביות המותרות הן בדרך כלל 50 קמ"ש, 80 קמ"ש ועד 110 קמ"ש בהתאמה, אלא שהחוק מציין מהי המהירות המרבית המותרת לנהיגה רק כשנסיבות העניין מאפשרות זאת. תקנות התעבורה קובעות, כי על נהג לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות - בתנאי הדרך ובתנועה בה, באופן שיקיים בידי הנהג את השליטה המוחלטת ברכב.

התקנות אף מציינות במפורש מתי חייב הנהג להאט את מהירות נסיעתו. למשל, עליו לעצור בכל מקרה שצפויה בו סכנה לעוברי דרך או לרכוש, ובכלל זה רכבו הוא. בתקנות נזכרים מקרים כגון שטחים בנויים ומאוכלסים שמצויה בהם תנועת הולכי רגל, ראות מוגבלת, כניסה לעקומה, קרבת ילדים, התקרבות למעבר חצייה, לפסגה או למקום ששדה הראייה בו מוגבל, התקרבות לאוטובוס העומד בתחנה ומקרים נוספים המנויים בתקנות. אין מדובר ברשימה סגורה, ובתי המשפט בפסיקותיהם הרחיבו אותה.

סבירותה של מהירות

בפסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל בית המשפט, ביושבו כערכאת ערעור, את ערעורה של המדינה על זיכויה של נהגת מאשמת גרימת מוות בנהיגה רשלנית בבית המשפט לתעבורה. הנהגת הואשמה כי בצהרי יום, ברחובה של עיר מרכזית, פגעה בהולך רגל שחצה את הכביש שלא במעבר חצייה וגרמה למותו. בבית המשפט לתעבורה הסכימו הצדדים שמהירות נסיעתה של הנאשמת בעת הפגיעה בהולך הרגל היתה לפחות 40 קמ"ש, כשהמהירות המרבית המותרת במקום היא חמישים קמ"ש.

נשאלה השאלה אם מהירות זו היתה סבירה בנסיבות העניין. בית המשפט שלערעור קבע, כי סבירותה של מהירות היא שאלה עצמאית הנבחנת לפי הנסיבות. המהירות המרבית המותרת במקום אינה מלמדת על מהירות הנהיגה הסבירה, וגם ביצוען של עבירות נוספות במהלך הנסיעה לא מלמד על כך. הנהג לא צריך לבצע עברות עצמאיות ספציפיות כדי שמהירות הנסיעה תיחשב בלתי סבירה.

במקרה הנדון קבע בית המשפט, כי ספק אם מהירות נסיעה של 40 קמ"ש היתה מהירות סבירה לנוכח קרבתם של הנהגת והולך הרגל למעבר החצייה ולצומת מרומזר. אם הנהגת היתה נוהגת במהירות נמוכה יותר, ייתכן שהיתה מספיקה לעצור לחלוטין או לפחות למתן את עוצמת הפגיעה. התוצאה הקטלנית מעידה לכאורה שלא היתה לנהגת שליטה מוחלטת ברכב כהוראת תקנות התעבורה. שליטה מוחלטת ברכב כוללת את היכולת להבחין במפגעים בדרך, ובכלל זה חציית הכביש על ידי הולכי רגל, אף אם בהפתעה, ולבלום בעת הצורך.

  בית המשפט קבע, כי ספק אם מהירות נסיעה של 40 קמ"ש היתה מהירות סבירה לנוכח קרבתם של הנהגת והולך הרגל למעבר החצייה ולצומת מרומזר. התוצאה הקטלנית מעידה לכאורה שלא היתה לנהגת שליטה מוחלטת ברכב כהוראת תקנות התעבורה  

הלכה זו של בית המשפט אינה חדשה וחוזרת על עצמה מימים ימימה. כך היה גם בעניינה של נהגת אשר נהגה ברכבה בצהרי יום באחת מערי הצפון והתקרבה למעבר חצייה. הולכת רגל החלה לחצות את מעבר החצייה כשהנהגת היתה במרחק של כשני מטרים ממעבר החצייה. הולכת הרגל הספיקה לחצות את מעבר החצייה למרחק הקטן משני מטרים עד שנפגעה על ידי הנהגת.

מתברר, כי הנהגת נהגה בהתקרבה למעבר החצייה במהירות של חמישים קמ"ש. בית המשפט, בהרשיעו את הנהגת בגרימת מותה של הולכת הרגל, קבע כי על פי תחשיביו, לו היתה הנהגת נוהגת במהירות של ארבעים קמ"ש ובולמת מייד עם הבחינה בהולכת הרגל היורדת לכביש, הרי שגם אם היתה פוגעת בהולכת הרגל, היתה זו פגיעה בעוצמה חלשה יותר, שקרוב לוודאי לא היתה מביאה לידי התוצאה הקטלנית. אלא שהיה על הנהגת להבחין בהולכת הרגל עומדת על המדרכה עוד בטרם ירדה אל הכביש, ובמצב דברים שכזה היה לאיל ידה לבלום את רכבה לפני הגיעו למעבר החצייה, וממילא למנוע את הפגיעה.

בית המשפט מדגיש, כי נהג המתקרב למעבר חצייה צריך לתת את דעתו לקיומו של מי אשר מתכוון לחצות את הכביש במעבר חצייה, ואם כן עליו להתאים את מהירות נהיגתו למקרה של חצייתו את הכביש. עליו לצפות לכך שהולך הרגל אינו ער לרכב המתקרב, או שהחליט ליטול על עצמו סיכון של חציית הכביש על אף התקרבותו של רכב, ואולי הולך הרגל סומך על נהג הרכב שיכבד את זכות הקדימה שלו. אם כן עליו להתחשב באפשרות של התנהגות רשלנית מצד הולך הרגל.

סיכום

מהירות הנסיעה הסבירה תימדד לפי העניין והנסיבות. היא אף עשויה להגיע למהירות נמוכה מאוד בתנאים שבהם יקשה על הנהג לשלוט ברכבו ולמנוע תאונה אפשרית.


הכותב הינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
בטעינה...
כותרת
תוכן