איסור פרסום שמות בפרשת הפז"ם

האם הרעת היחסים בין מדינות אירופה לישראל משנה את החלטות השיפוט הצבאי? כך לפחות ניתן להתרשם מהחלטה תקדימית שקיבל בית הדין המחוזי של חיל האוויר, באוסרו לפרסם את שמותיהם של עשרת הנאשמים שהורשעו בפרשת 'משחקי פז"ם' ביחידת החץ של החיל. פרשת 'משחקי פז"ם' עסקה בטקסי חניכה שקיימו חיילים ותיקים כלפי חיילים צעירים ביחידת החץ, ובמסגרתה נעצרו כעשרה חיילים מהיחידה.

תחילה פורסמו בתקשורת חשדות חמורים שלפיהם נתפסו חיילים המבצעים פגיעות מיניות קשות בחבריהם ליחידה, והיה אפשר להתרשם כי הפרשה תסתיים בעונשי מאסר ממשיים. אולם לאחרונה הסתיימה הפרשה בהסדרי טיעון מקלים לכל המעורבים, במסגרתם הורשעו החיילים שהשתתפו במעשים ונגזרו עליהם עונשים קלים.

לאורך כל ההליך נאבקו באי כוחם של הנאשמים בבקשתה של התביעה הצבאית לפרסם את שמותיהם, וסביב סוגייה זו התקיימו דיונים רבים.

לאחרונה קיבל השופט אל"מ שחר גרינברג את טיעוני ההגנה, וקבע כי שמותיהם המלאים של עשרת הנאשמים שהורשעו לא יפורסמו אלא יופיעו בראשי תיבות בלבד. שאר פרטי הפרשה, ההליכים ותוצאותיהם, יוותרו גלויים לציבור. לדברי אל"מ גרינברג, הכרעתו מאזנת בין עקרון פומביות הדיון לבין ההגנה על ביטחונם האישי של החיילים בנסיבות התקופה.

חיילי צה"ל - יעד לפגיעות מעבר לים

ראש זירת ביטחון שזומן לדיון קבע בחוות דעתו, כי חיילי צה"ל הם כיום יעד לפגיעה מצד גורמי טרור ופלילים. לדבריו, לא אותר איום מודיעיני קונקרטי בפרשה זו, ולמרות זאת פרסום שמות עלול לאפשר הצלבת מידע שתעמיד את החיילים בסיכון עתידי.

בחוות דעתו ציין ראש הזירה, כי לחיילים בעלי אזרחות זרה נשקף סיכון מוגבר. הוא הדגיש שהנחיית מפקד חיל האוויר לגבי איסור צילום אינה חלה כשגרה על מערך ההגנה האווירית, ולכן חוות דעתו לא השתנתה.

ראש מחלקת בטחון מידע (רמחב"ם) קבע בחוות דעתו, כי מבחינת ביטחון מידע אין מניעה לפרסם את השמות, שכן לא נחשפו במסגרת הפרשה חומרים רגישים, אך הדגיש שתי הסתייגויות: האפשרות להשהות את פרסום שמו של מי שהחשד נגדו עשוי להתבטל, והסיכון המוגבר לחיילים בעלי אזרחות אירופית נוספת, העלולים להיות חשופים לסנקציות מצד מדינות אזרחותם.

עוד טען הרחמב"ם, כי פרסום שמות עלול לקשור את החיילים עצמם ליחידת החץ ולאירועים מבצעיים, וכך לסכן את ביטחון המידע. בעדותו בפני בית המשפט ציין, כי מתנהלת עבודת מטה בצה"ל לבחינת שינוי ההגדרה של מערך ההגנה האווירית כך שייכלל תחת איסור חשיפה, בדומה לטייסים.

אילוסטרציה

טענות ההגנה והתביעה

לטענת באי כוחם של הנאשמים, פרסום שמות חלקיים יביא ממילא לזיהוי מלא שלהם בסביבתם לנוכח חשיפת פרטי היחידה שאליה הם משתייכים ועקב הסיקור התקשורתי הקודם לפרשה.

הסניגורים טענו, כי לחלק מהנאשמים יש אזרחות זרה, ופרסום מלא יפגע בהם באופן לא מידתי. עוד טענו, כי רבים מהנאשמים הורשעו בהסדרי טיעון מקלים מאוד, וחשיפת שמם תזיק להם מאוד בשל החשדות המנופחים שיוחסו להם בפרסומים בתקשורת עם פרוץ הפרשה.

התביעה הצבאית, שהתעקשה על עמדתה לתת פומבי לשמות הנאשמים, טענה כי הכלל במקרה זה הוא פומביות, ואיסור פרסום ניתן רק תחת חריג מצומצם של פגיעה קשה בפרטיות - פגיעה שלא הוכחה כלל. לשיטת התביעה הצבאית, האירועים חמורים, חלקם בעלי יסוד של התעללות ואף הטרדה מינית, ולכן קיים אינטרס ציבורי מובהק בהוקעת המעשים ובהרתעה באמצעות פרסום שמות מלאים.

השופט דחה את עמדת התביעה

השופט הצבאי אל"מ שחר גרינברג פרסם לאחרונה (28/9) את החלטתו בסוגייה. בהחלטתו הסכים עם טענת התביעה שלפיה פרסום שמות נאשמים שהורשעו מעוגן בחוק ומהווה ברירת המחדל. לדבריו, החוק נועד לעגן את זכות הציבור לדעת, לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ולשפר את איכות ההכרעה. כל אלה מחייבים שקיפות.

עם זאת, ציין השופט, חוק השיפוט הצבאי מאפשר לאסור פרסום פרטים מזהים לשם הגנה על ביטחונו האישי של נאשם או עד. די בקיומה של "אפשרות סבירה" לפגיעה בהם כדי לאסור את פרסום זהותם, וזאת בניגוד למבחן המחמיר בהרבה המופעל כאשר נטענת פגיעה חמורה בפרטיות הנאשם.

אל"מ גרינברג קבע, כי בנסיבות הייחודיות של הפרשה מתקיימת אפשרות סבירה לפגיעה בביטחונם האישי של החיילים במקרה שפרטיהם יפורסמו ברבים.

לדבריו, הכרעתו הושפעה מהמצב הביטחוני החריג, מהשתייכותם של הנאשמים למערך ההגנה האווירית ומהסתייגויות שהעלה רמחב"ם לגבי הסכנה לנאשמים בעלי אזרחויות זרות. בהחלטתו ציין אל"מ גרינברג גם את עבודת המטה המתנהלת כיום בצה"ל לשינוי הגדרות החשיפה של חיילי יחידת החץ.

השופט גם דחה את בקשת התביעה לפרסם לפחות את שמותיהם הפרטיים של הנאשמים, וקבע כי פרסום חלקי של שמות יגרום ממילא לחשיפת היתר. לכן קבע כי יש להותיר את השמות בראשי תיבות בלבד.

בנימוקים להכרעתו ציין השופט, כי אין מדובר בבחירה בינארית בין חשיפה מלאה לבין דיון במחשכים אלא בדרך אמצע: פרסום מלא של פרטי הפרשה, ההליכים ותוצאותיהם לצד שמירת זהות הנאשמים בראשי תיבות בלבד.

החלטתו של השופט אל"מ שחר גרינברג ניתנה ב־28 בספטמבר 2025.

עורכי הדין אבי פינרסקי, עמרי לשם וארטיום נאורוב, המייצגים אחד מהנאשמים שיוחסו לו בתחילה חשדות כבדים, מסרו כי החלטת בית הדין מלמדת שפרשת 'משחקי פז"ם' יצאה מכל פרופורציה, בעיקר בשל הדלפות לכלי התקשורת שניפחו את הפרשה לממדים מפלצתיים. לדבריהם, מלכתחילה, על רקע המעשים הפליליים המינוריים שנחשפו, לא היה מקום לפתוח חקירה פלילית אלא לנהל הליך משמעתי פנימי בלבד נגד המעורבים.