חברת חציבה תובעת בעל מחצבה ברשות הפלסטינית

חברת חציבה בבעלות בכיר בשב"כ לשעבר תובעת בעל מחצבה ברשות הפלסטינית במיליוני שקלים. הסכסוך בין הצדדים פרץ לאחר שאחיו של בעל המחצבה נחטף על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים ונחקר בחשד למכירת אדמות ליהודים.

התביעה הוגשה על ידי חברת שקד מחצבות באמצעות עו"ד אביחי יהוסף נגד ערבי ישראלי שבבעלותו מחצבה בשטחי C ברשות הפלסטינית. על פי התביעה, הנתבע הונה את חברת שקד מחצבות לאחר ששכנע את בעליה כי אחיו נחטף על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, ונחקר בחשד שהמשפחה מוכרת אדמות ליהודים.

בשל החשש לחיי האח הסכימו בעלי שקד מחצבות לחתום על הסכם פיקטיבי שהוצג לרשויות הפלסטיניות, ולפיו ההתקשרות בין הצדדים היא שנתיים בלבד ולא עשר שנים, כפי שנקבע בהסכם המקורי.

על פי הנטען, לאחר השקעה של מיליוני שקלים בהפעלת המחצבה והשגת כל ההיתרים הביטחוניים והבטיחותיים הסבוכים להפעלתה, החל בעליה להפר ברגל גסה את ההסכמות בין הצדדים, ניסה לשווק תוצרת לשוק הישראלי מאחורי גבה של שקד מחצבות, וטען כי ההסכם בין הצדדים פג משום שחלפו שנתיים מאז חתימתו.

בשל התנהלות בעל המחצבה ולאחר שמאמצי התיווך בין הצדדים לא צלחו, הגישו לאחרונה בעלי שקד מחצבות תביעה לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד, בדרישה שיוציא פסק דין הצהרתי שלפיו ההסכם המקורי בין הצדדים הוא ההסכם התקף ביניהם.

על פי התביעה, בהסכם המקורי בין הצדדים, שנחתם ל-10 שנים עם אופציה להארכה ב-10 שנים נוספות, נקבע שחברת שקד מחצבות תהיה המשווקת הבלעדית של תוצרת המחצבה לשוק הישראלי. לדברי התובעת, המחצבה שבמוקד הסכסוך הייתה מושבתת שש שנים רצופות לפני כריתת ההסכם עם שקד מחצבות עקב תאונה קטלנית שארעה בה, שבה מצא עובד את מותו בשל תנאי בטיחות ירודים באתר.

על פי ההסכם בין הצדדים, חברת שקד מחצבות התחייבה לפעול להשגת כל האישורים וההיתרים הדרושים כדי להפעיל את המחצבה מחדש, תוך שיווק תוצרתה לשוק הישראלי. הנתבע התחייב מצדו, כי 2,000 הטונות הראשונים יופקו מדי יום לטובת השוק הישראלי, לפני הפניית יתר התוצרת לשוק הפלסטיני. במסגרת ההסכם ניתנה רשות לבעל המחצבה לשווק את תוצרתה לרשות הפלסטינית באופן עצמאי ובלי לשתף ברווחיו את חברת שקד מחצבות.

על פי התביעה, אחד התנאים המרכזיים להפעלת המחצבה מחדש היה מינוי של 'נאמן ביטחון', איש ביטחון בכיר לשעבר, שתפקידו לפקח על העמסת חומרי החציבה למשאיות היוצאות מהמחצבה, כדי לוודא שלא מועברים בהן אמצעי לחימה או חומרי נפץ לשטח ישראל. בזכות מעורבותם של אנשי שקד מחצבות, שאחד מבעליה הוא ראש אגף לשעבר בשב"כ, הצליחה המחצבה לקבל את אישור 'נאמן הביטחון'. הדבר איפשר למחצבה לשווק את מרכולתה לשוק הישראלי.

עוד נטען, כי אחת הדרישות שהעמיד המנהל האזרחי למחצבה הייתה חיבורה לכביש 60 באופן תקני ובטיחותי, כדי לאפשר גישה נוחה ובטוחה למשאיות אליה וממנה. נטען כי העלות המשוערת לסלילת כביש חדש הייתה 60 מיליון שקלים, אך בזכות התערבותם של בכירים בשקד מחצבות ופנייתם לגורמים במינהל האזרחי, הוחלט להקים מעגל תנועה על כביש העובר סמוך למחצבה, בעלות של שני מיליון שקלים בלבד. כך נחסכו יותר מ-50 מיליון שקלים.

כמו כן נטען, כי המחצבה הצליחה לזכות באישור מכון התקנים הישראלי לחומרי בניין. הדבר אפשר לה לשווק את תוצרתה לשוק הישראלי.

נטען בכתב התביעה, כי במסגרת הכשרת המחצבה לעבודה מול השוק הישראלי, נדרשה שקד מחצבות להעמיד ערבויות כספיות ממשיות, בהן ערבות בסך 218,000 ש"ח למינהל האזרחי וערבות בסך 170,000 ש"ח לנתיבי ישראל. ערבויות אלו היו קריטיות להבטחת המשך ההפעלה של המחצבה, והתובעת נשאה בהן אף על פי שלא הייתה מחויבת לכך בהסכם המקורי, כדי לזרז את תהליך הפעלת המחצבה.

על פי התביעה, בעל המחצבה דיווח לתובעים כי אחיו נחטף על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים. לטענתו, מנגנוני הביטחון חושדים, כי המשפחה מוכרת אדמות לישראלים. הדבר הוא עבירה חמורה על חוקי הרשות הפלסטינית, האוסרים להעביר קרקעות לידיים יהודיות. בשל כך ביקש בעל המחצבה מאנשי שקד מחצבות לחתום עימו על הסכם פיקטיבי, שיציין תקופת התקשרות קצרה בהרבה מההסכם המקורי - שנתיים בלבד עם אופציה לשנתיים נוספות - כדי להרגיע את החשדות הפלסטינים.

בכתב התביעה הוסבר שעל פניו ברור כי ההסכם המקוצר פיקטיבי, ולו רק בשל ההשקעות הכבדות וההליך הרגולטורי הסבוך הנדרשים בהפעלת מחצבה, קל וחומר מחצבה בשטחי הרשות הפלסטינית. הסכמי חכירה להפעלת מחצבות מחייבים תקופות התקשרות ארוכות, ולכן ברור לכל מי שמצוי בתחום, כי ההסכם הקצר פיקטיבי לחלוטין, שנעשה בלחץ הנסיבות ולא נועד להיות מחייב. הנוהג לחתום על הסכמים פיקטיביים רווח מאוד ברשות הפלסטינית בגלל חשש מרדיפה על ידי השלטונות, שלא רואים בעין יפה התקשרויות ארוכות שנים הנוגעות לקרקעות בבעלות פלסטינית.

על פי התביעה, בכל התקופה שקדמה להפעלת המחצבה, אנשי שקד מחצבות לא רק פעלו בתחום העסקי והמינהלי אלא גם סיפקו לנתבע סיוע אישי רב לאחר שמצבו הרפואי התדרדר. על פי הנטען, אנשי שקד מחצבות דאגו להעבירו לטיפול מתקדם בבית החולים בלינסון ובכך הצילו למעשה את חייו.

אלא שלדברי התובעת חרף כל המאמצים האלו, החל בעל המחצבה להפר את ההסכם באופן שיטתי. בין השאר העמיסו אנשיו משאיות בחומרי חציבה ללא נוכחות נאמן ביטחון. הדבר סיכן את היתר הביטחון של המחצבה, ובסופו של דבר אף גרם לביטולו. הנתבעים גם סיפקו לשקד מחצבות חומרי חציבה באיכות ירודה ביותר, ודרשו בעבורם תשלום מלא.

על פי הנטען, הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם לממן את כוח האדם הנדרש לניהול המחצבה. על פי ההסכם, נדרש למנות נאמן ביטחון ושוקל מקצועי, תפקידים שנועדו להבטיח את תפקוד המחצבה באופן תקין ועמיד בדרישות הבטיחות והרגולציה, אלא ששקד מחצבות היא שנאלצה בסופו של דבר לשאת בעלויות של כ-800,000 ש"ח בשנה בעבור מימון נאמן הביטחון והשוקל, משום שהנתבעת נמנעה מלממן זאת.

מעבר לכך, בעל המחצבה החל לטעון כי ההסכם שעליו חתם עם שקד מחצבות תקף לפרק זמן קצר ביותר - כשנתיים עם אופציה לשנתיים נוספות, תוך שהוא מנפנף בהסכם הפיקטיבי שעליו חתמו הצדדים בלחצו ובשל הדאגה לשלום אחיו.

בשקד מחצבות החליטו לפעול משפטית נגד בעל המחצבה. בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד אביחי יהוסף, הם מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו ההסכם המקורי בין הצדדים הוא ההסכם התקף ביניהם, המחייב את הנתבעת לשווק את תוצרת המחצבה לשוק הישראלי דרך שקד מחצבות בלבד, וזאת למשך עשר שנים עם אופציה להארכה של עשר שנים נוספות.

כמו כן התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לבעל המחצבה לפצותם על נזקים כבדים שנגרמו להם בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות מצדו, שבגינן הושבתה המחצבה. הדבר פגע קשות בהכנסותיהם.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד על ידי עו"ד אביחי יהוסף. עו"ד שפיק אבו האני מייצג את הנתבעת. עדיין לא הוגש כתב הגנה.

עו"ד אביחי יהוסף ytl-law.co.il הוא שותף ומייסד במשרד עורכי הדין YTL. הוא מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה מסחרית ואזרחית, עתירות מינהליות, תובענות ייצוגיות, תביעות לשון הרע, סכסוכים בין בעלי מניות, סכסוכי משפחה מורכבים, דיני עבודה וצווארון לבן, וכן בגישור עסקי.