מי נושא באחריות כשנהג דורס

ברק חורי, כמעט בן 13, נדרס על ידי נהג שיכור ביום כיפור. אין יום כיפור ש"עובר בשקט". על היעדר תנועת כלי רכב בכביש כביכול, אנו משלמים מחיר יקר מאוד בחיי אדם, בפציעות, לעיתים קשות, ובעיקר של ילדים.

מוסכם כי מי שמחליט לנהוג ביום כיפור חייב לנהוג משנה זהירות. "חג האופניים" כבר מזמן שולט בכיפה, ואינני רואה שקברניטי המדינה עושים דבר כדי לתקן את המצב או לפחות לשפרו.

לאסון התחבורתי של ברק חורי יש אבות רבים, אבל אין אחראים. מעניין גורלו של הנהג הפוגע, שעל פי הפרסומים צבר 44 הרשעות בתאונות קודמות, בהן שתיים על נהיגה בשכרות. גם הפעם הוא נהג שיכור. אני מניח שנהג כזה כבר מזמן היה צריך להיות "מפוקח גמילה" ובלי רישיון נהיגה ל-100 השנים הקרובות בערך. אני חושב שמשפטו יהיה מרתק, כי הרי מה יעשה השופט? אם יימצא אשם, איזה שופט יגזור דין להרתעתו ולהרתעת כל האחרים? מי יפקח עליו שינהג באחריות?

ולשאלה הקשה ביותר: האם לנו, כהורים, קיימת אחריות כאשר ילד שלנו עושה בכיפור כל מה שנאסר עליו לעשות בכל יום אחר בשנה? כבר שנים שבהליכתי לבית כנסת ביישוב הקטן שבו אני מתגורר, אני מתעקש ללכת ביום כיפור רק על המדרכה. מסביב המון רוכבי אופניים ש"קיבלו פס" לרכוב על אופניים, חלקם ללא אמצעי זהירות מינימליים כגון קסדות, ילדים בני 12-8 ללא הורים בסביבה, לא השגחה, כי הרי ביום כיפור מותר.

אז לא, לא הכול מותר, והרשות אינה נתונה. מותר וצריך להגיד לילד מה מותר, מה אסור ומה מסוכן. תמיד במקום כלשהו ומסיבה כלשהי יימצא חסר אחריות כמו זה שפגע ביום כיפור בילד ברק חורי, וכמו אמיר אבו לבן, בן 21 מרמלה, שביום כיפור לפני שנתיים פגע בילד איתי מרגי בן השמונה שרכב על אופניו בתל אביב. הדורס היה בדרכו למכור סמים. פסק הדין היה תשע שנות מאסר. הנהג הורשע בדריסה למוות של בן השמונה ב-2019. הדורס הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של המתה בקלות, סחר בסמים וצריכה עצמית.

לבית המשפט יש לדעתי תפקיד חשוב ביותר בהטמעת המסר. אין ואסור שתעמוד לנאשם בעבירות כאלו מידת הרחמים. ולהורים אומר כך: לעיתים נכון, צודק וחכם להגיד לילד "לא".