"הקצין הדיגיטלי" של צבא סין
סין מקדמת מאמצים נרחבים לשלב בינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות בקו החזית, ובמסגרת זו בוחנת מערכת בינה מלאכותית בשדה הקרב שנועדה לסייע למפקדים אנושיים בלחץ המבצעי. דווח כי בתרחישי תקיפה אמפיביים מדומים, טכנולוגיית הבינה המלאכותית קיבלה החלטות ב־43% מהר יותר ממפקדים מנוסים. המערכת שמרה על דיוק של יותר מ־90% בזיהוי מידע רלוונטי, כך על פי הדיווחים של התקשורת המקומית.
המערכת, שנבנתה על ידי צבא שחרור העם והאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה, נועדה להפיק הערכות מובנות ואפשרויות תגובה, ובכך לסייע בעיבוד כמויות גדולות של מידע מהר יותר. היא משלבת מודל שפה גדול עם מפת שדה קרב בזמן אמת, מה שמאפשר לה למיין מידע נכנס, להדגיש את הפרטים החשובים ולהציג תמונה ברורה יותר של המצב למרות קיומם של נתונים חסרים או סותרים.
הבינה המלאכותית, המתוארת כ"קצין מטה דיגיטלי בזמן אמת", כבר משולבת בפלטפורמת מידע פיקודית לשימוש ברמת הגדוד. בייג'ינג מאיצה את שילוב הבינה המלאכותית בכל רחבי הצבא שלה. נתוני רכש מלמדים על דחיפה רחבה להטמעת הטכנולוגיה במערכות תכנון, אבטחה ומבצעים. ניתוח של אוניברסיטת ג'ורג'טאון מצא כי המדינה חיפשה כלים למעקב אחר אנשים, כלי רכב ופעילות דיגיטלית נרחבת.
אותם מסמכים מדגישים התמקדות גוברת ביכולות "תחום קוגניטיבי", הכוללות ניתוח סנטימנט, מדיה סינתטית וכלים שנועדו לזהות נקודות תורפה ברשתות המידע של היריב. סין גם מרחיבה את השימוש במודלי בינה מלאכותית מקומיים כגון DeepSeek, שפותחו במקור ליישומים אזרחיים ומסחריים. המודל משך תשומת לב בשל יכולתו להתחרות במערכות מערביות מובילות בעלות נמוכה יותר, בזמן שבייג'ינג מבקשת לצמצם את התלות בטכנולוגיה זרה.
הטמעת הבינה המלאכותית בצבא סין מסמנת מעבר מהסתמכות על אינטואיציה אנושית לניהול מלחמה מבוסס נתונים ואלגוריתמים מהירים. בעוד המערב עוקב בדריכות אחר התפתחויות אלו, נראה כי סין נחושה להשתמש בכלים אלו לא רק לשיפור היעילות הטקטית בשטח אלא גם ככלי אסטרטגי להשגת עליונות טכנולוגית והרתעתית. ככל שהמערכות נעשות אוטונומיות יותר, שאלת האיזון בין מהירות המכונה לאחריות המפקד האנושי נעשית אחד האתגרים המוסריים והמבצעיים המרכזיים של העידן הנוכחי.
