מי נסע באור ירוק, ומהי האחריות של החברה שמתקנת את הרמזורים?
בית משפט השלום בפ"ת דן לאחרונה בשתי תביעות, שהדיון בהן אוחד, העוסקות בתאונת דרכים.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, מי היה זה שחצה את הצומת בחסות רמזור ירוק, כאשר כל אחד מהנהגים טוען, שחצה את הצומת בחסות רמזור ירוק.
בית המשפט קבע כי המסקנה המסתברת ממכלול העדויות היא, שככל הנראה – שני כלי הרכב המעורבים בתאונה נכנסו לצומת בחסות אור ירוק. אומנם מדובר במצב יוצא דופן, שנגרם – כפי הנראה – בעקבות התערבותו של הטכנאי במערכת הרמזורים. על כך אנו למדים מעדותו של העד הנייטרלי לגבי האור הירוק בכיוון נסיעתו של הפסאט, מעדותו של אותו עד באשר למצב התנועה בצומת וכניסת רכבים לצומת מכיוון נסיעת רכב הפולו, מעדותם של הנהגים עצמם ומחוות דעתו של בוחן התנועה, המציין באופן חד משמעי כי מדובר בתרחיש סביר.
במקרה זה, החברה שמעסיקה את טכנאי הרמזורים הייתה אחראית לאחזקת מערכת הרמזורים בצומת, ועובד שלה היה זה שטיפל במערכת בזמן התאונה עצמה. ככזו, יש לחברה זו חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרך.
חברה זו לא מילאה אחר חובה זו והפרה אותה, כאשר לא קבעה נהלים מסודרים וברורים בנוגע לטיפול בטוח במערכת הרמזורים באופן שלא יסכן את המשתמשים בדרך. כמו כן היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, בכך שתיקון מערכת הרמזורים ואיתחולה נעשה על ידי הטכנאי, תוך אדישות מוחלטת לנעשה בצומת עצמה. לפיכך, היא אחראית להתרחשות התאונה, שנגרמה עקב היותו של הרמזור ירוק בשני כיוונים נוגדים. יש לייחס לנהג רכב הפסאט אחריות להתרחשות התאונה בשיעור של 20%. כניסה לצומת בחסות רמזור ירוק איננה מקנה חסינות מלאה מפני אחריות להתרחשותה של תאונה בצומת.
בכביש יש לנהוג בחוכמה ולא להסתפק בהיותך צודק באופן פורמאלי. על הנכנס לצומת לוודא את היותו פנוי. אי בדיקה נאותה בטרם הכניסה לצומת, גם אם נעשתה בחסותו של רמזור ירוק, יש בה כדי להטיל אשם, ולו חלקי, על כתפיו של הנכנס לצומת.
