פסילת רישיון על ידי משרד הרישוי אל מול פסילת רישיון על ידי בית המשפט
סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע, כי מי שהודיעו לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה והוא נוהג בעוד הפסילה בתוקף, דינו מאסר שלוש שנים. מדובר בפסילה שהוטלה על ידי בית המשפט, אך בית המשפט אינו הסמכות היחידה לפסילת רישיון נהיגה של אדם
סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע, כי מי שהודיעו לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה והוא נוהג בעוד הפסילה בתוקף, דינו מאסר שלוש שנים. מדובר בפסילה שהוטלה על ידי בית המשפט, אך בית המשפט אינו הסמכות היחידה לפסילת רישיון נהיגה של אדם. גם לקצין משטרה ולמשרד הרישוי יש סמכות לפסול רישיון נהיגה בנסיבות הקבועות בחוק. השאלה היא אם נטילת הרישיון על ידי אותם גופים היא אותה פסילה כמו זו שהטיל בית המשפט, או שמא מדובר בהתליית הרישיון או בביטולו עד שיתקיימו תנאים מסוימים.
השאלה מתעוררת בעיקר כשנתפס נהג שרישיונו נפסל על ידי משרד הרישוי עקב צבירת נקודות על פי שיטת הניקוד. לא מדובר באבחנה סמנטית אלא בהבחנה מהותית, שפתרונה עשוי למלט מעונש נאשם שנהג בזמן פסילת רישיון על ידי רשות הרישוי.
יובהר, כי העונש הראוי על פי הנחיית בית המשפט העליון לנהיגה בזמן פסילה הוא מאסר. אי לזאת, אם נהיגה בזמן פסילת רישיון על ידי משרד הרישוי לא תיחשב "נהיגה בזמן פסילה" על פי סעיף 67 לפקודה, הרי שמעל ראשו של הנהג לא ירחפו עונשים כה חמורים.
כל אחד והסמכות שלו
סמכות בית המשפט להטיל עונש מסוג פסילת רישיון נקבעה בפקודת התעבורה. שם נקבע כי אם הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגת רכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש אחר, לפסול את הנהג מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת, או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט, ואף רשאי הוא לחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה. למעשה העניק המחוקק לרשות השיפוטית סמכות למנוע מאדם להחזיק רישיון נהיגה או לקבל רישיון נהיגה, כאשר בית המשפט סבור כי הנהג מסוכן ויש להרחיקו מהכביש לתקופה מסוימת או לצמיתות.
לעומת הסמכות העונשית שהוענקה בחוק לבתי המשפט, העניק המחוקק לשר התחבורה סמכות מנהלית, של ניהול רישום נקודות לנהג והטלת אמצעי תיקון למי שצברו מספר נקודות כפי שקובעת השיטה. ויודגש: מדובר באמצעי תיקון מנהלי ולא בענישה שיפוטית. המחוקק מדגיש כי לא מדובר בענישה נוספת על זו שהטיל בית המשפט, ולפיכך אמצעי תיקון זה יבוא בנוסף על כל עונש שהטיל בית המשפט.
” שלא כמו פסילה שיפוטית, התחומה בפרק זמן ומסתיימת בתומו ללא תנאי, פסילת משרד הרישוי היא למעשה ביטולו של הרישיון או התלייתו, וחידושו מותנה. נהג שנפסל על ידי רשות הרישוי ולא יעמוד בתנאי, היינו לא יעבור בהצלחה את המבחן העיוני, לא יקבל את רישיונו “
ואם לא די בכך, הרי שגם הנוסח של אמצעי תיקון זה שונה מהנוסח המופיע בהגדרת אמצעי הענישה מסוג פסילה בפקודת התעבורה. בעוד שהוראת פקודת התעבורה מעניקה סמכות ענישה של פסילת רישיון נהיגה, קובעת הפקודה כי לשר התחבורה תהא סמכות לקבוע אמצעי תיקון של פסילה מסוג זה.
לרשות הציבורית לא הוענקו סמכויות שיפוטיות, ואין היא רשאית להטיל עונשים. סמכות זו מסורה לבית המשפט בלבד ומבוססת על עקרון הפרדת הרשויות. כך לדוגמה נקבעו סמכויות רשות הרישוי בתקנה 15ב לתקנות התעבורה. התקנה מתְנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (או חידושה). הרשות רשאית שלא לתיתה למבקש התעודה, להתלותה או שלא לחדשה. הנה כי כן, הסמכות שהוענקה היא לסרב, לא לחדש או להתלות תעודה (כולל רישיון נהיגה), אך לא ניתנה לרשות סמכות הפסילה. אם כך, השימוש במונח "פסילה" אינו מבטא הליך עונשי אלא הליך מנהלי.
בתקנות התעבורה נקבע גם כי בעל רישיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מלהחזיק ברישיונו או על התליית רישיונו, ימציא את רישיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה, או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות, והרישיון לא יוחזר לו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי. במילים אחרות, מדובר בהתליית רישיון, והמשמעות היא שגם מחוקק המשנה, שהתקין את התקנות, סבר כי הוראות החוק המסמיכות את שר התחבורה לעניין שיטת הניקוד עניינן התליית רישיון ולא פסילתו.
” בית המשפט אינו הסמכות היחידה לפסילת רישיון נהיגה. גם לקצין משטרה ולמשרד הרישוי יש סמכות לפסול רישיון נהיגה בנסיבות הקבועות בחוק. האם נטילת הרישיון על ידי אותם גופים היא אותה פסילה כמו זו שהטיל בית המשפט? או שמא מדובר בהתליית הרישיון או בביטולו עד שיתקיימו תנאים מסוימים? “
גם בתוצאות ובמשמעות הפעולה שונה "פסילת הרישיון" של רשות הרישוי על פי שיטת הניקוד מפסילת רישיון שיפוטית. רישיונו של נאשם "נפסל" על ידי רשות הרישוי בהתאם לתקנות הקובעות כי נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה שלושה חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית.
שלא כמו פסילה שיפוטית, התחומה בפרק זמן ומסתיימת בתומו ללא תנאי, פסילת משרד הרישוי היא למעשה ביטולו של הרישיון או התלייתו, וחידושו מותנה בעמידה במבחן עיוני. אי לכך, אם נהג שנפסל על ידי רשות הרישוי לא יעמוד בתנאי, היינו לא יעבור בהצלחה את המבחן העיוני, לא יקבל את רישיונו. יוצא איפה כי פסילת רישיונו של נהג שאינו עובר את המבחן העיוני תהיה בלתי מוגבלת בזמן.
אחד פוסל, אחר מוחל
בתי המשפט קבעו לא פעם אחת, כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה חמורה בשל שני נימוקים עיקריים: היא מבטאת זלזול והתרסה נגד המערכת השיפוטית ונגד הוראה מפורשת של בית המשפט, והיא פעולת נהיגה של מי שנקבע לגביו כי נהיגתו מסוכנת ויש להרחיקו מהכביש לתקופת הפסילה.
נהיגת אדם בניגוד לפסילת משרד הרישוי אינה מבטאת ולו אחד מהנימוקים הנזכרים. מדובר בהחלטה מִנהלית שאף לא עברה ביקורת שיפוטית, אשר נולדה מצבירה אריטמתית של נקודות לצד עבירות שבחלקן אינן מסכנות חיים. לדוגמה, עם העבירות שבגינן צובר נהג נקודות נמנות עבירות של נהיגת רכב ללא אורות ביום בחורף. רישיונו של נהג אשר צבר נקודות רבות בשל עבירה כזו עלול להיפסל לשלושה חודשים על ידי רשות הרישוי. עם זה ככל הנראה לא היה פוסל בית משפט את אותו נהג בגין עבירה זו.
בתי המשפט בערכאות הנמוכות טרם השלימו עם טיעון זה, ונראה כי מן הראוי שהוא ייבחן על ידי ערכאות גבוהות יותר.
