בינה מלאכותית לטנקים
לחימה על טנקים כבדים הרבה יותר מורכבת ממה שנראה. הכלים המסיביים פועלים היטב בשטח, אך לאסטרטגיה ולמיקום נכונים של הכוחות עשוי להיות תפקיד מכריע.
ביולי 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תכנן הצבא הגרמני הנאצי לכבוש את העיר קורסק (Kursk) בעשרה ימים בלבד. התוקפים נקלעו להתנגדות מתוכננת ועוצמתית של הצבא הסובייטי. ניסיון הכיבוש נמשך חודשיים ובסופו של דבר נכשל. במלחמת עיראק (2003), הכוחות האמריקנים, שהיו ביתרון מספרי וטכני רב על הצבא המקומי, הצליחו לכבוש את בגדד רק אחרי שבוע. במונחים של אסטרטגיה צבאית מודרנית, זה יותר מדי זמן.
מתוך מבט לעתיד, הצבא האמריקני החל בפרויקט חדש שישלב מערכות טכניות של טנקים עם בינה מלאכותית, להבנה מהירה יותר של השטח וסנכרון של מידע שמתקבל ממנו למערכות ממוחשבות של הטנק.
הפרויקט החדש שם למטרה לפתח תוכנת עזר ממוחשבת שיודעת לסרוק את שדה הקרב ולקלוט את המידע הרלוונטי מרחפנים, מרדארים, מלוויינים וממצלמות גוף. לאחר עיבוד נתונים, המערכת תבנה אסטרטגיית פעילות חדשה בהתאם לסביבה. במילים אחרות, AI תעזור למפקדים בשטח לפעול באופן יעיל ומהר יותר, בשילוב של כל כלי הנשק וגורמים שזמינים באותו הרגע.
כבר בחלק הראשון, המשימה נראית מאתגרת מאוד. כמות המידע הפוטנציאלי משדה הקרב שמערכת חכמה יכולה לקלוט מתרחב וגדל בהדרגה, וייקח יותר ויותר זמן לסנכרן אותו. קווין מקאנרי (Kevin McEnery), אחד המובילים בקבוצת הפיתוח, מסביר שהיום אפילו המפות הכי קלות מצריכות עד 96 שעות של עיבוד וקליטה בתוך המערכת. בשביל להפעיל מערכות עזר מבצעיות לטנקים שיוכלו "לחשוב לבד", המערכות צריכות לעבוד עם מגוון רחב של חיישנים, מערכות טקטיות אלקטרוניות, מערכות אוויריות וקרקעיות בלתי מאוישות וכדומה. מערכת בינה מלאכותית יכולה להקל מאוד את העיבוד והשיתוף של מידע.
התוכניות העתידיות של הצבא האמריקני מתבססות לא רק על בינה מלאכותית אלא גם על מערכות רובוטיות, בעיקר רובוטים שעובדים על הקרקע. כיום, מפעיל של מערכות רובוטיות בצבא יכול להשתלט על שני רובוטים. הצבא מתעתד להגדיל את היעילות ולהגיע למצב שבינה מלאכותית עוזרת להפעיל עד 12 רובוטים במאמץ של חייל אחד בחדר הבקרה.
