אתגר השטח הארוך בהיסטוריה
למרות שתוכנית הטלוויזיה הפופולרית טופ גיר (Top Gear) ירדה מהמסך, רוח ההרפתקנות שלה חיה ובועטת, והפעם בגבולות המדבריים של דרום אפריקה. צוות טופ גיר דרום אפריקה יצא לאתגר נועז במיוחד: נסיעה של 1,000 קילומטרים בשטח לא סלול בנוף הפראי של נאמאקוואלנד (Namaqualand) בניסיון לקבוע שיא עולם חדש בנסיעת השטח הארוכה ביותר.
במסע אין כבישים סלולים בכלל, לא בתחילתו, לא במהלכו ולא בסופו. הנתיב עוקב אחר נהר האורנג' לאורך גבולה המערבי של דרום אפריקה עם נמיביה, ועובר דרך מדבריות, הרים סלעיים, עמקים עמוקים ואזורים מבודדים. כדי להתמודד עם התנאים הקשים, הצוות לא הסתמך על רכבי שטח רגילים אלא על גרסה משודרגת של ניסן נבארה ווריור (Navara Warrior), שפותחה על ידי מומחי השטח פרמקאר (Premcar) באוסטרליה. לדגם מתלים מוגבהים בשלושה סנטימטרים, בולמי זעזועים מחוזקים, צמיגים לשטח קשה ומערכות מיגון מתקדמות, כולן מותאמות לתנאי שטח קיצוניים.
אבון מידלטון (Ebon Middleton), ראש תחום התקשורת בטופ גיר דרום אפריקה, סיפר כי ניסן פנתה לחברה כדי לבדוק את גבולות היכולת של Navara Warrior. התוצאה: אתגר שהופך אפילו את הפרקים המיתולוגיים של טופ גיר, כגון המסע לארקטיקה או ההרפתקה במדינה האפריקנית בוטסוואנה, ל"רכים" ונוחים יחסית. לשם השוואה, המסע לאזור הקוטב כלל 500 ק"מ של שטח, ובפרק המקורי שהוקדש למסע בבוטסוואנה היו קטעים רבים של כבישים סלולים. אפילו פרק הדלתא של אוקבנגו בגרסה הבריטית המקורית של התוכנית, שנחשב מסוכן במיוחד, לא כלל מסלול כה ארוך ורציף של שטח בלבד.
המסע בחן לא רק את כלי הרכב אלא גם את כוח הרצון של המשתתפים, ונהפך לפרק בלתי נשכח במורשת של אחת מתוכניות הרכב המשפיעות בהיסטוריה. המסע הושלם ב־4 באפריל, והמשתתפים עם רכבי ניסן שלהם נכנסו לספר השיאים של גינס.
המסע החל לאורך שביל קו המשווה של נאמאקוואלנד באורך 600 ק"מ, והמשיך דרך הרים ועמקים סלעיים. המשתתפים חצו את נהר הגאריפ (Gariep) והגיעו לאלכסנדר ביי בחוף האוקיינוס האטלנטי. במשך חמישה ימים התקדם צוות של אנשי ניסן ועיתונאים באיטיות ובזהירות במסלול הפראי. למרבה השמחה, השיירה השלימה את 1,480 הקילומטרים של מסע השטח הקשוח ללא תקלה מכנית, ללא פנצ'רים וללא חריגה מהמסלול. ההישג לא היה ברור מאליו.