דרישה: לעצור האפליה נגד פצועי צה"ל

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון מהיר בנושא "העלאת פרמיות ביטוח לפצועים ולפצועות של צה"ל בגוף ובנפש, עד כדי סירוב לבטח", לבקשת חברי הכנסת רון כץ, עידן רול, יצחק קרויזר, משה פסל וגלעד קריב. בדיון טענו הנפגעים כי הבעיה מתמשכת, והמדינה ששלחה אותם לשירות קרבי צריכה לשאת באחריות על הטיפול בה. היו"ר ביטן דרש מרשות שוק ההון לטפל בנושא, והודיע כי יכנס את הוועדה לישיבת מעקב.

ח"כ שלי טל מירון הסבירה, כי חיילים רבים, חלקם פצועים בגוף ובנפש, נתקלים בסירוב לבטח אותם בשל פציעותיהם, דבר שהיא מגדירה כבלתי נתפס. "אם צריך, נביא חקיקה מהוועדה כדי לפתור את זה. לא ניתן שהפצועים שלנו ייפגעו לאחר שנתנו את היקר להם מכל", אמרה.

ח"כ מיכל וולדיגר הוסיפה: "הלומי הקרב תמיד נדפקים, ואם הלחי שלהם לא כואבת מהסטירות האחרות שקיבלו, הסטירה הזו ממש מצלצלת."

ח"כ ינון אזולאי ציין, כי חברות הביטוח אינן מפסידות כסף, ואסור לאפשר להן לסרב לבטח.

אילת פלר מימון מתנועת אמהות בחזית סיפרה כי בעקבות פניות של נפגעי מלחמת חרבות ברזל, נחשפה לעצם הדבר שהלום קרב בישראל אינו יכול לרכוש דירה. זאת מכיוון שחברת הביטוח מסרבת לבטח אותו בביטוח חיים בשל סיכון גבוה לאובדנות. לכן הוא אינו זכאי למשכנתה. "זה לא נתפס. אני דורשת ממדינת ישראל, ממשרד הביטחון וממשרד האוצר לתת לזה פתרון כאן ועכשיו", אמרה.

שמיר בניטה, חבר פורום הלומי הקרב, סיפר כי הוא פצוע ביד ואגף השיקום מכסה את הפציעה, אך בשל מחלות נלוות הוא אינו מצליח לרכוש ביטוח משכנתה ואף לא ביטוח רכב או ביטוח נסיעות לחו"ל.

מייסד עמותת הלומי הקרב, נתי שקד, אמר: "מי שאשם הוא לא חברות הביטוח, זו מדינת ישראל. חברות הביטוח עושות מה שהממונה על הביטוח אומר להן לעשות. הוא עצמו לא מוכן לסייע לחייל שנפצע בקרב. ככל שאתה מסתכן יותר, אתה מבוטח פחות. תמיד יהיו פראיירים שיילכו, אבל אתה שולח חיילים ומאשים את חברות הביטוח. זה לא הן, זו הממשלה והרגולטור שאחראים."

איש כוחות הביטחון, ירון זיו, סיפר: "ב־7 באוקטובר טיפלתי ב־400 גופות, כולל ילדים, שהתפרקו לי בידיים. הוכרתי כפוסט־טראומתי. אני מסתובב עם שני בשמים כי הריח לא עוזב אותי. לפני חודשיים עשיתי מיחזור משכנתה ונאלצתי לרכוש ביטוח חיים. כל החברות קיבלו מסמכים שאין מסוכנות ואין אובדנות, וכולן סירבו לבטח אותי. אם קורה לי משהו, אישתי תשלם את המשכנתה. פצעו אותי שוב. עד היום אני בשירות פעיל ונושא אקדח, ולא קיבלתי אפילו פרמיה גבוהה יותר. מוקצה."

מנהל מחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון, לידור אדם, טען כי הרשות אוסרת אפליה בתחום הביטוח, ואין שום שאלון רפואי הנוגע לרקע צבאי.

הפצועים התפרצו לדבריו והאשימו: "הוא לא רציני, הוא מדבר שטויות."

היו"ר ביטן העיר, כי אי אפשר לומר שאין בעיה, ושאל: בהנחה שיש בעיה, מה הרשות יכולה לעשות?

לידור השיב, כי כל מקרה נבחן לגופו וניתן לו מענה. לדבריו, המחוקק נתן לכך מענה, כולל בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המחייב חברות ביטוח לספק לנפגע פוליסה מתאימה.

שמיר קמינסקי, היועץ המקצועי של ארגון נפגעי צה"ל, ציין כי הארגון מטפל בנושא המשכנתה, וכי התלונות הראשונות הגיעו לפני כעשרה חודשים, לאחר שפצועי חרבות ברזל השתחררו מהשיקום והחלו להתחתן. לדבריו, נעשה מכרז, אגף השיקום משיג תקציב, ובקרוב יחול שינוי בחוק כך שאף נכה צה"ל לא ישלם יותר. לגבי ביטוח נסיעות לחו"ל, אין בעיה - אגף השיקום נושא באחריות מלאה על ההחרגות, והפרמיה אינה יקרה יותר.

בועז סטמבלר, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח, הבהיר כי תהליך החיתום נעשה ללא קשר לשאלה אם האדם פצוע ואם הדבר קרה במהלך שירותו הצבאי. הוא הוסיף כי ברור שהמדינה צריכה לשאת באחריות, וכי חברות הביטוח מוכנות לשבת סביב שולחן עגול שינוהל על ידי משרד הביטחון.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר, כי אפשר לחוקק מס מיוחד על חברות הביטוח, אשר יממן את ההוצאה. הוא ביקש מח"כ מירון וח"כ וולדיגר לרכז את הטיפול בסוגייה ולפגוש את כל הגורמים לצורך גיבוש פתרונות. כמו כן הודיע כי יכנס את הוועדה לישיבת מעקב, והוסיף כי רשות שוק ההון צריכה לפתור את הבעיה בין שהתקבלו תלונות ובין שלא.

אילוסטרציה