נהג פגע בנהג קלנועית וברח

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש נהג תושב ירושלים על עונש מאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וקבע כי לא ירצה עונש מאסר למרות המעשה.

האירוע הקשה אירע בינואר 2024, כאשר הנהג נהג ברכבו הפרטי בירושלים. לפתע שמע צפירה צורמנית מאחוריו. בהביטו במראה גילה כי מי שצופר לו הוא אדם שנוהג בקלנועית.

על פי כתב האישום המתוקן, נהג הקלנועית, שאליו התלווה אחיו, עקף את רכבו של הנהג בצומת מרומזר וחסם את נתיב נסיעתו באמצעות רכבו, קילל אותו והטיח לעברו כוס משקה. לאחר שהתנועה התחדשה, ומשום שנתיב נסיעתו נחסם, עלה ד' בשני גלגליו הימניים על המדרכה ועקף את החסימה, אך נהג הקלנועית לא הרפה והמשיך במרדף. בהמשך עברו שני כלי הרכב בצומת באור אדום.

בצומת הבא עצר הנהג ברמזור אדום לפני מעבר חצייה, ונהג הקלנועית מיהר לחסום את דרכו. שניהם ירדו מרכביהם, ומריבה קולנית התפתחה ביניהם. בשלב מסוים נצמד נהג הקלנועית אל הנהג, וזה הדף אותו לאחור. בתגובה בעט נהג הקלנועית בדלת רכבו של הנהג. האחרון חזר להתיישב ברכבו, ונהג הקלנועית נעמד מול רכבו כדי לחוסמו.

כעבור זמן קצר התחלף הרמזור לירוק. הנהג החל לנסוע באיטיות קדימה, כאשר נהג הקלנועית עדיין ניצב ועומד לפני רכבו. בתגובה טיפס נהג הקלנועית ונתלה על מכסה המנוע. ד' עצר את רכבו, אך מיד לאחר מכן האיץ לעבר הצומת בעוד נהג הקלנועית תלוי על חזית הרכב. סמוך לצומת בלם הנהג בלימת פתע, ונהג הקלנועית נפל על הכביש. הנהג המשיך בנסיעה מהמקום. נהג הקלנועית שנפגע מהנפילה ניסה לקום, נפל שוב ונשאר שכוב על הכביש עד שהגיעו כוחות מד"א.

כוחות משטרה שהגיעו למקום גבו תלונה מנהג הקלנועית, ובאמצעותו ובאמצעות עדים לתגרה הצליחו לאתר את זהותו של הנהג, ועצרו אותו.

בעקבות הנפילה נגרמו לנהג הקלנועית שברים בשני קרסוליו, והוא נזקק לניתוח לקיבוע השברים באמצעות ברגים ופלטה.

כתב האישום

לאחר ששוחרר לחלופת מעצר, הוגש נגד הנהג כתב אישום שכלל עבירות של חבלה חמורה והפקרה לאחר פגיעה. הפרקליטות ייחסה לו גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, וטענה כי השתמש ברכבו ככלי פוגעני להכרעת סכסוך בכביש.

הדיון הראשון בעניינו התקיים ב־18 בפברואר 2024, בפני השופט ירון מינטקביץ מבית המשפט המחוזי בירושלים. בדיון הוקרן סרטון ערוך ממצלמות אבטחה שתיעד את רוב חלקי האירוע. בהחלטתו קבע השופט, כי תרומתו של נהג הקלנועית להסלמת העימות הייתה רבה, וכי ברוב שלבי האירוע ניסה הנהג להימנע מעימות פיזי.

למרות זאת, הדגיש השופט מינקביץ, עצם הפגיעה באמצעות רכב היא מעשה חמור, שתוצאתו אכן גרמה פגיעה קשה בגופו של המתלונן.

באי כוח הסנגוריה הציבורית שייצגו את הנהג באותו מועד תיארו בדיון את הרקע הקשה שממנו הגיע, וביקשו שבית המשפט יתחשב בכך בכל הנוגע לגזר דינו. לחיזוק דבריהם הגישו עורכי הדין לבית המשפט חוות דעת ממרכז לבריאות הנפש התחלה חדשה שבו עבר הנהג טיפול משקם ממושך.

על פי חוות הדעת, הנהג, גרוש פעמיים ואב לשלושה, התמודד במשך שנים עם קשיים רפואיים, נפשיים וכלכליים. הוא גדל במוסדות חינוך חרדיים ללא תעודת בגרות, נפגע בתאונת אופנוע שהותירה אותו עם נכות רבה, סבל מפריצת דיסק, מכאבים כרוניים ומפוסט־טראומה ודיכאון.

על פי חוות הדעת, הנהג מתקשה לעבוד לפרנסתו יותר מכמה שעות ביום ומתגורר ביחידת דיור בבית אימו. קצבת הנכות שהוא מקבל היא הכנסתו העיקרית, וממנה נגבים דמי מזונות לילדיו. הוא הורשע בעבר בעבירות אלימות במשפחה ובמספר עבירות תעבורה, אך בשנים האחרונות השתלב באופן רציף בטיפול במרכז התחלה חדשה, לשם הופנה לראשונה ב־2019, ושב שוב ושוב למסגרות טיפול קבוצתיות ופרטניות - טיפול המוענק לו ללא תשלום בשל מצבו.

אנשי המרכז תיארו אותו כמי שמשתף פעולה עם הטיפול ומגיע בקביעות, אך סובל מדיכאון, מתחושות פגימות ומקושי להתמיד בעבודה. האירוע בכביש והמעצר, כך צוין בדוח, החמירו מאוד את מצבו הנפשי. המרכז המליץ לאפשר לו להמשיך בטיפול, ואף הדגיש כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול להחריף את מצבו.

בהתאם לנסיבות האירוע קבע השופט מינטקביץ, כי מסוכנותו של הנהג אינה גבוהה, בין היתר בשל ניסיונותיו להתרחק מן העימות באותם שלבים מוקדמים, והורה על שחרורו ממעצר בית בתנאים מגבילים ועל פסילת רישיון הנהיגה שלו עד תום ההליכים.

לאחר שחרורו ממעצר החל משא ומתן בין באי כוחו של הנהג לפרקליטות, שבסופו הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום מתוקן, שבו יוחסה לנהג רק עבירה אחת: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

בהמשך הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו הנהג יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויסכים להרשעה, והמחלוקת להכרעת בית המשפט תיוותר רק בשאלת העונש.

אילוסטרציה

הסדר הטיעון

הדיון בהסדר הטיעון התקיים הפעם בפני השופט מרדכי כדורי מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל את הסדר הטיעון והרשיע את הנהג בהתאם להודאתו. בד־בבד הורה השופט להפנות את הנהג לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר ולקבוע דיון נפרד לטיעונים לעונש.

תסקיר שירות המבחן תיאר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנהג, את קשייו הכלכליים והנפשיים ואת היותו מצוי בהליך שיקומי מתמשך. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה מצידו, אך המליץ לשקול ענישה שאינה כוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, תוך המשך ליווי טיפולי.

בגזר הדין, השופט כדורי קיבל במידה רבה את טענת ההגנה שלפיה עד השלב הסופי של האירוע לא התרחשה התגרות הדדית אלא התגרות מצד המתלונן לבדו, אולם הדגיש כי גם בנסיבות אלה היה על הנהג לחדול, ולא לפגוע במתלונן באמצעות רכבו.

לאחר שקלול הנזק שנגרם, תרומת המתלונן להסלמה ונתוניו האישיים והבריאותיים של הנהג, קבע השופט כי בנסיבות רגילות היה מקום למקם את העונש מעל לתחתית המתחם, אך בשל מצבו הרפואי והאישי של הנאשם בחר "באופן חריג" להסתפק ברף התחתון, והשית עליו תשעה חודשי מאסר בפועל לצד מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נוספת ופיצוי למתלונן.

ערעור על חומרת העונש

עד אותו מועד יוצג הנהג על ידי הסנגוריה הציבורית, ולנוכח העונש שהוטל עליו פנה אל עורכי הדין אביחי יהוסף, יונתן יהוסף ומשה גבריאלוב, אשר הגישו ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש. בערעור הבהירו עורכי הדין כי ההרשעה עצמה מוצדקת, אך הם מערערים על חומרת העונש ועל אופן ריצויו. קו ההגנה בערעור התבסס על כמה נדבכים: טענה להתגרות ממשית מצד המתלונן, וטענה לאכיפה בררנית, שכן המתלונן עצמו לא הועמד לדין אף שביצע עבירות ותועד מתנהג בבריונות.

עורכי דינו של הנהג הדגישו את נסיבותיו האישיות, הרפואיות והמשפחתיות של מרשם, ולסיום הפנו את בית המשפט למגמה הכללית במשפט הפלילי הישראלי: להפחית שימוש במאסרים קצרים ולהעדיף ענישה בקהילה, בכלל זה עבודות שירות.

בערעור נטען כי הנהג פעל ברגעי האירוע מתוך לחץ, בלבול ותחושת איום, ולא מתוך כוונה להרע או לפגוע. הובהר כי ברקע האירוע עומדת התנהלות מתמשכת של המתלונן, שכללה צפירות רמות, חסימות נתיב, הטחת בקבוק, בעיטה בדלת הרכב ועמידה מול הרכב על מעבר חצייה.

בנסיבות אלה, אמרו עורכי הדין, אין לראות בנהג מי שיזם אלימות אלא מי שהגיב באופן לא ראוי אך תגובתי. עוד נטען, כי מאסר יקטע את הליך השיקום, ימנע ממנו להמשיך לעבוד עד כמה שהוא מסוגל, יביא להפסקת תשלומי המזונות לילדיו ויחמיר את מצבו הנפשי.

הערעור נדון בבית המשפט העליון בפני השופטים שטיין, כנפי־שטייניץ ורונן. בשלב ביניים הורה בית המשפט העליון לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור, כך שהנהג לא נכנס למאסר במועד שנקבע בתחילה.

במהלך הדיון פרשו באי כוחו של הנהג בפני ההרכב את מלוא נסיבות המקרה. השופט אלכס שטיין אמר בדיון כי "זה לא מקרה שבו אדם צריך ללכת לכלא". אמירה זו ביטאה את מסקנת ההרכב.

נציגת המדינה הודיעה לאחר חילופי דברים כי המדינה מסכימה להקלה בעונש.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט העליון את הערעור על העונש, הותיר את ההרשעה על כנה, אך המיר את תשעת חודשי המאסר שנגזרו במחוזי בתשעה חודשי עבודות שירות.

עורכי הדין אביחי ויונתן יהוסף (yehosef.co.il) הם שותפים במשרד עורכי הדין יהוסף ושות׳. המשרד מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, דיני עבודה, סכסוכי משפחה מורכבים, צווארון לבן ועוד.