הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 4.5%

הוועדה המוניטרית החליטה ב-08/07/2024 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%. על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

מדינת ישראל מצויה בתהליך לחימה ארוך יותר מתשעה חודשים. למלחמה יש השלכות כלכליות ממשיות על המשק הישראלי. על פי האינדיקטורים השוטפים, קצב הצמיחה של הפעילות ברביע השני התמתן לאחר התאוששות חדה ברביע הראשון. מגבלות היצע מקשות את התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה שאפיינה את המשק לפני המלחמה ומידת אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת, מתבטאת בעלייה של פרמיית הסיכון של המשק.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה לשנה הן בסביבת הגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן של חודש מאי עלה ב-0.2%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים היא 2.8%. בניכוי אנרגיה ופו"י, האינפלציה בקצב שנתי של 2.2%. קצב האינפלציה השנתי לשלושה חודשים גבוה מהאינפלציה השנתית. ניכרת בלימה של התמתנות אינפלציית הלא-הסחירים. קצב העלייה של מחירי הסחירים נותר ללא שינוי מהותי.

על פי הערכות, האינפלציה תגיע לרמה של 3.5% בתחילת שנת 2025, גם על רקע עליית המע"מ הצפויה ב-2025, ולאחר מכן תתמתן לעבר הגבול העליון. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הן בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך הן בחלקו העליון של תחום היעד.

הוועדה מעריכה, כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות בשוק הדיור והתעופה, התפתחויות פיסקליות ומחירי הנפט בעולם.

מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם פיחות של כ-1.3% בערכו של השקל מול הדולר והאירו ובמונחים נומינליים אפקטיביים ב-1%, עם תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות במלחמה ובסביבה הגיאו-פוליטית.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. לגבי התחזית הקודמת מאפריל, החטיבה מניחה כי המלחמה תימשך בעצימות גבוהה יותר עד סוף 2024 ותדעך בתחילת 2025. תחזית הצמיחה עודכנה לפיכך כלפי מטה. התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ובשיעור של 4.2% בשנת 2025. שיעורי הצמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1.3% במצטבר.

התחזית לשיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים (25 עד 64) עודכנה כלפי מעלה, והוא צפוי להיות 4% ו-3.8% בממוצע בשנים 2024 ו-2025, בהתאמה. שיעור האינפלציה השנתי הצפוי במהלך שנת 2024 גבוה מהתחזית הקודמת וצפוי להסתכם ב-3%, ובמהלך 2025 - 2.8%.

התחזית נבנתה בהנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות בעלות אופי פרמננטי להפחתת הגרעון בשנת 2025, שיסתכמו ב-30 מיליארדי ש"ח, וכי כל הוצאה נוספת שעליה תחליט הממשלה, בכלל זה הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים. התאמות אלו כוללות בין היתר צעדי מיסוי שמשפיעים על תחזית האינפלציה. תחת הנחה זו, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להיות 6.6 אחוזי תוצר בשנת 2024 ו-4.0 אחוזי תוצר בשנת 2025. יחס החוב לתוצר צפוי להיות 67.5 אחוזי תוצר בסוף 2024 ולעלות ל-68.5 אחוזי תוצר ב-2025. אי-ביצוע ההתאמות הפיסקליות עלול להביא לשינוי בתנאים הכלכליים, ובעקבות זאת להתאמות בתחזית.

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מלמדים, כי קצב הצמיחה של הפעילות ברביע השני התמתן לאחר התאוששות חדה ברביע הראשון. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה שהייתה לפני המלחמה.

המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יוני מלמד על שיפור מתון במצבן הכלכלי של החברות. שיעור החברות בענפי השירותים והתעשייה שדיווחו על מגבלה מתונה או חמורה בפעילות עקב מחסור בציוד וחומרי גלם ירד, אך הרמה נותרה גבוהה בהשוואה לרמה לפני המלחמה. מגבלת הציוד בענף הבינוי נותרה גבוהה. על פי הסקר, מגבלת הרחבת הפעילות עקב קושי בגיוס עובדים (מתונה או חמורה) נותרה ברמה גבוהה יותר מרמתה לפני המלחמה במרבית הענפים.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נותר יציב יחסית בחודשים האחרונים לאחר ירידה חדה שנרשמה בתחילת המלחמה וההתאוששות בעקבותיה. נתוני סחר חוץ מלמדים על ירידה ביצוא הסחורות בחודש מאי לצד עלייה ביצוא השירותים וביבוא הסחורות.

הגידול הרב ביותר ביבוא בין מרס למאי לשלושת החודשים הקודמים נרשם ביבוא מוצרי צריכה (13%). גידול נרשם גם ביבוא חומרי גלם (8%) וביבוא מוצרי השקעה (2%).

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות ביוני והסתכם ב-7.6 אחוזי תוצר. מגמת הגידול בגירעון צפויה להימשך בחודשים הקרובים, וברבעון האחרון של השנה הגירעון צפוי לרדת ולהסתכם ב-6.6 אחוזים, ככל שלא תהיה חריגה ממשית בהוצאות הביטחון עקב המלחמה.

בשוק העבודה נרשמת התייצבות בחודשיים האחרונים לאחר התאוששות מהירה בחודשים הקודמים. שיעור התעסוקה של הגילים 15+ במאי היה 60.7% לעומת 60.9% באפריל (בניכוי עונתיות). לאחר ירידה בשיעור האבטלה הרחבה בחודשים הקודמים, חלה התמתנות, והוא ירד מ-4.2% באפריל ל-4.1% במאי (בניכוי עונתיות). באפריל נבלמה מגמת השיפור של סך תשומת העבודה של ישראלים (שעות העבודה בפועל) מהחודשים הקודמים, והיא אף ירדה מעט. בנתוני הקצה היא נמוכה ב-4% בערך יחסית לממוצע ברביע השלישי של 2023.

שיעור המשרות הפנויות במאי נותר 4.4% ומתבטא בעיקר בענפים שבהם ירדה התעסוקה במידה רבה בעקבות המלחמה כגון בינוי ושירותי אירוח ואוכל. בשנה האחרונה (עוד לפני המלחמה) הואץ קצב עליית השכר הנומינלי למשרת שכיר. אלא שעלייה זו לוותה בגידול ניכר בפריון המגזר העסקי, לפיכך עלות העבודה (הנומינלית) ליחידת תוצר (ריאלי) עלתה בקצב מתון. רמת השכר הריאלי נמצאת בקרבת קו המגמה.

בשוק הדיור מחירי הדירות המשיכו לעלות זה החודש החמישי ברציפות. על פי נתוני הלמ"ס, בנתוני התחלות הבנייה נרשמה מגמת עלייה של 2.7% ברבעון הראשון של שנת 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2023, ואילו בנתוני גמר הבנייה ברבעון זה נרשמה ירידה של 5.9%.

נצפתה ירידה של 6.1% במספר ההיתרים שניתנו ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2023. בחודש מאי חלה עלייה בביצועי המשכנתאות וניטלו משכנתאות בסך 7.8 מיליארדי ש"ח. שכר הדירה החודשי המשיך לעלות בחודש מאי: נרשמה עלייה שנתית של 2.5% לשוכרים אשר חידשו חוזה ועלייה שנתית של 3.7% לשוכרים חדשים.

רכיב הדיור בבעלות במדד המחירים לצרכן עלה ב-1.9% בשנה האחרונה, וקצב העלייה השנתי של סעיף הדיור הגיע ל-2.6%. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת בהדרגה, אך המגבלות על פעילות ענף הבנייה לנוכח המלחמה עדיין בעלות משמעות.

בשוק ההון, מדדי המניות המקומיים עלו בתקופה הנסקרת. עם זאת ביצועי החסר של שוק המניות המקומי יחסית לעולם מראשית 2023 עדיין בעלי משמעות. תשואות איגרות החוב הממשלתיות נסחרו במשך רוב התקופה בעליות ובתנודתיות מוגברת, אך בסיכום התקופה ירדו מעט. מרווחי איגרות החוב הקונצרניות נותרו ללא שינוי מהותי ונמצאים מתחת לרמתם ערב המלחמה.

מתחילת 2024 יתרת האשראי העסקי במגמת התרחבות, בהובלת האשראי לעסקים הגדולים. ישנן אינדיקציות לעלייה מסוימת ברמת הסיכון באשראי הבנקאי והחוץ בנקאי למגזר העסקי, בפרט בענף הבינוי, ולמשקי הבית, אך רמות הסיכון אינן גבוהות בהשוואה לעבר. על רקע השקת תוכניות הסיוע, הקושי להשיג אשראי בקרב עסקים גדולים ובינוניים נותר נמוך, ואף נרשמה ירידה מסוימת בקושי של עסקים קטנים.

פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת באמצעות המרווח בין איגרות החוב הממשלתיות הנקובות בדולרים לאג"ח הממשלתיות של ארה"ב, נותרה גבוהה ואף עלתה בתקופה הנסקרת. גם מרווח ה-CDS עלה ומוסיף לשהות ברמות גבוהות.

בעולם, הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב, אך לנתוני הקצה מגמה מעורבת. תחזית הצמיחה הגלובלית של בתי ההשקעות לשנים 2024 ו-2025 נותרה ללא שינוי. מדדי מנהלי הרכש לחודש מאי מלמד על התחזקות הסנטימנט החיובי ברכיב התעשייה בארה"ב ובסין, ומצד שני מלמד על המשך חולשה קלה במדינות גוש האירו.

נפח הסחר העולמי לחודש אפריל עלה במונחים שנתיים ב-0.9% לאחר ירידה בחודש מרס. מנגד, מדד ההזמנות ליצוא במדד מנהלי הרכש הגלובלי בסקטור התעשייה למאי, המשמש מדד מקדים לסחר העולמי, שב ללמד על התכווצות בפעילות. מחיר הנפט עלה מעט בתקופה הנסקרת.

בארה"ב האינפלציה ממשיכה להתמתן וירדה בחודש מאי הן במדד הליבה והן במדד הכללי (CPI) שירד מ-3.4% ל-3.3%. גם האינפלציה בגוש האירו מוסיפה להתמתן קלות. המדד הכללי ירד מ-2.6% ל-2.5% ביוני. אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי: 2.9%. ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי, תוך המשך הכוונה שתהליך הורדת הריבית יהיה איטי יחסית לתחזית הקודמת שהוצגה בחודש מרס 2024. ה- ECBהפחית את הריבית ב-25 נ"ב ועדכן את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה לשנים 2024 ו-2025. כמו כן ציין ה- EC'Bכי הוא אינו מחויב למסלול הורדת ריבית קבוע מראש וימשיך בגישה תלויית הנתונים.

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-22/07/2024.

למועדי החלטות הריבית לשנים 2024 ו-2025:

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל: "החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% אינה משפיעה באופן מהותי על שוק הנדל"ן, שנמצא ממילא בתהליך התאוששות מואץ ומעוגן בביקושים גבוהים הן מצד הרוכשים והן מצד המשקיעים אשר חזרו לאחרונה לשוק. לכן נראה כי השארת הריבית בגובה של 4.5% לא תפגע במגמה זו.

"נראה כי רוב הציבור מביע אמון בשוק המגורים ורצון לרכוש דירות. מתחילת השנה שוק המגורים התאושש יפה למרות המלחמה, ויש רכישות מוגברות מצד משקיעים, זוגות צעירים, משפרי דיור ותושבי חוץ. אנחנו מעריכים שהמגמה הזו תמשיך ותתחזק במשך השנה, כמובן בתנאי שלא יהיה שינוי לרעה במצב הביטחוני ושלא תיפתח מלחמה של ממש בצפון."

תגובתו של מתן מזרחי, מנהל מרחב ירושלים באלדר משכנתאות, לפרסום ריבית בנק ישראל: "שיאים של יותר מעשור בתשואות האג"חים, מלחמה שעדיין בשיאה ואינפלציה שמסרבת להתמתן הם הגורמים העיקריים להשארת הריבית על כנה, 4.5%. ערב הודעת הריבית הייתה תמימות דעים גורפת שלא יהיה שינוי, ומעטים האנליסטים/כלכלנים שגרסו אחרת.

"כל עוד המלחמה מתרחשת, הסיכון במשק הישראלי גבוה מאוד ומשמש כחסם ממשי להורדת הריבית. סיום המלחמה יביא כנראה לייצוב השוק ולהורדת חסמים, ויחזיר את המשק ישראלי לקצב התמתנות האינפלציה שהייתה כאן ערב המלחמה.

"מעבר למלחמה, גם המצב הגאופוליטי בישראל לא טוב. ייתכן שבסיום המלחמה ניכנס שוב למערכת בחירות שתעכב את כל קבלת ההחלטות פרק זמן ארוך מהמצופה.

"על פי נתונים שפרסמה הלמ"ס, מחירי הדירות בישראל עלו מאז ראשית 2024 בקרוב ל-5% ומוביל קצב של כ-12%, שרק שנת 2022 עם זינוק בשיעור של 15% מתחרה בה. יש להזכיר גם עלייה של 87% בבקשות חדשות למשכנתה בחודשיים האחרונים וחוסר אמון של המשקיעים בהורדת הריביות בטווח הקצר. כל אלה מראים שהשוק חוזר לבעבע וממשיך את ההתאוששות שהייתה ב-2023 עד פרוץ המלחמה."