איך בולדוזרים עזרו במלחמת העולם השנייה

בדיונים היסטוריים על כלי הנשק שהכריעו את מלחמת העולם השנייה, נהוג להתמקד בטנקים, במטוסים ובאוניות מלחמה. אך מי שנחשב לאחד ממפקדי הזירה הפסיפית (חזית האוקיינוס השקט) החשובים, אדמירל הצי האמריקני ויליאם "בול" האלסי (William Halsey), הדגיש כי ארבעת הכלים ששינו את פני המערכה היו הצוללת, המכ"ם, המטוס והבולדוזר. במהלך המלחמה נהפך המונח "בולדוזר" לשם כולל לכלים זחליים המצוידים בלהבי דחפור, ונעשה סמל של הנדסה קרבית, לוגיסטיקה ובנייה תחת אש.

בעקבות המעבר מכלכלה אזרחית לכלכלה מגויסת, ייצור זחלים חקלאיים הופסק כמעט לחלוטין, וכל המאמץ הופנה לסיפוק צורכי הצבא. גויסו טרקטורים זחליים מכל הסוגים - מקטנים וקלילים, שיכלו לעלות למטוסי תובלה, ועד כלים כבדים מאוד שנשאו תותחים בתנאי קרקע קשים במיוחד. הם שימשו לסלילת דרכים, לפינוי יערות, לחפירת עמדות ירי, לפריסת מסלולי נחיתה ולגרירת ציוד כבד בשטח עוין. חיל הנחתים האמריקני ו"דבורי הים" (Seabees) - יחידות ההנדסה של חיל הים - סמכו עליהם בכל תנועה בשטחי האיים הפסיפיים.

מחלקת תמרון ומלחמה של משרד הביטחון האמריקני חילקה את הכלים לשלוש קטגוריות עיקריות: זחלים קלים כגון קטרפילר D4 (Caterpillar D4) ודגם TD-9 של אינטרנשיונל הארווסטר (International Harvester); זחלים בינוניים (M1 Medium) שכללו את דגמי D6 של קטרפילר, HD7W של אליס צ'למרס (Allis-Chalmers) ו־TD14 של IHC; וזחלים כבדים (M1 Heavy) כגון קטרפילר D7 ו־D8, וכן HD10W של אליס-צ'למרס ו־TD18 של IHC.

שיתוף הפעולה בין יצרנים היה חיוני. כך למשל חברה קטרפילר ללה טורנו (Le Tourneau) שייצרה להבי דחפור וציוד עזר בהיקף עצום. בין השנים 1940 ל־1944 נבנו כמעט 10,000 טרקטורים מדגם קטרפילר D7, רובם עם להבי לה טורנו. כלים אלו שימשו גם לבניית "כביש אלסקה" האסטרטגי דרך אזורי פרא בתגובה לנחיתות יפניות באיים האלאוטיים.

אחד הסיפורים הטכנולוגיים המרתקים הוא של חברת קלטרק (Cletrac) שפיתחה מערכת היגוי שונה מכל הכלים באמצעות דיפרנציאל נשלט, מה שמנע מהזחל לקרוע את האספלט והדשא שעל מסלולי נחיתה. בזכות תכונה זו נהפכה קלטרק לבחירה מועדפת לשדות תעופה, והוסיפה זחלים מצופי גומי לצורך הפעלה עדינה יותר. דגם M2 HST, שהונע במנוע הרקולס (Hercules) בנפח 404 אינץ' מעוקב, יועד לגרירת מטוסים וציוד תפעול. הוא צויד בגנרטור להפעלת מנועי מטוסים, קומפרסור להפעלת כלים פניאומטיים, כננת בקיבולת 3.4 טונות, פנסים וזרועות גרירה ייחודיות.

גם במבצעים מוסקים מילאו הזחלים תפקיד מרכזי. דגם קלרקייר (Clarkair CA-1), שתוכנן במיוחד לנשיאה במטוסים או דאונים, היה קל מספיק כדי להנחיתו מאחורי קווי האויב. בבורמה למשל הוטסו דגמי CA-1 בלילה באמצעות דאונים והונחתו בעורף הכוחות היפניים. תוך פחות מ־24 שעות הצליחו מהנדסים צבאיים לפרוס באמצעותם מסלול נחיתה באורך של 5,000 רגל, שאיפשר הגעה של תגבורת ואספקה אווירית.

למרות שרוב הדגמים שהופעלו במלחמה היו וריאציות של כלים קיימים, הצורך המבצעי הוליד פתרונות מותאמים ויצירתיים במיוחד, שהשפיעו לא רק על מהלך הלחימה אלא גם על התפתחות הציוד המכני ההנדסי בעשורים הבאים.

בזמן שכלי נשק אחרים נבנו להרוס, הזחלים נבנו כדי לבנות, והם עשו זאת תחת אש, בבוץ ובג'ונגלים, תוך עמידה באתגרים לוגיסטיים עצומים. תרומתם מלמדת כיצד כלים הנדסיים פשוטים לכאורה יכולים להיהפך לנשק אסטרטגי של ממש.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה: חיילים מפעילים בולדוזר TD-9. צילום: Wisconsin Historical Society | אילוסטרציה: קלטרק. צילום: Wright Museum