פיתוח שיתרום למימן ירוק
מימן נחשב בשנים האחרונות לאחד הכלים המרכזיים לאגירת אנרגיה מתחדשת, להפחתת פליטות בתעשיות כבדות ולתמיכה במעבר לתחבורה נקייה יותר. עם זאת לא כל מימן נחשב דל פחמן, וההשפעה הסביבתית שלו תלויה באופן שבו הוא מיוצר. מימן ירוק, המופק באמצעות אלקטרוליזה של מים בעזרת חשמל ממקורות מתחדשים, נחשב לאפשרות הנקייה ביותר, אבל עלויות הייצור הגבוהות וקצב ההפקה האיטי מגבילים את פריסתו בקנה מידה רחב.
מחקר חדש מדרום קוריאה עשוי לשנות את התמונה. צוות חוקרים בהובלת פרופ' ג'ין יאנג קים (Jin Yeoung Kim) מאוניברסיטת סיאול הלאומית, בשיתוף חוקרים מהמכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה ומאוניברסיטת קוקמין, פיתח זרז אלקטרוכימי שעשוי לייעל מאוד את תהליך האלקטרוליזה. הזרז נועד להחליף את הפלטינה, מתכת יקרה ונדירה המשמשת כיום באלקטרוליזרים, אך מתאפיינת בעלויות גבוהות ובהתדרדרות מהירה בביצועים לאורך זמן.
הזרז מבוסס על ננו־אשכול בעל מבנה ליבה מעטפת, שמרכיבו המרכזי הוא רותניום, תוך שימוש מינימלי במתכות יקרות. בניסויי מעבדה הדגים החומר יעילות גבוהה ויציבות משופרת יותר מפלטינה, מה שעשוי לעשותו מועמד ריאלי יותר לשימוש מסחרי בהיקפים גדולים.
לפי החוקרים, הטכנולוגיה עשויה להשתלב בתחנות כוח מבוססות מימן, ביישומים תעשייתיים עתירי אנרגיה ובמערכות תחבורה נקיות, וכן לתמוך בפיתוח תאי דלק לרכבים המונעים במימן. השילוב של מים, חשמל וחומרי גלם זמינים יחסית עשוי לאפשר ייצור מימן בעל טביעת רגל פחמנית נמוכה אף יותר מזו של המימן הירוק המוכר כיום.
עם זאת בצוות המחקר מדגישים כי נדרש פיתוח נוסף לפני שיתאפשר להטמיע את הזרז בקנה מידה תעשייתי מלא. בין היתר יש לבחון את עמידותו לטווח ארוך, את התאמתו למערכות קיימות ואת עלויות הייצור בפועל.
דרום קוריאה עצמה ממשיכה להאיץ את אסטרטגיית המימן שלה, ובשנת 2026 צפויה להשיק מכרזים חדשים להרחבת הייצור של חשמל מבוסס מימן. לדברי החוקרים, פריצות דרך טכנולוגיות מסוג זה יהיו חיוניות אם המימן אכן יממש את הפוטנציאל שלו ככלי מרכזי לביטחון אנרגטי ולהפחתת פליטות בתעשייה העולמית.
