כרוניקה של דקות מאת ליאור מישריקי
הספר כרוניקה של דקות, שנכתב בשנים 2013-2011, מגולל אירועים אמיתיים שחווה המחבר כלוחם בצנחנים בעת שירותו הצבאי בגזרת דרום לבנון במלחמת לבנון הראשונה, בשנים 1986-1984. מסופר בו על החיים בארץ טרם המלחמה, תחילתה, ומיד לאחר מכן על האירועים שהתרחשו במהלכה ושרבים מחיילי צה"ל, והמחבר בהם, חוו.
לעיתים, בין תיאורים של מצבים ואירועים מלחמתיים טראומטיים קשים יש אתנחתה, והמחבר כותב על אודות המציאות היום יומית של שנות כתיבת הספר. בין הכאוס הפנימי שהתחולל לתקופות שקטות יותר נותן המחבר מקום חשוב לפרוזה ולאירועים מההוואי היום יומי, מהמילואים, מהמשפחה ועוד. הספר הוא ספר היסטורי ונוגע לכל חייל, חיילת או אזרח בשנות הימצאות כוחות צה"ל בלבנון. המחיר שנגבה מהמחבר, ליאור מישריקי, מלווה אותו כל חייו וכנראה לעולם לא ירפה.
ליאור מישריקי (57), גרוש + 4, מתגורר ברחובות. הוא הלום קרב (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) המוכר על ידי משרד הביטחון עם 50% נכות נפשית בעקבות אירועים טראומטיים אשר חווה במלחמת לבנון הראשונה.
"בין האירועים הטראומטיים שחוויתי כחייל צעיר במלחמה ועד התפרצות ה-PTSD מאוחר יותר, חייתי בתחושה קשה של מועקה של דבר-מה הרובץ עליי בלי יכולת להגדירו" מתאר ליאור, "זאת על אף עיסוקיי הרגילים - לימודים באוניברסיטה, עבודה מסודרת, הקמת משפחה ופעילות ספורטיבית מרובה. בשלהי 2009 מצאתי את עצמי מתמודד עם מטענים פנימיים קשים, אשר רבצו אי שם בתת-מודע, והחלו לפרוץ החוצה באלימות פנימית שקשה לתארה במילים.
"בנקודה זו טרם הבנתי שאני הלום קרב, על אף שיחות עם פסיכיאטר אשר אותו פגשתי על בסיס שבועי. הכתיבה והחזרה למקומות האפלים והנוראיים, שבהם אתה מאבד חברים לנשק, הייתה קשה ומלהיבה כאחת, ולוותה בבכי ותחושות שמילים לא יצליחו לתאר.
"אני שואל את עצמי מדוע חלפו מספר שנים עד שהתפרצה בתוכי אותה תופעה הנקראת 'הלם קרב', ואין לי תשובה טובה. ייתכן שכשאנחנו צעירים, אנחנו לא באמת מבינים את המשמעות של לאבד חברים, ללכת מלוויה ללוויה, לראות גופות וזוועות, ובמרוץ החיים האופייני כל כך לנו כישראלים, אין זמן להביט לאחור. בחלוף הזמן, כאשר השיח על העבר והזיכרונות אינם מרפים מאיתנו, ובתוכם ימי זיכרון ואזכרות, ישנה נקודה שבה הכול לפתע מתפרץ ללא שליטה.
"יותר מכל משפט אחד חרוט בראשי מאז השירות בלבנון. המשפט נאמר תמיד אחרי אובדן של חלק ממפקדיי ומחבריי: 'קרה מה שקרה ויש לחזור לפעילות מבצעית', וגם 'נדבר על הכול כשנהיה בארץ'. ומה קרה? לא דיברו איתנו ולו מילה אחת על מה שאני וחבריי עברנו במלחמה וברצועת הביטחון.
"נכנסנו פעמים רבות ללבנון לבצע מה שנקרא 'תעסוקה מבצעית של צה"ל', ולאחר כל יציאה מלבנון, שבה נאמר 'נדבר על הכול כשנהיה בארץ', הארץ שתקה... אני וכך גם חבריי לנשק היינו ועודנו טעונים."
168 עמ', הוצאת ספרי צמרת. מחיר: 78 ₪.