הסולם של יעקב והסימפוניה של האמונה

בין פרשת נח לפרשת לך-לך, ובדרכה של השנה אל ויצא ו"חלום יעקב", חוזר המלחין הישראלי ד"ר ברוך ברלינר אל סיפורי בראשית, כשהם עטופים בתזמורות, מקהלות, וקול אנושי המחפש משמעות.

יצירותיו - "בריאת העולם", "אברהם", "עקדת יצחק" ו"חלום יעקב" - נוגנו עד היום ביותר מ־40 מדינות, מניו־יורק ועד סיאול, מציריך ועד קזחסטן, וכעת הן שבות אל הקהל הישראלי בסדרת קונצרטים חגיגית בבאר־שבע וברעננה.

ברלינר, תל אביבי יליד 1942, מדען שהפך למלחין, אינו עוסק רק בזיכרון התנ"כי אלא בגילוי החדש שבו: "אני רואה בתורה ספר על האדם, לא רק על אלוהים. כל פרק בבראשית הוא גם סימפוניה של רגשות אנושיים - אהבה, קנאה, אמונה, ספק", הוא אומר.

בהשראת אותם רגעים ראשונים של אמונה ותהייה נולדה היצירה החדשה שלו - "חלום יעקב", שתבוצע בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר עם תזמורות סינפונייטה באר־שבע והסימפונט רעננה.

"חלום יעקב הוא רגע של חיבור בין שמיים לארץ", אומר ברלינר. "זה גם רגע של נבואה וגם של בדידות. המוזיקה מנסה לתפוס את הרגע שבו הנפש רואה משהו שמעבר למציאות".

פואמה סימפונית זו בנויה מחמישה פרקים - מן ה"פרולוג - חלום של אהבה", שבו יקריא ברלינר שיר אישי שכתב לאשתו רוחמה, ועד ל"שערי שמים" - רגע של התגלות ותפילה.

ביצירה משתלבים פסוקים מהתורה לצד לחנים סימפוניים וקטעי קריינות בעברית, אנגלית וגרמנית.

המנצח דמיטרי יבלונסקי יוביל את ביצוע הבכורה בבאר שבע ב־24 באוקטובר, ובהמשך תבוצע גרסה לקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת ברעננה, בהשתתפות הצ'לן הלל צרי והמנצח אי־שן שו.

ייחודו של ברלינר הוא בשפה שמצליחה לדבר גם ליהודים וגם לנוצרים ומוסלמים. "אני מקריא את הפסוקים בשפה של המקום — גרמנית, טורקית, רוסית או ספרדית — כדי להראות שהתנ"ך שייך לכולם. התורה תורגמה ליותר מ־700 שפות, והיא המוזיקה הגדולה של האנושות", הוא אומר.

בברלין, עירו של אביו, התקיימה בספטמבר בכורה גרמנית ליצירה "חלום יעקב" לוויולה ופסנתר, כחלק מאירועי "ליל הדתות הארוך", בבית הכנסת ההיסטורי "בית ציון" ברחוב ברוננשטראסה - מקום בעל משמעות אישית למלחין, שבני משפחתו חיו בעיר עד שברחו ממנה ב־1937.

יצירותיו נוגנו גם בבאבי יאר, באזור המפורז שבין הקוריאות, ובמדינות מוסלמיות. המוזיקה, המשלבת טקסט מקראי עם קול אנושי, מדברת בשפה אוניברסלית של אמונה ותקווה.

"הסיפורים בתורה הם לא רק היסטוריה. הם חלק מהתודעה הקולקטיבית של כולנו - וגם כשאני מלחין אותם, אני שומע את יעקב, את אברהם, את אלוהים, ואת האדם שמקשיב לו", אומר ברלינר.

בימים שבהם החברה הישראלית מתמודדת עם שאלות של זהות, קיום ומשמעות, ברלינר מזכיר את דבר האל ליעקב:

"והיה זרעך כעפר הארץ… ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".

"זו בעיניי המוזיקה הגדולה ביותר שנכתבה", הוא אומר. "הבטחה שהאדם והעם ממשיכים, למרות הכול".

מועדי הקונצרטים הקרובים: 5 בנובמבר עד 6 בנובמבר, ברעננה, תזמורת הסימפונט