מבחן הציפיות באישום "גרם מוות ברשלנות"
האם בכל תאונה קטלנית שבה מקופחים חייו של אדם יורשע הנהג בגרימת מותו?
האם בכל תאונה קטלנית שבה מקופחים חייו של אדם יורשע הנהג בגרימת מותו? מתברר, כי בית המשפט בוחן מספר מבחנים בטרם הוא מכריע בשאלה זו, ובהם מבחן הציפיות.
פגעו אך זוכו
נהג נסע ברכבו בשעה 04:00 בערך ברחוב הרכבת בתל אביב. בכביש המשוקע, סמוך לכניסה למנהרה המובילה לכביש המהיר, במקום שבו אין לצפות מבני אדם להתהלך, הופיעה לפניו לפתע אישה. הנאשם היה מופתע, לא הספיק לבלום את רכבו, ניסה לסטות ברגע האחרון, אך פגע באישה וגרם למותה.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את גרימת מותה של האישה בשל רשלנותו. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, ולבית המשפט הובאו ראיות התביעה, עדות הנאשם ועדות מומחה מטעמו.
לאחר שניתח את יסודות עבירת הרשלנות בגרימת מותו של אדם בתאונת דרכים, קבע בית המשפט כי הצפי לנוכחות הולכי רגל בכביש במקרה הנדון, ובפרט בעומק השיקוע, מקום שבו אירעה התאונה, קלוש, וכי נהג סביר אינו צריך לצפות לנסיבות כה בלתי צפויות אם אין כל סימן מקדים לקיומן. נהג צריך לצפות לאפשרות של פגיעה בהולך רגל, אך זאת כאשר יש בנסיבות הסובבות אותו כדי ללמד על אפשרות כזו. הולכת הרגל נמצאה במקום שאסור היה לה להיות בו. היא שהתה בכביש גישה המוביל בשיקוע למנהרה, כאשר משני צדדיו חומת בטון שגובהה כארבעה מטרים, ובמקום אין מדרכה ואין שוליים.
במקרה הנדון קיבל בית המשפט את גרסת ההגנה, כי נראוּת האישה היתה מוגבלת. בית המשפט קבע, כי הנאשם נהג באופן סביר, ומאחר שלא היה צפי ממשי להימצאותו של אדם במקום והולכי רגל אינם מהלכים ואינם רשאים ללכת בשיקוע ובמנהרה, היה בכך כדי להשפיע מאוד על זמן התגובה שלו.
” נהג צריך לצפות לאפשרות של פגיעה בהולך רגל, אך זאת כאשר יש בנסיבות הסובבות אותו כדי ללמד על אפשרות כזו. הולכת הרגל נמצאה במקום שאסור היה לה להיות בו. היא שהתה בכביש גישה המוביל בשיקוע למנהרה, כאשר משני צדדיו חומת בטון שגובהה כארבעה מטרים, ובמקום אין מדרכה ואין שוליים “
בית המשפט מתייחס להיבט נוסף של ציפיות הנהג להימצאות הולך רגל במקום. יש להגביל את הדרישה מנהגים לצפות מראש כל אפשרות, ולוּ קלושה, של סיכון בדרך, כגון הימצאות הולך רגל בכביש מהסוג הנזכר לעיל, כדי לאפשר זרימה תקינה של התנועה. על הנהגים מוטלת החובה להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך, ויש לכך צד נוסף: נהיגה במהירות אטית מדי בכביש פתוח, יש בה פוטנציאל הסתכנות בלתי מבוטל.
מקרה אחר, שבו פגע הנהג בילדים בכביש בין עירוני, הגיע לבית המשפט העליון. שם נקבע, כי הדין אינו שומר רק על חייהם ושלומם של הולכי הרגל מפני נהגים רשלנים, אלא הוא רוצה גם בטובתם של הנהגים. לאלה חייב הוא לאפשר תנועה סדירה בכביש בין-עירוני. לדוגמה, אם החוק מחייב נהג להאט מהירותו כאשר ילדים עומדים בשוליו של כביש בין-עירוני, גם אם אינם מגלים כוונה לחצות, ועליו להוריד את מהירות הנסיעה אף מתחת למהירות המתאימה לתנאי הדרך, כי אז פירושו של דבר שאי אפשר לקיים בכביש בין-עירוני זרם של תנועה שוטפת כראוי. בהיעדר איזון סביר בין זכותו של הולך הרגל שלא להיפגע, ובכלל זה מעמדו המיוחד של ילד, לבין צרכי התנועה, יהיו כבישי הארץ עמוסים מכוניות זוחלות, ייווצרו פקקי תנועה, ולא תהא בהם תחבורה סדירה.
הנהג זוכה מאשמה.
גילוי נאות: כותב המאמר ייצג בבית המשפט את הנאשם שפגע באישה ברחוב הרכבת בתל-אביב.
