איך בוחרים מזרני נפילה לבולדרינג
מדריך למטפסים: גודל, ספוג, משקל ותנאי נחיתה בשטח על מזרן נפילה
אם התנסיתם בבולדרינג (טיפוס סלעים) באולם טיפוס ואתם שוקלים לעבור לטיפוס על סלע טבעי, רכישת מזרן נפילה היא ככל הנראה הצעד הבא שלכם. עם מגוון גדול של צורות, גדלים, מבנים וטווחי מחירים, הבחירה אולי אינה פשוטה. מעבר לצבע המועדף, יש כמה שיקולים מהותיים שישפיעו על ההחלטה: אופי אזור הנחיתה, גובה הסלעים והאבנים ואפילו תנאי הגישה לשטח. כל אחד מהגורמים האלה ישפיע על גודל המזרן, סוג הספוג וכמות המזרנים הנדרשת. מאחר שמערך מזרני הנפילה הוא אמצעי ההגנה היחיד בבולדרינג, חשוב לבחור אותו בקפידה.
ראשית, יש להתחשב באזורים שבהם מטפסים ובאופי הנחיתות בהם. תנאי הנחיתה יקבעו את מספר המזרנים המינימלי הנחוץ ואת סוג הספוג המתאים ביותר. יש אזורי נחיתה שקל יחסית לאבטח - משטח אחיד למדי, ללא חללים בעייתיים או מכשולים כגון עצים שנפלו וקשה או בלתי אפשרי להזיז.
אם נוחתים על חול או אדמה, ייתכן שאפשר להסתפק במזרן דק למדי או בספוג בצפיפות נמוכה יחסית, שבדרך כלל גם זולים יותר. אם המשטח שטוח אך עשוי גרניט, כדאי לשקול השקעה בספוג בצפיפות גבוהה יותר. כשאזור הנחיתה אינו אחיד, למשל בשל שורשי עצים, סלעים קטנים או דרדרת, ייתכן שנחוצים מזרנים רבים יותר ממה שנדמה בתחילה.
יש אזורים המאופיינים בבולדרים נמוכים רבים, ולעומתם אזורים שבהם הקווים גבוהים ומאווררים יותר ולעיתים גם מאיימים יותר. לבולדר נמוך אין הגדרה חד־משמעית, אך מטפסים רבים יסכימו שכל קו שגובהו מתחת לשלושה מטרים נחשב בדרך כלל לבולדר נמוך. מדריכי טיפוס רבים מציינים אם תרגיל מסוים מותאם לטיפוס על בולדרים נמוכים. כמטפס חוץ בתחילת הדרך, מומלץ לחפש קווים כאלה משום שבדרך כלל קל יותר לאבטח אותם. בולדרים נמוכים ניתנים בדרך כלל לאבטחה בטוחה באמצעות מזרן גדול אחד או שני מזרנים סטנדרטיים, בהתאם לתנאי הנחיתה.
בולדרינג נתפס לעיתים כענף מינימליסטי, אך מי שנשא על גבו מזרני נפילה במשך שעה בשבילי שטח לא מתוחזקים, יודע שההיפך הוא הנכון. מזרני נפילה רחבים מאוד, ושבילים צרים, שגם כך אינם פשוטים, נעשים אתגר של ממש. למי שאינו גבוה במיוחד, המזרנים הכבדים והמסורבלים עלולים לגרום להליכה להיות מעיקה, עד כדי געגוע לתיק ציוד של טיפוס ספורטיבי. לכן אם הגישה לבולדרים מאתגרת, יש לוודא שמשקל המזרנים וגודלם מאפשרים נשיאה סבירה.
רוב מזרני הנפילה עשויים משני סוגי ספוג: ספוג פתוח וספוג סגור. ספוג פתוח רך יותר, ולכן נוטה יותר לדחיסה קבועה עם הזמן. הוא משמש בדרך כלל בשכבות הפנימיות של המזרן. ספוג סגור קשיח וצפוף יותר, ופחות נוטה לדחיסה. היצרנים משלבים בין שני הסוגים כדי ליצור איזון בין עמידות, הגנה ונוחות. לכל מזרן יש שילוב ספוגים ייחודי, ולכן יש לוודא שהמזרן או המזרנים שבהם משקיעים מתאימים לצרכים.
קיימים מזרנים במגוון גדלים שונים: קטנים, סטנדרטיים וגדולים. רבים בוחרים במזרן גדול כרכישה ראשונה משום שהוא מספק את הכיסוי הרחב ביותר ולעיתים מספיק לבדו לאבטחת בעיות רבות, בייחוד טיפוס על בולדרים נמוכים. שילוב של מזרן גדול ומזרן סטנדרטי הוא בחירה נפוצה אם התקציב מאפשר, שכן הוא מעניק גמישות רבה יותר ומאפשר לאבטח אזורי נחיתה באופן מדויק יותר. נשיאת שני מזרנים גדולים על ידי אדם אחד אינה נוחה, ולכן שילוב של מזרן גדול ומזרן קטן נחשב לפתרון מאוזן יותר.
מזרנים קטנים או דקים יחסית אינם מכסים שטח גדול, אך שימושיים להגנה על נקודות נחיתה בעייתיות או כשרוצים פחות גובה מתחת לגוף בתחילת טיפוס בישיבה. קיימים גם מזרנים המכסים שטח רחב אך דקים מאוד. הם יעילים בייחוד להחלקת אזורי נחיתה שאינם אחידים ולסגירת רווחים בין מזרנים.
