מבקר המדינה: כשלים בתקנות הבטיחות למשאיות

דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה שופך אור על המעורבות הגבוהה של כלי הרכב הכבדים בתאונות דרכים בישראל. הממצא הראשון והבולט ביותר הוא שמספר ההרוגים השנה שובר שיאים. מבקר המדינה בחר להקדיש בתוך הדוח פרק נכבד לכלי רכב כבדים, שהם גורם קטלני בתאונות דרכים. המבקר מציין שמהדוח הקודם שפורסם לפני ארבע שנים, לא השתנה הרבה.

לפי הנתונים היבשים, קרוב למאה אנשים נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים במעורבות רכב כבד בישראל. זאת בשעה שמשאיות הן אחוז מזערי ממצבת כלי הרכב. מהנתונים עולה שתאונות שמעורבות בהן משאיות הביאו למותם של 73 בני אדם מינואר, ועשרים איש נוספים נהרגו בתאונות במעורבות אוטובוסים.

מבקר המדינה מציין שגם הנתונים הקשים האלו לא הצליחו להניע את הרגולטור לנקוט יד נוקשה, וההמלצות שהוגשו בעשרים השנים האחרונות נותרו בעיקר על הנייר. לא מדובר רק ברגולציה כושלת. גם אכיפה של משרד התחבורה בפלח השוק של המשאיות כמעט איננה קיימת. תקציבים רבים שיועדו לתוכניות אב ולהגברת האכיפה נעלמו בלי להשאיר את חותמם בשטח. מעבר לכך, כלכלת ישראל ממשיכה לגדול, ואיתה תעבורת המטענים. המענה המקצועי לכל הענף נותר מועט ובלתי מספק, ומצב זה צפוי רק להחריף בעתיד.

גורם קטלני בתאונות

מבקר המדינה מציין, כי מאז שנת 1990 לא נעשה בישראל סקר משאיות ארצי מקיף על ידי הלמ"ס ומשרד התחבורה, שאמור לתת אינדיקציה באשר לתנועת המשאיות בכבישי הארץ, שעות הנהיגה ונפחי התובלה. במשרד התחבורה השיבו למבקר המדינה, כי השנה צפוי להיות מבוצע סקר כזה, לראשונה זה 25 שנה. הטכוגרף הדיגיטלי, שמחליף את הטכוגרף האנלוגי ואמור לנטר את נסיעות הנהגים, ייכנס לתוקף על פי ההבטחות רק השנה.

עוד עלה שחסרות תשתיות לכלי רכב כבדים כגון שוליים רחבים לעצירת חירום בטוחה ואזורי מנוחה לנהגים. כבר בשנת 2002 הוקמה ועדה שהמליצה על השינויים האלו בתשתיות. ועדת הכלכלה חזרה על ההמלצות בשנת 2016, אלא שלפי מבקר המדינה "לא נעשו פעולות ממשיות בנושא, למעט הקמת מפרצי חניה בכביש חוצה ישראל."

אם לא יהיו עיכובים נוספים, הטכוגרף הדיגיטלי צפוי להיכנס לשימוש בישראל השנה, כ-20 שנה לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה לאמצו בישראל, ובפיגור ניכר אחרי האיחוד האירופי. עקב כך יכולת האכיפה של ההוראות בנוגע לשעות נהיגה ומהירות נסיעה של נהגי רכב כבד מוגבלת, מאחר שנדרשת בדיקה פיזית של הנתונים הנרשמים על גבי דיסקות נייר על ידי הטכוגרף האנלוגי ברמה פרטני, ומפני שאפשר לזייף בקלות את רישומיהם.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את התהליכים לכניסתו לשימוש של הטכוגרף הדיגיטלי ללא עיכובים נוספים, ובין השאר לפעול עם המשרד לביטחון לאומי ובשיתוף פעולה עם המשטרה כדי לקדם את אישור הצעת החוק בעניין סמכויות שוטר בשימוש בטכוגרף דיגיטלי בכנסת.

חוסר בכוח אדם ובציוד חיוני

אשר לבטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים, פורסם בדוח מבקר המדינה ב-2020 לגבי ניידות בטיחות כי ב-2017 עד 2019 נמשכה המגמה (שהחלה שנים קודם) של ירידה במספר הבדיקות של כלי רכב כבדים. מ-2018 ניכרת ירידה במספר הניידות ובמספר העובדים ביחידה. עוד עלה, כי במשך שנים עמדו לרשות תחום הניידות שני מכשירי שקילה ישנים שהיו אמורים להפסיק את פעולתם ב-2020 בשל גילם. כמו כן פעילות הניידות בשטח ידנית, ללא מערכות מידע מתאימות.

עוד נכתב, כי הפיקוח על פעילותם של קציני הבטיחות אינו מספק, בין השאר בשל מחסור בכוח אדם ובכלים מחשוביים, ויש חוסרים רבים בכל הנוגע להסדרת ענף ההובלה ושינוע חומ"ס, הכשרת בעלי תפקידים בענף ופיקוח ואכיפה בתחום, בין השאר בשל מחסור חמור במשאבים - הן כוח אדם והן מערכות מחשוב וכלי רכב.

להלן נתונים על המחסור בכוח אדם ובציוד באגף הפיקוח במת"ח, כפי שהתקבלו מהאגף במרס 2022: בתחום קציני בטיחות לא מאוישות שמונה משרות, בתחום ניידות הבטיחות לא מאוישות שלוש משרות, ובשל כך לא מאוישות שתי ניידות. בתחום מטענים קיים חוסר של שמונה משרות. בתחום הרכב חזרו על הצורך ברכבים למפקחים ולנושאי תפקידים באגף.

כמו כן צוין, כי האגף עובד באופן ידני, אין טפסים מקוונים, התוכנות המשמשות אותו ישנות, לא ניתנת להן תמיכה ואין ממשקי עבודה טכנולוגיים. האגף מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2023, כי מצב זה עומד על כנו ואף החמיר: האגף מתקשה לגייס עובדים בשל השכר המוצע, ולא זו בלבד שלא חל שיפור באיוש המשרות הקיימות בתקן, אלא שמאז מרס 2022 גם קוצצו תקנים של מפקחים בתחום קציני בטיחות ובתחום ניידות בטיחות.

אכיפת עומס יתר

באוגוסט 2023 מסר משרד התחבורה למשרד מבקר המדינה כי מכשירי השקילה הישנים נגרטו ביוני 2021, וכי מאז ניידות הבטיחות של מת"ח אינן עורכות בדיקת עומס-יתר למשאיות. האגף רכש אומנם שני מכשירי שקילה, אולם הם עדיין לא נכנסו לשימוש מכיוון שנחוצה תוכנה מתאימה ויש לספק הדרכה לעובדים.

משמעות המחסור היא היעדר יכולת לבצע אכיפה מספקת בכל הנוגע לתקינות כלי רכב, לפעילות קציני בטיחות ולהובלת מטענים. מיוני 2021 האגף אינו מבצע שקילות של משאיות בשל היעדר מכשירי שקילה שמישים.

פעילות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה נבדקה בעבר מספר פעמים על ידי משרד המבקר. בדוח האחרון נכתב, כי בכבישים רבים אין שוליים רחבים מספיק או מפרצי עצירה המאפשרים לפרוס את הניידות ואת מכשירי השקילה באופן בטיחותי, ועל כן בדרך כלל חוזרים ומציבים את הניידות באותן נקודות.

משרד התחבורה השיב לדוח זה, כי אגף הפיקוח מקדם תוכנית ארצית לאיתור מתחמים שישמשו בין השאר לבדיקת רכב כבד. בביקורת הנוכחית עלה, כי בינואר 2021 פנה מינהל התנועה במת"ח למנכ"ל משרד האוצר בנוגע לצרכים תקציביים דחופים בתחום הטיפול ברכב כבד. במכתב הועלתה בקשה לתגבור תקציבי, בין השאר לצורך מערכות שקילה בתנועה למשאיות והקמת מפרצי עצירה ובדיקה. מנהלת אגף הפיקוח במת"ח מסרה למבקר המדינה, כי נכון לאוגוסט 2023 אושרו סטטוטורית 14 מפרצים מתוך תוכנית של 24 מפרצים שהכין האגף.

בנושא זה יש לציין שלאחרונה, אחרי שנים רבות של חוסר מעש בולט, החליטו בכנסת להרים את הכפפה ולשנות את תקנות התעבורה. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה, בקריאות שנייה ושלישית, את ההצעה של ח"כ בועז טופורובסקי לתקן את חוק שירותי הובלה. החקיקה נועדה להתמודד עם מציאות של אלפי משאיות מועמסות במטען שחורג מהמותר על פי תקנות התעבורה. בהצעת החוק נטען שכיום יש פי חמישה יותר הרוגים בתאונות שבהן מעורב הרכב הכבד. כדברי ח"כ טופרובסקי: "הרבה עבריינים פועלים בניגוד לתנאים שנקבעו ברישיון הרכב, לכן חשוב שנטפל בזה."

טופורובסקי הוסיף שהקנס שנקוב כיום נמוך מאוד, 500 ש"ח, ואינו מרתיע מביצוע העבירה. בחקיקה החדשה נועדה ליצור קנס גבוה ומרתיע, כ-75 אלף ש"ח. מעבר לכך, הכוונה היא לא להאשים רק את הנהג. החקיקה תאפשר להגיע גם למנהל חברת התובלה, שלמעשה כפה על הנהג לעבור על תקנות התעבורה. הקנס ירתיע נושאי משרה בתאגיד שהפר את החובה לפקח ולמנוע ביצוע עבירות.

לפי ההצעה שאושרה בקריאות שנייה ושלישית, נושא משרד בתאגיד יהיה צריך לפקח ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירות. מפרי החוק צפויים לעונש קנס של עד 75 אלף שקלים וקנס של פי ארבעה לתאגיד (כלומר עד 300,000 ש"ח). אם העבירה נעברה על ידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה שנושא המשרה הפר את חובתו לעשות ככל האפשר כדי למנוע אותה, אלא אם הוכיח אחרת. בתקנה נקבע שגם מוסר המטען יבדוק את התאמת המטען לרישיון הרכב וידרוש מהמוביל להפסיק העמסה של מטען שאינו תואם.

החקיקה זכתה לגיבוי מלא בוועדת הכלכלה של הכנסת, כולל נציגי משרד התחבורה ומשטרת ישראל. גם חברי הוועדה לא הביעו הסתייגויות עקרוניות.

בימים אלו נערכים בנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, לשינוי מהפכני בכל הקשור לאכיפת תקנות התעבורה שנוגעות לרכב כבד. הדגש מושם באכיפת עומס יתר. מדובר במכרז גדול לתכנון, אספקה, הקמה ואחזקה של מערכת שקילה בתנועה WIM (Weigh-In-Motion), שהיא מערכת למדידת ממדים כגון משקל הרכב, מערכת לזיהוי חריגה בגובה לרכבים ומערכת לאכיפת איסור נסיעה בנתיב לכלי רכב כבדים.

כחלק מהניטור בכוונת נתיבי ישראל לבנות יכולת אכיפה ישירה (ממוכנת) של עומס יתר למשאיות הנעות בכבישים הבין-עירוניים באמצעות מערכת השקילה בתנועה WIM. יותקנו מערכות מדידה באתרים ייעודיים בכבישים בין-עירוניים שיוכלו לשקול את המשאיות ולזהות בזמן אמת חריגת גובה מסוכנת של כלי רכב לצורך התרעה על סיכון התנגשות של כלי רכב במבני תשתיות עיליים מעל דרכים. אכיפה נוספת תהיה לאיסור נסיעה בנתיב לכלי רכב כבדים, כולל אמצעים לזיהוי נסיעה בנתיב האסור.

מאזני שקילה בתנועה משמשים לעיתים קרובות כדי להקל את אכיפת עומס היתר במשקל. מערכות שקילה WIM מודדות את משקלן של משאיות בזמן שהן נמצאות בתנועה כדי לזהות אילו כלי רכב נחשדים כבעלי עודף משקל. בדרך זו רכבים שאין להם עודף משקל יכולים לעקוף את עמדת השקילה, ומשאיות שנחשדות שהן נוסעות בעודף משקל מופנות ל'מפרצון בדיקה' לצורך שקילה נוספת, בדרך כלל נייחת.

נדרש לתכנן, לספק ולהתקין שילוט ואמצעי הכוונה משלים לטובת הכוונת כלי רכב למפרצון שבו תתבצע מדידת המשקל הסטטית של הרכב. כמובן שהשילוט ואמצעי ההכוונה המשלימים צריכים להיות כאלה שאפשר להבחין בהם ממרחק מספק, שיאפשר לכלי הרכב מרחב תמרון בלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.

מערכת WIM צריכה להיות מותאמת לממשק "שטר מטען" שממסד משרד התחבורה. החיבור בין המערכות הוא לטובת העברת נתונים ל"שטר מטען", להתרעה על סיכוני התנגשות בגשרים ולטובת העברת נתונים למשאיות שמובילות חומ"ס.

איתור ליקויי בטיחות חמורים

ממצאי הבדיקות של ניידות הבטיחות מלמדים שהבודקים אכן מצליחים לאתר כלי רכב רבים בעלי ליקויי בטיחות חמורים ומשאיות רבות שנוסעות בעומס יתר.

מימון וביצוע של פעילות בטיחות באגף הפיקוח במשרד התחבורה: בשנים 2018 עד 2021 פחתו ב-30% (מ-3.7 מיליון ש"ח ל-2.6 מיליון ש"ח) התקציבים שהועברו מהרלב"ד למשרד התחבורה לצורך מימון פעולות בטיחות, בהן בדיקת תקינות לכלי רכב באמצעות ניידות הבטיחות של מת"ח ופיקוח על קציני בטיחות בתעבורה. בהתאם לכך פחתו הבדיקות שבוצעו (ירידה של כ-7.5% בין השנים 2019 ל-2021), בהמשך למגמת קיטון שהחלה שנים קודם לכן. עוד הועלה, כי לאחר שמתגלים "ליקויים מחייבי תיקון", שבעת קיומם הנהג יכול להמשיך בנהיגה ומחויב לתקנם בטווח זמן מוגבל ולהביא את הרכב מחדש לטסט, לאגף הפיקוח אין כלים כדי לעקוב אחר תיקון הליקויים שאותרו.

תחום ניידות בטיחות: כחלק מההתמודדות היומיומית עם תאונות הדרכים ובטיחות הרכבים הנעים בכבישי הארץ, תחום ניידות בטיחות עורך בדיקות תקינות ברכבים כדי לאתר בזמן אמת רכבים שיש בהם ליקויים טכניים ולהתריע עליהם, ולפי הצורך להוריד מן הכבישים מיידית רכבים שמצבם הטכני מהווה סכנה מוחשית. פעילות זו מבוצעת בין השאר על ידי ביקורות המתבצעות בדרכים על ידי ניידות הבטיחות, בדיקת אוטובוסים המשמשים לתחבורה ציבורית ולהסעת תלמידים וחיילים, בדיקת כלי רכב בחברות המעסיקות קציני בטיחות, בדיקת צמיגים, מבצעים בשיתוף פעולה עם גופים אחרים, בדיקת עומס-יתר במשאיות ופיקוח על מכוני רישוי. פעילות ניידות הבטיחות נעשית בתיאום ובשיתוף פעולה עם הרלב"ד. פעילות הניידות בכבישים, הכוללת עצירת רכבים לצורך בדיקתם ורישום דוחות או הטלת קנסות במקרה הצורך, חייבת להתבצע בליווי שוטר.

התפתחות חיובית ראויה לציון היא הקמת היחידה לאכיפת רכב כבד במשטרת התנועה בשנת 2017. מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לצד פעולות האכיפה שמבוצעות, מובן עומק הבעיה: בשנה שעברה נבדקו יותר מ-24 אלף משאיות ו-4,200 מהן נאסרו לשימוש, כמעט כולן (99%) נשלחו לביצוע מבחן רישוי חוזר. כ-22% מהמשאיות שנבדקו נמצאו עם מטען חורג.

מת"ח כתב בתשובתו (לפני כשנה) בנוגע לפעילות ניידות הבטיחות, כי למרות המלצות מבקר המדינה משנת 2020 לא זו בלבד שתקני הבוחנים לא תוגברו, אלא שאף בוטלו תקנים, ונוסף על כך בשל תנאי העבודה המאתגרים וגובה השכר שאינו יכול להתחרות עם השכר המוצע בשוק, אגף הפיקוח מתקשה לאייש שלוש משרות בתקן. בשל כך יש מגמה של ירידה במספר הבדיקות המבוצעות. לעניין מכשיר השקילה כתב מת"ח, כי מכשירי השקילה החדשים שרכש מחייבים התאמות תוכנה ומתן הכשרה לעובדים, נושאים שנמצאים בטיפול, ועל כן המשקלים טרם נכנסו לשימוש. עוד הוסיף, כי יש ניידות בטיחות ישנות שיש להחליפן.

תחום קציני בטיחות בתעבורה: זה הגוף שאחראי בין השאר לפיקוח על קציני הבטיחות ולנקיטת אמצעים נגד קציני בטיחות שנמצאו פגמים בעבודתם או שאירעו תאונות בכלי הרכב שבפיקוחם. תפקידי היחידה הם בין השאר לקבוע מדד לחברה בטוחה, לפרסם ולהפיץ הוראות נוהל וחוזרי מידע לקציני בטיחות ולמנהלי חברות, השתלמויות מקצועיות לקציני הבטיחות וביצוע ביקורות במשרדים למתן שירותי בטיחות.

בשורה התחתונה, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפעול לחיזוק יכולות אגף הפיקוח במשרד התחבורה ולהקצאת המשאבים הדרושים, בכלל זה כוח אדם, רכבים וציוד, כדי לתת מענה מקצועי למשימות המוטלות עליו.

תחזוקת רכבים

כמה גורמים משפיעים על בטיחות הנסיעה של כלי רכב: תקינות מכנית של הרכב המושפעת בין השאר מגילו ומרמת תחזוקתו, בעיקר מרכיבים הקשורים להיבטים בטיחותיים כגון בלמים, צמיגים, אורות ומערכת היגוי. המבקר הדגיש בדוח הביקורת שלא נקבעה מגבלת גיל למשאיות ואין תורה סדורה, אחידה ומעודכנת לבדיקת כלי הרכב.

תקנות התעבורה מסדירות את החובות לגבי ביצוע בדיקות לכלי הרכב כדי להבטיח את תקינותם. אמצעי נוסף לשיפור הבטיחות של כלי הרכב הוא התקנת מערכות בטיחות למניעת תאונות או הקטנת הנזקים שלהן. עם מערכות אלה נמנות מערכות להגנה על הנוסעים כגון כריות אוויר, מערכות התרעה (לדוגמה, מערכות שמתריעות על סטייה מנתיב או אי-שמירת מרחק), מערכות בלימה אקטיביות ומערכות בקרה על "שטחים מתים".

אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה אחראי לבצע את מדיניות המשרד בכל הנושאים הנוגעים לרכב מנועי ולהפעלת מערכות משולבות לצמצום כשלים טכניים בכלי רכב. בין השאר האגף עוסק בנושאים האלה: תקינת רכב, ייבואו וייצורו; מעקב אחר התפתחות טכנולוגיית הרכב בעולם; אימוץ תקנים בין-לאומיים כתקני חובה ליבוא רכב בנושאים בטיחות, איכות סביבה ועוד; הבטחה של מערכות תחזוקה נאותות ובקרה מקצועית על מוסכים; בדיקות רישוי תקופתיות לרכב; בקרה על מכוני רישוי; הסמכה של מנהלים מקצועיים, שמאי רכב ובוחני רכב, הדרכתם ובקרה על עבודתם.

מבקר המדינה עמד על חשיבות השמירה על תקינותם של כלי רכב כבדים ושל מערכות הבטיחות המותקנות בהם בדוח ביקורת שפרסם ב-2020. בין השאר הומלץ לבחון את הצורך בבדיקת רכב חצי-שנתית למשאיות, בהתאם לגילן ולמעורבותן בתאונות דרכים.