כנס הכטב"מים בירושלים

"במרוצת השנים צומצם מספר מטוסי הקרב בשימוש חילות אוויר כגון ארה"ב וישראל ב-30%. בהתאם לכך כ-30% ממשימות מטוסי הקרב מבוצעים כיום על ידי כטב"מים. הם מסייעים לחיל האוויר להשיג חיסכון בשעות אדם וחיסכון רב בהוצאות ובסיכון טייסים", דברים אלו אמר אלוף (מיל') איתן בן אליהו בוועידה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאוישים (World’s Unmanned Aerial Vehicle Conference) שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים והופקה על ידי חברת פארגון.

הוועידה חשפה לראשונה את החידושים והפיתוחים האחרונים בעולם הרחפנים והכטב"מים, שנהפכו לאחד המושגים הפופולריים ביותר במלחמת "חרבות ברזל'. בוועידה הושם דגש בעולם הכטב"מים והרחפנים בשוק האזרחי, שילוב AI בעולם התעופה ומה העתיד צופן בתחום הזה.

בין המציגים: התעשייה האווירית, חברות הייטק, סטארט-אפים וחברות מהעולם.

בן אליהו, יו"ר הוועידה ואחד מיוזמיה, סקר בפתח הוועידה את ההיסטוריה של כלי הטיס הבלתי מאוישים, אשר החלו להיהפך מרעיון למציאות בתחילת שנות ה-70. "ישראל היא חלוצה בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים. השימושים הראשונים בו מגיעים אחורה עד מלחמת יום כיפור. לאחר שהסתיימה המלחמה וקיבלנו תצלומי אוויר ערב חציית התעלה, הבנו שצריך לעזור לעליונות האווירית באמצעות כלי איסוף מודיעין ולגשר בין התמונה המודיעינית ליכולת התקיפה. זה מה שהביא לראשונה להולדתו של תחום כלי הטייס הבלתי מאוישים."

לדברי בן אליהו, אם בתחילת הדרך שימשו המטוסים ללא טיס בעיקר לצורכי מודיעין, בשנות ה-90 איחדו את יכולות המודיעין ויכולות החימוש לפלטפורמה אחת, והביאו ליצירת כטב"מים שפועלים בשדה הקרב גם לצרכי תקיפה.

ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה ב-INSS, סקרה את ההתפתחויות בתחום הכטב"מים בעשור האחרון, היכולות, הזמינות והירידה הממשית בעלויות שהפכה את יכולת התקיפה באמצעות כטב"מים לזמינה לכל, ולמעשה תופסת אותנו גם היום לא ממש ערוכים. בצד החדשות הטובות, ישראל מקדמת את תחום הרחפנים, אבל ענתבי מסתייגת: "אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לדעת שכאשר אנחנו מרימים את הראש למעלה, הרחפן שאנחנו רואים הוא רחפן שמביא גלידה או תרופה, ולא משהו אחר."

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים: "מרתק לראות את הפיתוחים האחרונים בעולם התעופה, עם דגש בחברות ישראליות לצד חברות מרחבי העולם."

ברכת הנשיא יצחק הרצוג בתחילת הכנס. צילןם: שמוליק שליש

מימין - לירון שטרן, דניאלה פרתם, מיטל גורן אילוז, ספיר איפרגן, עמי וייס. צילןם:שמוליק שליש

מימין: משה לאון, איתן בן אליהו ועופר גיל. צילןם: שמוליק שליש

ד"ר לירן ענתבי. צילןם: שמוליק שליש

רמי לוי. צילןם: שמוליק שליש

רמי לוי, מנכ"ל שיווק השקמה, דיבר על החלטתו להשקיע בחברת הרחפנים קנדו דרונס. "כל הדרך אני חושב מה יעזור לי לשרת טוב יותר את הלקוחות שלי. הרעיון שהציגו בפניי בקנדו היה לספק משלוחים באמצעות רחפנים. הדבר עשוי לפתור בעיות של כוח אדם ועלויות. הראו לי איך אפשר לשלוט על רחפנים רבים מנקודת תפעול אחת גם מרחוק, אפילו מקפריסין... טכנולוגיה מאפשרת לעשות הרבה דברים מרחוק. זה יכול להיות גם בחו"ל. עכשיו אנחנו בשלב הניסויים."

שלומי קופמן, סגן נשיא ומנהל חטיבת שיתופי פעולה בינלאומיים ברשות החדשנות, סקר את מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל (INDI) ואמר: "מדובר במאמץ לאומי לקדם שימוש ברחפנים למטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. אנו יוצרים פתרונות שנועדו לשמש מגוון מטרות, מבתי חולים, דרך חקלאות ועד חברות פרטיות. המטרה שלנו היא לייצר אימפקט ושינוי אשר ימשוך תשומת לב של גופים נוספים בעולם. במיזם שותפים מלבד רשות החדשנות, גופים כגון משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית, משרד הבריאות, נתיבי איילון ועשרות חברות טכנולוגיה.

בפנל שעסק בפרויקט הרחפנים הלאומי השתתפו דניאלה פרתם מרשות החדשנות; לירון שטרן מרשות התעופה האזרחית הישראלית; מיטל גורן אילוז, מנהלת תחום יישום טכנולוגיות אוטונומיות, נתיבי איילון; וספיר איפרגן, מנהלת צוות תחבורה ותעופה, אגף תקציבים, משרד האוצר. את הפנל הנחה עמי וייס, מנהל פיתוח ובדיקות ברשות התעופה האזרחית הישראלית. פרויקט הרחפנים הלאומי עוסק ברגולציה של התחום ומנסה לבדוק כיצד אפשר לענות על הצרכים של מדינת ישראל באמצעות רחפנים.

יריב בש, מייסד ומנכ"ל Flytrex, השולחת משלוחי מזון ומוצרי צריכה לבתי הצרכנים בשוק האמריקני, אמר: "המטרה שלנו היא להוריד את עלות השליחות מ-10-7 דולר כיום לשליחות לפחות מדולר אחד. הדרך להוזיל עלויות היא לא רק באמצעות רחפנים אלא גם עם טכנולוגיה לניהול כל המשלוחים והלוגיסטיקה. לשוק השליחויות באמצעות רחפנים פוטנציאל של 550 מיליארד דולר. זה העתיד. בצפון קרוליינה, היכן שאנו מפעילים את שירות המשלוחים, 70% מבתי האב כבר השתמשו בשירות שלנו. חתמנו על הסכמים עם שותפים רבים בתחום המזון והקמעונאות כגון וולמארט, פאפא ג'ונס ויוניליוור.

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב סקר את שילוב תחום ה-AI בעולם הרחפנים והכטב"מים ואמר: "כיום אנו לא מאפשרים ל-AI להחליט על יעד תקיפה או אישור תקיפה, אלא רק לאנשים. אך ברמת העקרון, עם היכולות של AI, אין סיבה שזה לא יהיה בעתיד עם AI."