ועדת הכלכלה: הצעת החוק להפרות תעבורה מנהליות

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן קיימה דיון בהצעת החוק הממשלתית להפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט" הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המינהלי, ולהסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מינהלי לתעבורה.

מועצת המובילים שלחה לוועדת הכלכלה נייר עמדה לגבי תקנות וחוקי התעבורה כגון מידות גרור, משקל מוצר, אופן העמסה של מטען מכולות ומטען כללי, אופן קשירת המטען, הובלת מטען חורג, גרורים בעלי ארבעה צירים, מיתקנים להובלת גלילי ברזל, הובלת נוזלים, אבקות, חומרים מסוכנים ונוהל ליווי. כפועל יוצא, נהגי משאיות חיים במציאות שגרתית של טעויות אכיפה רבות וביטולי דוחות בהתאם.

טעויות אכיפה עשויות להביא להשבתת נהגים שלא כדין (נקודות). אם נוסיף לכך את המחסור בנהגים, הרי שהצעת חוק גורפת בנושא תהיה סכנה ממשית להתנהלות תקינה בתחום ההובלה והנהגים המקצועיים בכלל. כ-80% מהדוחות שנרשמים לרכב כבד ואוטובוסים מתגלים כחסרי בסיס בגלל חוסר ידע של שוטרי היחידה לאכיפת רכב כבד. אותם דוחות מתבססים על עדויות של שוטרים שראו לכאורה את ביצוע העבירה. כדי לבדוק עדויות אלה, צריך לרדת לעומקם של דברים, הליך שיכול להתקיים אך ורק בערכאה משפטית.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי ציינה, כי ההצעה מורכבת מאוד, שמתבססת על הנחת יסוד שהאכיפה היום לא נותנת מענה טוב דיו, ואכיפה מינהלית לעבירות תעבורה עשויה להיות פתרון טוב יותר בעבירות ברירת קנס שבהן אין חובה לקיים הליך פלילי מלא בפני שופט. לדבריה, מדובר בעיקר במקרים של אכיפה אלקטרונית וראיה חותכת לביצוע עבירה.

היו"ר ביטן אמר, כי הממשלה רוצה שאנשים ישלמו מהר יותר את הקנס, וכי אנשים נרתעים בגלל הנקודות. "אתם רוצים שישלמו מהר, שלא יהיה עומס על בית המשפט ולא תצטרכו להוציא כסף לתוספת שופטים, אבל איפה האזרחים?", שאל היו"ר ביטן.

לוי בתגובה: "זו לא המטרה. יהיה מענה גם לשיטת הנקודות בחקיקת משנה, ולא בהצעת החוק הזו."

היו"ר ביטן התעקש ואמר כי הצעת החוק נועדה לפתור בעיה של הממשלה ולא של הציבור.

לוי השיבה: "לשיטתנו זה אמור להיטיב עם האזרח."

נשיא בית המשפט הקהילתי, השופט אביטל חן אמר, כי הצעת החוק נסמכת על דוח של ועדה בין משרדית שבחנה את הנושא. הוא ציין כי כיום יש כ-154 אלף תיקים בשנה, ולאחר הצעת החוק 90 אלף מהם יופנו לכיוון מינהלי. הדבר יאפשר דיון מעמיק יותר בעבירות החמורות.

היו"ר ביטן אמר, כי הוא מסכים שיש בעיה, אבל השאלה היא מה הפתרון. לדבריו, הממשלה עושה לעצמה עבודה קלה, במקום להגדיל את מספר השופטים. "האם להגן על אינטרס הממשלה לא להשקיע כספים ראויים בשפיטה ולעבור לבית דין מינהלי זה הפתרון הנכון? ייתכן שיש פתרונות אחרים. האוצר לא נותן תקנים לשפיטה, ורוצים שנהיה חותמת גומי. יש 43 שופטים. אם יהיו 100, לא יהיה פקק, אז למה אנחנו צריכים בגלל זה לפגוע באזרח הקטן? אני לא שלם עם החוק הזה." היו"ר ביטן הוסיף, כי ישקול לאשרו כהוראת שעה לזמן מוגבל כדי לבחון את הדברים. הוא ביקש נתונים לגבי סכום קנסות התעבורה ששילמו האזרחים בשנים האחרונות לעומת מספר שופטי התעבורה שנוספו.

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי יעקובי אמר, כי בעקבות החוק 30 אלף נהגים חדשים ייכנסו לפסילה כל שנה. "אתה לוקח רישיון אחרי הליך פלילי, לא אחרי שדיין קורא מכתב ופוסק מילה מול מילה של השוטר. אתם רוצים לתת 15 דקות לתיק, שהדיין יקרא מכתב ויחליט", אמר.

נציג האוצר, עידו חי אמר, כי המדינה הגדילה בשנתיים האחרונות את מצבת השופטים והוסיפה מאה שופטים. "הרציונל הוא להעניק שירות טוב יותר לאזרח ולהפחית את העומס. מערכת שרוצה להתייעל לא יכולה לפתור את הבעיה על ידי תוספת תקינה. תוספת שופטים לא פותרת לאורך זמן עומס על מערכת."

בתגובה אמר היו"ר ביטן: "נראה לכם שאני אביא רפורמה בלי שתיתנו משרות לבית דין לתעבורה? לא תהיה רפורמה בלי הגדלת תקנים, כי אם הולכים לפתרון, שיהיה כמו שצריך. לא נקדם את ההצעה בלי 20 שופטים - לא אעשה רפורמה רק על חשבון האזרח."