ניסוי תותח אלקטרומגנטי

יפן עשתה צעד טכנולוגי ממשי בפיתוח נשק עתידני: לראשונה, ניסוי של תותח מסילה אלקטרומגנטי (railgun) פגע במטרה ימית "אמיתית" בניסויים שהתבצעו על סיפונה של ספינת הניסוי JS Asuka. כך אישרה סוכנות הרכש, הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במשרד ההגנה (ATLA). התמונות שפרסמה מציגות את רגע הירי, מערך חיישנים אופטי־אלקטרוני ורדאר על צריח נפרד, וכן מטרה בדמות אוניית גרר קטנה עם לוחות יעד בחיזוקה.

תותחים מסוג ריילגאן משתמשים בכוח חשמלי עצום כדי להאיץ קליעים ברצף של מספר מגה־ג'אולים בעזרת שדות מגנטיים - תיאוריה פשוטה יחסית, שיישומה מעמיד אתגר טכנולוגי ולוגיסטי. לפי הדיווח של ATLA, האבטיפוס היפני מסוגל להשיג מהירות לוע של 6.5 מאך (כ־8,000 קמ"ש) עם קליבר של כ־40 מ"מ. מהירות כזו מקנה יכולת חדירה עצומה וטווח ארוך. עם זאת נחוצים מקורות אנרגיה גדולים, מערכות אגירת אנרגיה מהירות ומערכות קירור/פריקה מתוחכמות כדי לבצע ירי רציף.

אחת המגבלות השכיחות של ריילגאן היא שחיקה מהירה של המסילות ושל תעלת הירי (הקדח) שבה נע הפרויקטיל, אך יפן מדווחת על התקדמות בחומרים ובשיטות פריקה שמפחיתות שחיקה ומאפשרות ירי רציף של עשרות ואף יותר ממאה פגזים (ATLA מציינת עד 120 יריות ללא ירידה מהותית במהירות). נוסף על כך נמשכת העבודה על ייצוב טיסה לפרויקטילים, על שליטה או תכנון פיצוץ אווירי ועל פיתוח מערכת בקרת אש ייעודית, כחלק מהרחבת תפקיד הריילגאן גם נגד מטרות אוויריות והיפרסוניות.

יפן בוחנת את ריילגאן בשתי זירות עיקריות: הגנה נגד טילים על־קוליים ויכולת נוגדת־שטח/אנטי־שיפית בעלת חדירה גבוהה. ניצול מהירויות קיצוניות מפחית את הזמן להגעה ליעד ומגדיל את סיכויי הפגיעה בספינות ובנתיבי שיגור מודרניים. כלכלית, קליע חשמלי פשוט זול יותר מקליע מונחה ומיקרו־מטוס או טיל יקר, אך עלות המערכת הכוללת (אנרגיה, אלקטרוניקה, תחזוקה ותשתיות אנרגיה ניידות) גבוהה מאוד. מומחים מציינים כי היעילות הקרבית תלויה בקצב האש, בטווח ובזמינות האנרגיה. ירי יחיד יעיל פחות במתקפות המוניות.

למרות ההישגים, יש עדיין כמה מגבלות שיש להתגבר עליהן לפני שהתותח ייהפך לנשק מבצעי שגרתי: אספקת אנרגיה מהירה בחוף או על הסיפון (כדי לאפשר ירי בקצב גבוה); תפעול ותחזוקה של מסילות הירי והאלקטרודות המתכלות; בעיות ייצוב הפרויקטיל לאחר יציאתו מן הקנה; ופיתוח מערכת חיזוי ובקרת אש המשלבת רדארים, חיישנים אלקטרו־אופטיים/אינפרה-אדומים (EO/IR) ותוכנות יירוט בזמן אמת נגד איומים על־קוליים. נוסף על כך התאמת הטקטיקות של היחידות הימיות והיבשתיות איננה עניין של מה בכך.

אם כן פגיעת המטרה הימית בניסוי האחרון היא הישג בעל משמעות שמקרב את הריילגאן היפני מצעד התיאוריה אל יכולת מבצעית ממשית. עם זאת טרם התברר מתי ובאיזה אופן הטכנולוגיה תוצע לפריסה מסחרית או צבאית נרחבת, ומה יהיו המחירים, המגבלות וההשלכות המדיניות והביטחוניות. הצעד הבא ככל הנראה יכלול ניסויי שדה נוספים, בדיקות אינטגרציה עם מערכות לחימה קיימות ושקלול עלויות-תועלת ביחס לאלטרנטיבות כמו מערכות אנרגיה לייזר, מטוסי יירוט וטילי הגנה פונקציונליים.

לפרטים נוספים