"ההימור האחרון" מאת שרה ליפץ

"למה ברחת מהבית?"
"לא ברחתי", עניתי.
הוא הביט לעברי, וידעתי שהוא לא מאמין לי.
לילי פגשה בו במקרה ברחוב ביום בו השתחררה מהצבא. היא - נערה צעירה, חסרת עורף משפחתי הנושאת על גבה עבר עגום, והוא - גבר מרשים, רציני, דוקטור למשפטים, עשיר ומבוגר ממנה בעשרים שנה. היא – מחפשת את זהותה ואת עצמה, והוא בעל זהות מגובשת. אישיותם המורכבת וצלקות העבר מובילות את השניים לתפניות מטלטלות והרות גורל במסעם בהווה, מסע ארוך ומפותל שהוא ניסיון לפתוח בחיים חדשים.

לילי, גיבורת הסיפור, מלמדת את כולנו דבר או שניים על עצמאות, חוסן נפשי, נחישות, ורגישות.

שרה ליפץ היתה במשך שלושים ושש שנים מורה ומחנכת. היא בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובלשון עברית, ותואר שני ודוקטורט בלשון עברית. "ההימור האחרון" הוא ספרה השני שיוצא לאור. "הספר אינו אוטוביוגרפי, אך חוויות שחוויתי במהלך שנותיי כילדה, כנערה, כאישה, כרעיה וכאם ארוגות ושזורות בין שורות הספר וחבויות בין מילותיו" מציינת ליפץ ומתארת את מסע החתחתים שלה אל עולם הספרות שהחלה עם התיוג שלה כ"הילדה שלא ידעה לקרוא ולכתוב".

"נולדתי בשנת 1949 בעיר תל-אביב להורים אינטלקטואלים, כבת שנייה במשפחה. כשאחותי הגיעה לגיל שלוש, אבי לימד אותה לכתוב את האותיות הלטיניות. בגיל שלוש וחצי היא ידעה לכתוב אותיות לטיניות גדולות לצד אותיות לטיניות קטנות. בגיל ארבע היא ידעה לכתוב מילים באנגלית, ובגיל חמש היא קראה ספרונים באנגלית וכתבה משפטים קצרים.

אותי הוא לא הצליח ללמד. ידעתי שאני מאכזבת אותו.

"נכנסתי לכיתה א'. ישבתי שנה שלמה בכיתה, בהיתי בתקרה, ולא הצלחתי לרכוש את מיומנויות הכתיבה והקריאה. בסוף השנה המליצו שאשאר כיתה. אימי סירבה, ועליתי לכיתה ב'. ישבתי שנה שלמה בכיתה, בהיתי בתקרה, גם הסתכלתי מדי פעם מבעד לחלון בתקווה לראות את אמי באה לקחת אותי. היא לא באה. לא הצלחתי לרכוש את מיומנויות הקריאה והכתיבה. המליצו שאשאר כיתה. אמי סירבה. עליתי לכיתה ג'. במהלך כל השנה שמעתי את אמי, ששלטה בשבע שפות, חוזרת ושואלת אותי: "איך ילדה אחת, לא מסוגלת לרכוש שפה אחת, ועוד שפת אם?" לא ידעתי לענות על השאלה, בדיוק כפי שלא ידעתי לענות על השאלות בחשבון, במולדת או בעברית.

"בכיתה ד' עשיתי ניסיונות להעתיק מהלוח. לא הבנתי מה העתקתי, ואיש לא מסוגל היה לקרוא את מה שכתבתי.

בסוף כיתה ח', באספת ההורים האחרונה, רכנה המורה לעבר אמי ואמרה: "גברת כהן, יש בעיה חמורה עם ביתך. אנו ממליצים שתצא לשוק העבודה. היא יכולה להיות מוכרת מצוינת בחנות נעליים, למשל. ואם את מתעקשת שתמשיך ללמוד, אז אולי סַפָּרוּת או תפירה."

"סיימתי תיכון בבגרות מלאה, נרשמתי לסמינר לוינסקי, ונדרתי נדר שבכיתתי לא יהיה תלמיד אחד שיישב ויבהה בתקרה ולו דקה אחת.

היום אני מתגוררת בהוד השרון, עדיין עובדת במשרד החינוך, וחוטאת בכתיבה. באותן שנות בהייה ארוכות בתקרה נכתבו בראשי סיפורים, שירים וספרים שלמים, הממתינים לשעתם לראות אור.

"ההימור האחרון" מאת שרה ליפץ בהוצאת ספרי צמרת. 516 עמודים, מחיר: 98 שקלים. ניתן לרכוש את הספר דרך הלינק