שיטת איסוף דנ"א מחיילים
אוקראינה החלה בתהליך אוטומטי של איסוף ושמירה של דגימות ביולוגיות מהחיילים שלה, כדי לייעל ולפשט את פעולות הזיהוי של נעדרים וחללים בשדה הקרב. מדובר ביוזמה לאומית חדשה, שבמסגרתה מתוכנן לאסוף דגימות מ־225,000 חיילים עד סוף השנה. הדגימות נלקחות מרקמה רירית בלחי (תאים מהחלק הפנימי של הפה) ונשלחות מהיחידות הצבאיות אל מרכז רישום המידע הגנומי. שם הן מוזנות למערכת ממוחשבת שמנהלת את תהליך התיעוד והאחסון באופן אוטומטי. אם חייל נעדר או צריך לזהות גופה, אפשר לפנות למרכז הביולוגי והחקירות המרכזי ולקבל את הדגימה.
המהלך הזה משתלב במערך יוזמות רחב יותר שמקדמת ממשלת המדינה לטובת חייליה, הכולל תמריצים, תוכניות גיוס והטבות ייחודיות. כך למשל בפברואר האחרון הושקה תוכנית "חוזה 18־24", המאפשרת גיוס בהתנדבות של אזרחים בגילים 18 עד 24, בניגוד למודל הגיוס הקודם שנגע רק לבני 25 עד 60. המשתתפים מקבלים הכשרה בסטנדרט נאט"ו, שכר תחרותי והטבות חברתיות שאינן זמינות במשרות אזרחיות.
בד בבד הונהג מנגנון תמריצים לחיילים בשטח: חייל שמפיל מטוס קרב רוסי זכאי לחמישה ימי חופשה, ארבעה ימי חופשה ניתנים בעבור השמדת מערכת נ"מ, ושלושה על השמדת רכב משוריין. האמצעים נועדו לעודד לחימה יזומה ולתגמל הישגים מבצעיים.
אוקראינה מפעילה גם מערך סיוע הומניטרי למשפחות חיילים רוסים נעדרים. מוקד בשם "רוצה למצוא" פועל במסגרת מרכז התיאום לטיפול בשבויי מלחמה, ונועד לסייע לאזרחים רוסים לאתר קרובי משפחה ולסייע בארגון חילופי שבויים.
נראה שלצד ההתמודדות בשדה הקרב, אוקראינה מקדמת כלים טכנולוגיים, תמריצים ונגישות אזרחית לטובת חייליה ובני משפחותיהם.
בצה"ל נאספות דגימות דנ"א מחיילים, אך בניגוד למודל האוקראיני החדש, בישראל הדגימות אינן נאספות מכל המשרתים באופן שגרתי אלא במצבים מוגדרים ובמטרה מרכזית אחת: זיהוי חללים. צה"ל מפעיל יחידה ייעודית לזיהוי חללים, יחידת אית"ן (איתור נעדרים), שבשיתוף עם המכון לרפואה משפטית אוספת דגימות דנ"א מבני משפחה מדרגה ראשונה של חיילים כדי לשמר יכולת זיהוי בעת הצורך. במקרים מסוימים נאספות גם דגימות מהחייל עצמו, למשל במסגרת הכשרות קרביות מסוימות (כגון טירונות קרבית או קורס טיס), אולם הדבר אינו מיושם בכל הצבא או כחלק מתהליך גיוס שגרתי.
