גריפון: תשובה אמריקנית ל"שאהד"
חברת ההגנה האמריקנית גריפון (Griffon Aerospace) חושפת גרסה חדשה של הרחפן שלה ארוהד (MQM-172 Arrowhead), שתיהפך לכלי לחימה מתקדם, בעל יכולת תקיפה חד־פעמית ("רחפן מתאבד"). הרחפן, שפועל עד כה בעיקר כחלק מתרגולי אימון המדמים איומים אוויריים, ייתן מענה למטענים מודולריים במשקל של עד 45 ק"ג, מה שמקנה לו גמישות לשימוש הן כרחפן המיועד לאימונים והן ככלי תקיפה בעלות נמוכה.
גריפון מציינת כי השימוש במסגרת האווירודינמית המוכחת של ארוהד מאפשר קיצוץ בזמני ההרכבה וההכנה והפחתה של עלויות תמיכה ולוגיסטיקה, וכי פתרון התקיפה חד־פעמי וזול, ניתן לפריסה מהירה ומיועד למשימות של השהיה והשפעה מבצעית. דניאל בק (Daniel Beck), מנהל התוכנית בחברה, אמר כי העיצוב והתמיכה שהחברה מספקת הופכים את פריסת המערכת ל"פשוטה ואמינה".
לארוהד מבנה כנף־דלתא שמחקה את הצל והצורה של האיום האווירי שעומד מולו לשם יצירת אימון מציאותי לאימוני שדה. אפשרויות השיגור הן פלטפורמות RATO (שיגור בסיוע רקטי) או משגרים ניידים המותקנים על משאיות, ובאופן סטנדרטי המערכת תומכת בנחיתה והתאוששות המאפשרות שימוש חוזר ברוטורים כאשר המטרה היא אימונים.
הפיכתו לנשק חד־פעמי בתור כטב"מ משנה את מאפייני ההפעלה: במקום לנחות ולחזור לנקודת השיגור, הגרסה החדשה תוכננה לשאת מטען ולבצע שיגור חד־פעמי אל מטרה. בשיטה זאת נשמרה עלות הייצור הנמוכה יחסית והיכולת להסתמך על ארכיטקטורה ותיקה כדי לאפשר ייצור מהיר בהיקפים גדולים ולענות על דרישות של משימות רבות בו־בזמן.
בשיחות ברשתות החברתיות הועלו השוואות ויזואליות בין ארוהד לבין המל"ט האיראני שאהד (Shahed-136), ומשתמשים אף קראו לו "השאהד האמריקני" בעקבות הדמיון החיצוני והפוטנציאל לייצור המוני בעלות נמוכה. ההשוואה מדגישה בעיקר את הפוטנציאל של פתרון זול ופשוט לייצור ולפריסה המונית, ואילו החברה מדגישה את כוונתה לשמור על הייעוד של הכלי ככזה שנועד הן לאימון והן להפעלה נגד מטרות אויב.
המעבר מ־MQM-172, כלי אימון מוכח, לגרסה המאמצת יכולות תקיפה, מחדש את הדיון על המכשירים הזולים הזמינים היום בשוק, ומציב שוב את סוגיית העמידות, השליטה והרגולציה מול האפשרות לרכוש נשק זול ומהיר לפריסה. גריפון מציגה בכך אסטרטגיה משתלמת מסחרית וטכנית שמבוססת על ניצול תקציבי פיתוח קיימים כדי לספק פתרונות אטרקטיביים מבחינת מחיר ויכולות בשדה הקרב. זה מהלך שעשוי לעורר עניין של לקוחות צבאיים, אך גם לגרור תגובות מדיניות וביקורת ציבורית.
