מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהקמת המטרו בגוש דן

כבר שנים ארוכות מדובר שהמטרו - הרכבת התחתית שאמורה לפעול בגוש דן - הוא הפתרון המרכזי לעומסי התנועה בלב הכלכלי של מדינת ישראל. במטרופולין מתגוררים כ־44% מאוכלוסיית ישראל, מרוכזים בו כ־50% ממקומות העבודה והוא מייצר כ־62% מהתוצר העסקי במדינה. המטרו נועד לחבר בין 24 רשויות מקומיות בגוש דן, השרון והשפלה, ולשרת יותר משלושה מיליון תושבים. כבר כיום עומסי התנועה באזור גורמים נזק של יותר מעשרה מיליארד ש״ח בשנה למשק, והיקפם צפוי לגדול מאוד בעשורים הקרובים.

הצורך במטרו כבר הוגדר במסמכי מדינה רשמיים: מחקר בין־משרדי משנת 2020 קבע כי ללא הקמת מערכת מטרו עד שנת 2040, תפוסת קווי הרכבת הקלה תגיע ל־150% עד 250% מהקיבולת, רשת הדרכים תסבול מעומסים קיצוניים והנזק הכלכלי השנתי יהיה עשרות מיליארדי שקלים.

על פי לוחות הזמנים שנקבעו, ההפעלה החלקית של המטרו מתוכננת לשנת 2034, וההפעלה המלאה לשנת 2037. אלא שדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מתריע שלמרות הדחיפות התחבורתית והמשקית, פרויקט המטרו מתקדם באיטיות ותוך ליקויים מהותיים.

נזק של עשרות מיליארדים לאזרחים

עלות פרויקט המטרו, כפי שעוגנה בחוק המטרו בשנת 2021, הייתה כ־150 מיליארד ש״ח. מאז תפחה העלות ב־27 מיליארד ש״ח בעקבות הצמדות, וכיום היא 177 מיליארד - סכום השווה לשליש מהשקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות.

על פי מתווה המימון שנקבע בחוק, מחצית מעלות הפרויקט אמורה להיות ממומנת מתקציב המדינה, והמחצית השנייה מהכנסות ייעודיות, בהן מסי השבחה, היטל מימון ומס גודש. ואולם המבקר מציין כבר כעת סיכונים כספיים מהותיים: פערים של מיליארדי שקלים באומדן הפרויקט לבין התקציב המאושר, קיטון מסתמן בהיקף ההכנסות הייעודיות שהן 50% ממקורות הפרויקט ופערי תזרים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים לתקופת הביניים, עד גביית ההכנסות הצפויות לאחר הפעלת המטרו. על אף כל זאת, נכתב בדוח, מתווה המימון הכולל של הפרויקט טרם סוכם.

מבקר המדינה אנגלמן מזהיר: "הדחיות בהשלמת פרויקט המטרו גורמות נזק של עשרות מיליארדי ש״ח לאזרחי ישראל. ליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיית סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה ניכרת בעלויות."

צילום: אתר נתע

אחד הכשלים המרכזיים: היעדר גורם מתכלל

אחד הממצאים המרכזיים בדוח הוא היעדר גורם מתכלל לפרויקט המטרו. רשות המטרו, הגוף הממשלתי שאמור לפקח על קידום הפרויקט ולתאם בין הגורמים המעורבים בו, הוקמה כבר בשנת 2021 ופועלת תחת משרד התחבורה. ואולם במועד סיום הביקורת פעלה הרשות במתכונת מצומצמת במיוחד, עם חמישה עובדים בלבד.

גם סוגיית הניהול הבכיר של הפרויקט מעוררת ביקורת חריפה. מינוי מנהל רשות המטרו הושלם רק כשלוש שנים לאחר הקמת ועדת האיתור ואושר בממשלה במאי 2025. לאחר חודשים אחדים בתפקיד דווח, כי המנהל התפטר מתפקידו באוקטובר 2025. על רקע זה כותב מבקר המדינה בדוח: "כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו, האחראית על פרויקט שעלותו, נכון ל־2025, היא 177 מיליארד ש"ח?"

מחסור בכוח אדם, ציוד ותכנון לוגיסטי

הדוח מלמד גם על פערים חמורים בהיערכות לביצוע העבודות בשטח. על פי הממצאים, נת״ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו היערכות לקליטה של כ־16 אלף עובדים זרים, בהם כ־2,000 אנשי מקצוע בין־לאומיים הדרושים לפרויקט. קיימים גם פערים בהיערכות לקליטת ציוד הנדסי ייעודי, ובכלל זה מכונות שאינן מצויות כיום בישראל.

עוד עולה, כי טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס התחבורתי החריג הצפוי במהלך העבודות. אלפי משאיות כבדות צפויות לנוע בגוש דן מדי חודש לצורך פינוי עפר והובלת חומרים. בהיעדר תכנון לוגיסטי כולל, המבקר מזהיר מפני החמרה של עומסי התנועה במרכז המטרופולין, שכבר כיום מתפקד בתנאי גודש קיצוניים.

בסיכום דבריו מציין המבקר: "מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן מחייב התייחסות מיוחדת של כל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. הפרויקט גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. דוח הביקורת הוא תמרור אזהרה, ועל שרת התחבורה, שר האוצר והגופים האחראים לפעול מייד לתיקון הליקויים ולייעל את העבודה על פרויקט המטרו למען תושבי גוש דן וכל אזרחי ישראל."