תאונות פגע וברח
עבירת ההפקרה נפרדת מעבירות אחרות, בהן יכול שנהג המעורב בתאונה יימצא אשם.
רבות נכתב לאחרונה על עבירת ההפקרה לאחר פגיעה (בלשון העם: "תאונת פגע וברח"), בעיקר בשל אירועי תאונות דרכים שהמעורבים בהן נמלטו מהמקום בהותירם אחריהם את הנפגע מתבוסס בדמו, תוך הפקרתו ותוך ניסיון להימלט מהדין. בתי המשפט התאמצו להעלות את רף הענישה לעבירת ההפקרה כדי לאותת כי הם לא יהיו סלחניים למבצעי עבירה כזו.
עבירת ההפקרה נפרדת מעבירות אחרות, בהן יכול שנהג המעורב בתאונה יימצא אשם. בתאונות רבות שבהן הפקיר הנאשם את הנפגע, הוא הורשע גם באחריות לתאונה ובעבירות נוספות, ואולם ייתכן - וכך כבר קרה בעבר - שהנהג המפקיר אינו אשם כלל בתאונה, ואם היה נותר במקום התאונה, עומד על תוצאותיה ומזעיק את כוחות ההצלה, לא היה מוגש נגדו כתב אישום.
מעשה שהיה
רף הענישה בגין עבירת הפקרה היה מאסר של תשעה חודשים עד שנתיים, וזאת למרות שהעונש המרבי הקבוע בחוק היה תשע שנות מאסר. רף זה הועלה משמעותית לאחרונה במספר פסקי דין, כשהבולט בהם הוא גזר דינם של שי סימון ושלום ימיני, שהורשעו בין השאר בהפקרתן של מיטל אהרונסון ז"ל ומלי יזדי.
הנהג נהג באופן פרוע בשעה 03:00 בערך בג'יפ ברחוב אבן גבירול בת"א. לידו ישב נוסע. באותה עת חצו את הכביש בצומת הרחובות אבן גבירול וצייטלין שתי הולכות רגל, מיטל אהרונסון ז"ל וחברתה מלי יזדי. הולכות הרגל חצו במעבר החצייה, כאשר ברמזור בכיוון חצייתן דלק אור ירוק. הג'יפ פגע בשתיים כאשר אור אדום דלק ברמזור בכיוונו. כתוצאה מהפגיעה נפטרה מיטל אהרונסון ומלי יזדי נפצעה קשה. נהג הרכב לא עצר במקום אלא נמלט בנסיעה מהירה ופרועה.
” כנסת ישראל תיקנה לאחרונה את פקודת התעבורה והטילה חובה פלילית על הנוסע ברכב. החוק לאחר תיקונו קובע, כי נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה “
בית המשפט הרשיע את הנהג בעבירת הריגה ובעבירות אחרות והטיל עליו עונש כולל של עשרים שנות מאסר. למעשה הוטל על הנהג עונש של שבע שנות מאסר בגין עבירת ההפקרה (כששנה אחת חופפת לעונשים אחרים שקיבל), כך שהוטל עליו בגין עבירת ההפקרה עונש של שש שנות מאסר בפועל. את הנוסע שישב ברכב הרשיע בית המשפט המחוזי בשותפות לעבירת ההפקרה והטיל עליו עונש של חמש שנות מאסר.
הנהג ערער על חומרת העונש והנוסע ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש. בית המשפט העליון קיבל את הערעורים בחלקם. את עונשו של הנהג בגין עבירת ההפקרה הפחית בית המשפט העליון לארבע שנות מאסר, כך שבסך הכול ירצה הנהג ארבע עשרה שנות מאסר בגין כל העבירות שבהן הורשע, ואת עונשו של הנוסע הפחית בית המשפט לשנתיים וחצי מאסר בפועל.
להרשיע את הנוסע, או לא?
ואולם את עיקר פסק דינו הקדיש בית המשפט העליון לשאלה אם ניתן להרשיע נוסע ברכב בשותפות לעבירת ההפקרה, בעיקר כשהנוסע יושב פסיבי ברכב ולמעשה לא מבצע פעולה אקטיבית אשר בגינה יחויב בפלילים.
בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי לא ניתן להרשיע את הנוסע ברכב כשותף לעבירת ההפקרה, שכן החוק מחייב בין השאר להראות כי ההלך הנפשי של השותף היה לפעול למטרה אחת עם המבצע העיקרי.
ככל הנראה, רק במקרים שבהם אפשר להוכיח הלך נפשי כזה אפשר להרשיע נוסע ברכב כשותף לעבירת הפקרה. לעומת זאת מצא בית המשפט העליון בראיות את הבסיס להרשיע את הנוסע כמסייע לעבירת ההפקרה. המסייע אינו היוזם, הקובע, המחליט ואף לא זה ששולט על המעשה העברייני, אלא הוא מסייע ליצירת תנאים לקיומה של העבירה ומבצע מעשי-עזר להוצאתה לפועל.
במקרה הנוכחי הוכח, כי הנוסע היה מודע לפגיעה, לבריחה ולהפקרה. הוא ביצע מספר שיחות טלפוניות והיה לו די זמן לדרוש מהנהג לעצור ולהגיש סיוע. יתרה מזו: לאחר המעשה פעל לטשטוש ראיות וחזר למקום האירוע מתוך סקרנות ולא כדי להגיש עזרה.
בית המשפט העליון קרא למחוקק לתקן את החוק, כך שאם ישנה כוונה לנקוט הליכים משפטיים נגד הנוסע ברכב בגין עבירת הפקרה, עליו לעשות זאת במפורש ולא על דרך פרשנית.
” בתאונות רבות שבהן הפקיר הנאשם את הנפגע, הוא הורשע גם באחריות לתאונה ובעבירות נוספות, ואולם ייתכן - וכך כבר קרה בעבר - שהנהג המפקיר אינו אשם כלל בתאונה, ואם היה נותר במקום התאונה, עומד על תוצאותיה ומזעיק את כוחות ההצלה, לא היה מוגש נגדו כתב אישום “
ואכן, כנסת ישראל תיקנה לאחרונה את פקודת התעבורה והטילה חובה פלילית על הנוסע ברכב. החוק לאחר תיקונו קובע, כי נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה. העובר על הוראה זו דינו מחצית העונש הקבוע לנהג העובר עבירת הפקרה.
החוק גם מפרש איזו חובה מוטלת על הנוסע, אשר במסגרתה עליו להושיט עזרה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה. בכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה: להזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, להמתין ליד הנפגע עד להגעתם, לדאוג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו ולהגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
העונש על הנהג המפקיר הוחמר באותו תיקון לפקודת התעבורה עד לארבע עשרה שנות מאסר ועונשו של הנוסע נקבע למחצית מהעונש הקבוע לאותה עבירה שביצע הנהג המעורב באירוע ההפקרה.
