רמזור אדום
הפרה של הוראות הרמזור עלולה להביא לעבירת הריגה ולמאסר
בצומת מרומזר התנועה מכוונת באמצעות רמזורים הפועלים בבקרה אוטומטית. במקום להציב שוטר תנועה שיכוון את התנועה, מוצבת מערכת אוטומטית שמשקללת את נתוני התנועה ופינוי הצומת. מהנדסי התנועה מתכננים את מערכת הרמזורים באופן שתמנע אפשרות של תאונה במקום.
מי שמפר את הוראות הרמזור מסתכן בעבירה שברף התחתון שלה הודעת תשלום קנס וצבירת נקודות, וברף העליון כתב אישום בעבירה מהחמורות שבספר החוקים - עבירת הריגה, שבצידה עונש מרבי של עשרים שנות מאסר.
חצה באדום והרג
בעניין זה דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה. כפי שפורט בכתב האישום, הנאשם, נהג חדש, נהג ברכבו כשבדמו ריכוז של 76 מ"ל אלכוהול. הוא נהג בכביש בינעירוני ובו שני נתיבים לכל כיוון, ובין שני המסלולים מפריד אי תנועה בנוי. הנאשם התקרב לצומת מרומזר כאשר בה בעת נהגה אישה ברכב פרטי ונכנסה לצומת מכיוון אחר. בהגיע הנאשם לצומת, כשהוא נוהג במהירות גבוהה, לא ציית לאור האדום אשר הופיע ברמזור בכיוון נסיעתו, חצה את הצומת בנסיעה רציפה ופגע בחזית רכבו בדופן שמאל של רכב הנהגת. זו החלה להיכנס לצומת לאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתה היה ירוק. בעקבות התאונה הסתחרר רכבו של הנאשם, עלה על אי התנועה הבנוי ועבר למסלול הנגדי, שם נעצר.
כתוצאה מהתאונה נפצעה הנהגת אנושות ונגרמו לה שברים באגן ובצלעות, הטחול התרסק, כלייתה נפגעה והיא פונתה לבית החולים. שם נקבע מותה למחרת היום. כמו כן נפצעו כתוצאה מהתאונה הנאשם ונוסע שהיה עמו, וכן נגרמו נזקים לשני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה.
בכתב האישום נטען כי התאונה, מותה של הנהגת, נזקי הגוף ונזקי הרכוש כמתואר לעיל, נגרמו עקב מעשיו ומחדליו של הנאשם, שנהג כשהוא שיכור משתיית אלכוהול. בהיותו נהג חדש, נהג הנאשם כשבדמו ריכוז אלכוהול של יותר מפי שבעה מהמותר בחוק. הוא נהג במהירות מופרזת, לא האט את מהירות נסיעתו בהתקרבו לצומת וחצה את הצומת בניגוד לאור האדום אשר הופיע ברמזור בכיוון נסיעתו. הנאשם נכנס לצומת במהירות גבוהה ובלתי סבירה בנסיבות העניין, ונהג בפזיזות, ולא כפי שנהג מן היישוב היה נוהג באותן נסיבות.
דיון על עבירת הריגה
השאלה המרכזית שנדונה בתיק זה הייתה האם אפשר להרשיע את הנאשם בעבירת הריגה. החוק מגדיר עבירת הריגה כגרימת מותו של אדם כתוצאה ממעשה או ממחדל. במקרה הנדון מתקיים היסוד העובדתי, שכן הנאשם גרם בהתנהגותו למות הנהגת. אם כן, נותר לבחון אם מתקיים אצלו היסוד הנפשי שקבוע בחוק, הקובע כי לצורך עבירת הריגה יש לקבוע יסוד נפשי של כוונה ושל מחשבה פלילית.
מחשבה פלילית פירושה מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות שייגרמו תוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה. לעניין התוצאות - גם אחת מאלה: 1) כוונה - כדי שייגרמו תוצאות; 2) פזיזות שבאחת מאלה: (א) אדישות - שוויון נפש לאפשרות שייגרמו התוצאות האמורות; (ב) קלות דעת - נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות שייגרמו התוצאות האמורות מתוך תקווה להצליח למנען.
” בית משפט, בהרשיעו את הנאשם שבפניו בהריגה, קבע כי היה על הנאשם לדעת, ככל אדם מן היישוב, שנהיגה בשכרות עלולה להביא לאפשרות של התרחשות תאונה שבה ייפגע אדם, גם אם לא היה מודע לאפשרות ממשית לתוצאה הקטלנית “
נשאלה השאלה, כיצד אפשר ללמוד על מודעותו של הנאשם בענייננו בשעה שהוא מכחיש את העבירות שמיוחסות לו וטוען במפורש שהוא לא נכנס לצומת באור אדום וכי לא היה שיכור בזמן התאונה.
על פי ההלכה שהתגבשה בסוגייה זו, אפשר ללמוד על היסוד הנפשי של הנאשם, יסוד הפזיזות, כאשר החלופה המתאימה היא קלות דעת. יש לבחון אם הנאשם היה קל דעת בכך שנטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת מותה של הנהגת, ואין זה משנה אם קיווה להצליח למנוע תוצאה קטלנית זו.
עובדות כתב האישום הוכחו: הנאשם נהג בשכרות ובהשפעת משקה משכר, במהירות לא סבירה ולא תואמת את תנאי הדרך, עקב כך חצה את הצומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו היה באור אדום, וזאת ללא הסבר סביר, והתנגש ברכב הנהגת, שקיפחה את חייה כתוצאה מהתאונה. יש בכל אלה כדי לבסס את הרשעתו בעבירות שיוחסו לו.
לאחר שקבע בית המשפט כי הוכחו עובדות כתב האישום, הוא התפנה לבחון אם הוכחה עבירת ההריגה. נקבע כי לשם התקיימות המודעות הנדרשת בעבירת ההריגה, אין צורך במודעות לדרך המדויקת של השתלשלות האירועים שהביאה בסופו של דבר למותו של אדם, ודי במודעות לסיכון הקונקרטי הנוצר על פי נסיבות המקרה.
” בכתב האישום נטען כי התאונה, מותה של הנהגת, נזקי הגוף והרכוש כמתואר לעיל, נגרמו עקב מעשיו ומחדליו של הנאשם, שנהג כשהוא שיכור משתיית אלכוהול. בהיותו נהג חדש, נהג הנאשם כשבדמו ריכוז אלכוהול של יותר מפי שבעה מהמותר בחוק “
לעניין הכניסה לצומת באור אדום, בית המשפט העליון פסק כי נהג אשר חוצה צומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אור אדום, לא כל שכן נהג אשר מאיץ את מהירות הנסיעה בהתקרבו אל הצומת בנסיבות אלה, אפשר להניח לגביו כי הוא צפה שייתכן שכלי רכב או הולכי רגל יימצאו בצומת עת שהוא יעבור בו, היה מודע לכך שפגיעתו בנוסעים בכלי הרכב שבצומת או בהולכי הרגל במקום עלולה להיות קטלנית, אך נטל על עצמו סיכון בלתי סביר לכך שתיגרם התוצאה הקטלנית, גם אם לא רצה בה. עוד נפסק, כי מי שנוהג ברכב כשהוא שיכור וגורם למותו של אדם, מוחזק כמי שמתקיימים אצלו מרכיבי היסוד הנפשי להרשעתו בעבירת הריגה.
בית משפט, בהרשיעו את הנאשם שבפניו בהריגה, קבע כי היה על הנאשם לדעת, ככל אדם מן היישוב, שנהיגה בשכרות עלולה להביא לאפשרות של התרחשות תאונה שבה ייפגע אדם, גם אם לא היה מודע לאפשרות ממשית לתוצאה הקטלנית. עוד קבע, כי על כל מי שנוהג בשכרות לדעת, שיכולתו לשלוט ברכב ולנהוג בזהירות מתרופפת, בלשון המעטה, והאפשרות להתרחשות תאונה קטלנית היא ממשית.
