ועדת הכלכלה: 14 שעות נהיגה עד תום המלחמה
ועדת הכלכלה אישרה להאריך את הוראת השעה המאפשרת לנהגי משאיות ואוטובוסים לנהוג 14 שעות ביום עד 29 בפברואר 2024 או עד תום המצב המיוחד בעורף.
המחסור בנהגי אוטובוסים ומשאיות החריף עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, ובעקבות זאת התקינה שרת התחבורה ב-12 באוקטובר תיקון שאיפשר להעלות את מספר שעות הנהיגה המותרות מ-12 ל-15 שעות ביום. ב-21 באוקטובר תוקנה ההוראה שוב, גם הפעם ללא אישור ועדת הכלכלה, ומספר שעות הנהיגה המותרות ביום ירד ל-14 לאחר שמשרד התחבורה סבר, כי פחת מעט הצורך בהארכת השעות. כעת נמצא לפי משרד התחבורה, כי 14 שעות נהיגה ביום עונות על הצרכים הנוכחיים שנובעים מהמלחמה, והמשרד ביקש מהוועדה להאריך את ההוראה.
נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני ציינה, כי עם פרוץ המלחמה נוצר מחסור אקוטי בנהגים בשל גיוס מצד אחד וצורך מוגבר בהסעות מצד שני.
ראש מדור תעבורה במשטרה, סנ"צ לימור שזו אמרה, כי לתאונות דרכים שמעורבים בהן רכבים כבדים ואוטובוסים יש משמעות קטלנית, והמשטרה הייתה שמחה לקבל נתונים שלפיהם תוכל לבחון את הבקשה.
מנהלת אגף פיקוח ובקרה במשרד התחבורה, דלית רגב השיבה, כי כ-40% מנהגי הרכב הכבד גויסו בצו 8. אין נתונים מלאים כי הצבא לא מפרסם אותם. היא הזכירה כי גם בשגרה חסרים כ-7,000 נהגי אוטובוסים ומשאיות.
יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש הוסיף, כי גם כ-7,000 משאיות גויסו, וגם בסיום המלחמה ייקח זמן עד שהמצב יחזור לקדמותו.
יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן אמר כי הנסועה פחתה, לכן הוא פחות מודאג. הוא קרא למשרד התחבורה לבחון את הנושא, וככל שיתברר שיש עלייה בתאונות במעורבות משאיות ואוטובוסים, משרדי התחבורה והמשפטים מתבקשים לשקול לתקן את התקנה עוד לפני סיום המלחמה.
שרת התחבורה מירי רגב הבהירה, כי גם משרד התחבורה חרד לתאונות דרכים, ואם יהיה בכך צורך, יתקן את התקנה.
בן הרוש הזכיר, כי עוד לפני המלחמה דובר על תיקון התקנה ל-14 שעות, לא רק לשעת חירום אלא באופן קבוע. לדבריו: "לאחר אינספור דיונים וועדות, ואף חוות דעת של מומחי שינה, קיים סיכום משנת 2010 לתיקון תקנה 168 ל-14 שעות. הסכמנו גם להכניס את הטכוגרף הדיגיטלי לישראל. במשך שנים משרד התחבורה מבקש בוועדת הכלכלה אורכה לשינוי התקנה משיקולים לא ענייניים. כשאנו מבקשים להפוך את התקנה ל-14 שעות, הכוונה לתוספת שעות מנוחה ולא שעות נהיגה. כבר עתרנו בעבר לבג"ץ לא לאפשר יציאה מהנמלים בעומס יתר, ובשנת 2003 עתרנו נגד המדינה להקים חניוני מנוחה ושוליים רחבים. בשנת 2005, ביוזמתנו, הופחת המשקל המרבי למשאיות הכבדות למרות שזה בא כלכלית על חשבוננו. גם בתיקון התקנה שאנו מבקשים לא נעשה דבר שיפגע בבטיחות."
בן הרוש הוסיף: "הבאתי נתונים לוועדות במשך שנים שנהגים ממתינים בכניסה לנמל 4 שעות וביציאה שעתיים. המדינה שאחראית על הנמלים גורמת עיכובים, ומצד שני הנהגים יוצאים עבריינים כשהם עוברים את השעות בתקנה. לכן צריך להגדיל את שעות המנוחה בתקנה, כי למעשה 40% מהשעות של הנהגים הם המתנה. ה-14 שעות מותנות בנסיבות שבהן הנהג ימתין שעתיים וחצי."
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון אמר, כי התקנה כולה מצריכה תיקון מכיוון שהיא איננה ברורה ונתונה לפרשנות. עו"ד ראובני חיזקה את דבריו.
היו"ר ביטן ביקש ממשרד התחבורה לקדם את תיקון התקנה, והבטיח שבתום המלחמה תתכנס ועדת הכלכלה לדון בעניין. הוא שב והדגיש את חשיבות התיקון לטובת המשק. בעקבות בקשתו אישרה הוועדה, כי הוראת השעה תוארך עד 29 בפברואר 2024 או עד תום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מהם.
ועדת הכספים דנה בצו הבלו על דלק
בסוף נובמבר התכנסה ועדת הכספים לדון בהצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון) למתן פטור חלקי על בלו המוטל על סולר. הצו נוגע למצב שבו ייאלצו יצרני החשמל בישראל לעבור לשימוש בסולר במקום גז טבעי בעת ייצור חשמל. הדבר יטיל נטל גבוה מאוד על צרכני החשמל. לפי הצו במקרה של שיבוש כזה, יינתן פטור חלקי, בזמן שסולר הוא גיבוי לגז הטבעי למשק החשמל. ההצעה אושרה כדי למנוע עלייה חדה בעלויות ייצור החשמל, במצב שבו ייאלצו יצרני החשמל להשתמש בסולר במקום בגז טבעי בשל המלחמה, ויינתן פטור בגובה 99.64% על הבלו המוטל על סולר.
גבי בן-הרוש ממועצת המובילים ניצל את הדיון כדי להעלות את נושא הבלו על הסולר לתחבורה. הוא פנה ליו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ואמר: "לנו אין את חלופות של גז וחשמל. אנחנו מניעים את כל המשק, את הכלכלה ואת הביטחון, על סולר בלבד. ניתנה לנו הבטחה שלטונית שעד סוף 2023 יוקמו במדינת ישראל 25 תחנות גז. העלינו בפני ועדת הכספים את הטענה שאין משאיות כבדות בעולם ובישראל שמונעות בגז. הנימוק שלנו היה שהעולם הולך לכיוון חשמל. הצו היה לתשע שנים. הכתבתם לאוצר שהצו יהיה כהוראת שעה כל שנה כדי לראות אם אנחנו צריכים. מה עשתה הממשלה לפני מספר חודשים? נתנה הנחה בבלו לרכבים פרטיים. אנחנו מסיעים את האנשים החלשים בחברה ומשרתים את כל הכלכלה של ישראל. אם זה לא יוקר מחיה, מה זה יוקר מחיה? הבטחת לנו שאם נבוא עם הנתונים תוקם ועדת חקירה. למה אנחנו לא מקבלים את ההנחה הזאת?"
יו"ר הוועדה גפני ענה: "אתם צודקים אז וצודקים היום." הוא פנה לאורי זיסקינד, מנהל תחום תכנון וכלכלה ברשות המיסים, וביקש תשובה בכתב. "אם אמרתי שצריך לעשות ועדת חקירה, אני רוצה מסמך שלכם שיסביר למה לרדת או לא לרדת מהעניין. אנחנו מקיימים דיון על ההפחתה של הבלו. העלה גבי את השאלה הזאת לגבי משאיות. אנחנו רוצים לעזור להם. אני מבקש תשובה בכתב בתוך שבוע, ואז נחליט מה עושים עם זה."
יו"ר מועצת המובילים גבי בן הרוש ומנכ"ל המועצה דוד כוכבא בוועדת כספים