בריטניה אוסרת יצוא נשק לישראל

מומחים בתחום הביטחון אומרים, כי החלטתה של בריטניה להפסיק יצוא של כמה עשרות מוצרים ומערכות ביטחון לישראל לא בהכרח תשפיע על המאמץ המלחמתי של המדינה באופן ישיר. מצד שני, למהלך זה יש משקל סמלי רב, והוא עשוי להביא להשלכות ממשיות בעתיד.

ב-2 בספטמבר הכריזה הממשלה החדשה של בריטניה, בראשותו של קיר סטרמר (Keir Starmer), כי היא תפסיק הספקה של כ-30 מוצרים ומערכות ביטחון מתוך 350 שישראל מקבלת באופן סדיר. שר החוץ דיוויד לאמי (David Lammy) אמר: "לישראל יש זכות מלאה להגן על עצמה, אך אנחנו מודאגים מאוד מהדרכים שבה היא החליטה לשמור על הזכות הזאת."

גורמים רשמיים בארץ גינו את ההחלטה. שר הביטחון, יואב גלנט, הגיב: "ההחלטה מגיעה בזמן שבו אנחנו נלחמים בשבע חזיתות ומנהלים מלחמה שהתחילה בגלל ארגון טרור מתועב." שר החוץ ישראל כץ אמר, כי הצעד של בריטניה שולח מסר בעייתי מאוד לחמאס ולתומכיו באיראן.

ריצ'רד פייטר (Richard Pater), מנהל מרכז תקשורת ומחקר בריטניה-ישראל (Britain Israel Communications and Research Centre) אמר לתקשורת, כי האמברגו החלקי לא הגיע כמשהו שאינו צפוי. תמי קנר (Tammy Caner), חוקרת במכון ללימודי ביטחון לאומיים (INSS) אמרה, כי ההחלטה מגיעה כתגובה ללחצים של "אלמנטים פרו-פלסטינים" בתוך מפלגת הלייבור. לטענתה, המפלגה דחפה לאיסור מלא (אמברגו) של מכירה והעברה של נשק לישראל.

זאת כבר לא הפעם הראשונה שבריטניה מחליטה להפסיק הספקות ציוד ביטחוני ונשק לישראל. בשנת 1969 היא הפסיקה לשלוח טנקים מסוג צ'יפטיין (Chieftain), והדבר דחף למעשה את תעשיית הנשק הישראלית לפתח את הטנק מרכבה. גורמי הביטחון שדיברו לכלי התקשורת הדגישו, כי בעבר ישראל מצאה דרך להשיג נשק שנאסר ליצוא במדינה אחת, ממקורות אחרים. לכן ההשפעה העיקרית של ההחלטה הבריטית היא בעיקר דיפלומטית.

לפרטים נוספים

צילום: אתר צה"ל