רפורמת התעריפים והתשלומים לתחבורה הציבורית

ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, דנה ועדת הכלכלה ברפורמה בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ובחשש מעליית מחירים ופגיעה בפריפריה. כן נדונה ההצעה לסדר בנושא שהגיש ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס).

יו"ר הוועדה ביטון אמר בפתח הדיון, כי מרחפת עננה על התעריפים והתשלומים לתחבורה הציבורית. לא התקבלה תוכנית סדורה מהאוצר וממשרד התחבורה. הרפורמה לא תעודד נסיעה בתחבורה הציבורית כי העלות תהיה גבוהה ותפגע באנשים החלשים ביותר. נאמר לוועדה שבימים אלה מכינים את הרפורמה.

הדיון נסוב על התוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 שכותרתה "ייעול מערכת תעריפי האוטובוסים ותיקון עיוותים היסטוריים". המשרדים אוצר ותחבורה מציעים לבטל את הנחת הערך הצבור, השקולה לביטול הטבה היסטורית של כרטיסיות בתחבורה הציבורית, ובכך לייקר את הנסיעות בתחבורה זו לנוסעים הקבועים בתחבורה הציבורית, ובד בבד לבטל הנחות של כרטיסים רבים ממגוון אזורים בארץ.

ח"כ בוסו ציין, כי התוכנית תפגע בתושבי הפריפריה ובעיקר בנוסעות, שעל פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יותר מ-50% מהנוסעים בתחבורה הציבורית הם נשים. המטרה היא להגדיל את הפדיון מהתחבורה הציבורית על ידי העלאת מחירי הנסיעות באוטובוסים.

ח"כ משה אבוטבול הוסיף: זה זלזול ממשרד התחבורה, שאינו מתייחס לעניינים רבים ברפורמה המוצעת. ההתייקרות תבריח משתמשים מהתחבורה הציבורית. לא קיבלנו תשובות לשאלות כגון כיצד הדבר ישפיע על שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית וכמה נוסעים אינם משתמשים באפליקציות התשלום.

ח"כ קטי שטרית: "התוכנית נכנסת לתוקף ב-1 באפריל. בעשור האחרון לא הייתה התייקרות כזו בתחבורה הציבורית. התייקרות של 9% אחוזים. לאלה שנהנים מהערך הצבור מדובר בהתייקרות של 25%."

ח"כ שלמה קרעי ציין, כי לדעתו הסתירו את הרפורמה מהציבור ומהכנסת. "לא זוכר רפורמה רחבה כזו שהכנסת לא מקבלת עליה נתונים."

ח"כ אורי מקלב התייחס ללקונה הטכנולוגית ברפורמה: "אנחנו מנסים לתעל את הציבור לנסוע בתחבורה הציבורית. מנסים להעביר את הציבור לשימוש באפליקציה במקום ברב-קו. יש כאן לקונה מפני שלרב-קו אין תשתית טכנולוגית עדיין. בין האפליקציה לרב קו יש הבדלי תעריפים מהותיים."

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכתבה מסמך בנושא, רינת בניטה, אמרה: "לא קיבלנו מידע על שיעור החדירות של האפליקציות. ההנחה היא שרוב הציבור שמשתמש בתחבורה הציבורית לא עבר לשלם באפליקציות. על פי בדיקה שלנו, אין דרך לדעת מה יהיה יותר נוח וכדאי מבחינת תעריף. אנו לא יודעים מראש מה יהיה אחוז ההנחה לעומת מרחק הנסיעה, במיוחד ביישובי הפריפריה וביו"ש. פנינו לרשות לתחבורה ציבורית לגבי תחולת הרפורמה ולגבי השינוי בתעריפים והשפעתם על המשתמשים המזדמנים, ולא קיבלנו מענה והגדרה. חוק הכנסת מסמיך אותנו לעניין קבלת מידע בדומה למבקר המדינה, ולא קיבלנו במקרה הזה את המידע שביקשנו."

יועץ מקצועי לשרת התחבורה, אהוד עוזיאל, הסביר כי נושא התחבורה הציבורית נמצא בראש סדרי העדיפויות של השרה, והדבר ניכר ביטוי בהשקעות המתוכננות שהמשרד הקצה לטובת התחבורה הציבורית. כיום אין אחידות בתעריפים, אין שיטה מוסדרת וגם ודאות לגבי כדאיות הנסיעה. השאלה בבסיס הרפורמה הייתה כיצד להפוך את הנסיעה לכדאית, לברורה ולמשתלמת יותר.

היו"ר ביטון שאל אם התעריפים יעלו בגלל שינוי השיטה או בגלל עלייה טבעית, וביקש לדעת למה חלקים מהרפורמה לא מוצגים לוועדה שבועיים לפני תוקפה של הרפורמה.

עוזיאל השיב: "הייתה אמורה להיות התייקרות כללית של 9% כמעט. עצרנו את ההתייקרות ואנחנו פועלים מול משרד האוצר כדי לשנות את השיטה ולמזער את ההתייקרות, ומסיטים את ההנחות לתוך הרפורמה".

בנושא הערך הצבור העריך עוזיאל, כי מדובר ב-200 מיליון שקלים: "אנחנו רוצים לתגמל את מי שמשתמש יותר בתחבורה הציבורית. בחצי השנה האחרונה שמענו את הציבור ונפגשנו עם נציגי התחבורה הציבורית. יש ועדת מחירים למשרדים אוצר ותחבורה, והוועדה מגבשת את המלצתה לשרים."

ביטון בתגובה: "אני מבין שאין שיתוף של הציבור. זו החלטה רק של השרים בסופו של דבר."

רכז תחבורה באגף תקציבים באוצר, דניאל מלצר, הדגיש כי יש עליית מדד והצמדה של תעריפים בגלל התייקרות הדלק. השרים דחו את ההתייקרות הזו מפברואר, וביקשו לבחון שינוי בשיטת התשלום בתחבורה הציבורית.

ח"כ יעקב מרגי אמר: "מהדיון עלה שאין תשובות לרפורמה כל כך רחבה. אני קורא לא להחיל את הרפורמה עד להצגתה בוועדת הכלכלה, ולדעת אילו קווים לא רווחיים יבוטלו או שיש כוונה לצמצם את תדירותם. האם יש כוונה להעמיק את ההשקעה בתחבורה הציבורית במרכז על חשבון הפריפריה?"

יו"ר הוועדה ביטון סיכם ואמר בין השאר: "שרת התחבורה הצליחה להביא מיליארדים להשקעה באוטובוסים ובתשתיות, אבל לא קיבלנו תשובה כמה יושקעו בעידוד השימוש בתחבורה הציבורית."