באיכילוב ומאיר לא אבחנו אירוע מוחי

כיצד קורה שאדם מגיע מיוזמתו לשני בתי חולים בישראל כשהוא סובל מאירוע מוחי, אך הרופאים לא מעניקים לו טיפול מיידי ומציל חיים? וכיצד כאשר כיממה לאחר הגעתו עולה חשד כי הוא סובל מאירוע מוחי, הרופאים מחכים יומיים עד לבדיקת MRI ולא מטפלים בו על פי הפרוטוקול לאירועים כאלה באופן מיידי?

שאלות אלה עולות מתביעה שהוגשה לאחרונה נגד בתי החולים איכילוב ומאיר בשם מטופל שלקה באירוע מוחי חריף, אשר על פי הנטען, לא טופל במועד. את התביעה הגישו עורך הדין רפאל אלמוג ועורך הדין רן שפירא ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות' לבית משפט השלום בהרצליה.

על פי התביעה, התובע עבר בעבר שני צינתורי לב והיה נתון במעקב בשל סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה, אשר לא נחשב סופני. בנובמבר 2019 פיתח התובע תסמינים המזכירים שפעת, בהם שיעול, תחושת חולשה וחום נמוך, וטופל בקופת החולים באנטיביוטיקה. כעבור מספר ימים החמיר מצבו, והוא נעשה ישנוני במיוחד. בשל כך ובשל אירוע של מלמול בעצימת עיניים, תוך חוסר תגובה לקריאות אישתו, היא החליטה לפנותו לבית החולים איכילוב.

על פי הנטען, עם הגעתו למיון באיכילוב בבוקר ה-23 בנובמבר 2019, עדיין במצב ישנוני, התלונן התובע על חולשה. הרופאים ערכו לו בדיקה ראשונית, בכלל זה בדיקות ריאה, משום שסברו שהשיעול הממושך והחולשה קשורים לזיהום ריאתי. ברשומות הרפואיות מצוין, כי נעשתה גם בדיקה נוירולוגית, שבמסגרתה נרשם כי עצם את עיניו בין המשפטים ופקח אותן רק לבקשת הבודק.

הבדיקה סוכמה כרושם לזיהום ריאתי, וצוין כי ייתכן שהחולשה נובעת מזיהום שנמצא בתהליכי ריפוי. הומלץ על המשך טיפול תרופתי קבוע ומעקב רופא מטפל בבוקר למחרת. כך שוחרר התובע עם אבחנה שגויה כשעתיים לאחר שהגיע למיון של איכילוב.

לאחר כמה שעות, בעקבות הידרדרות נוספת, החליטו התובע ואישתו לפנות לבית חולים מאיר בכפר סבא. בבית החולים עבר המטופל מספר בדיקות, בהן דיקור מותני, צילום חזה ובדיקה נוירולוגית. בבדיקה הנוירולוגית אובחן במצב "שקוע", כלומר בערנות ובהכרה נמוכות, ולא שיתף פעולה. בשל כך הוחלט להעבירו לסריקת CT ראש.

בשעה 21:20 בערב נעשתה לתובע בדיקת CT ראש ראשונה, שהראתה סימנים לטרשת בעורקי הצוואר ובאזור הראש, סימני דלקת כרונית בסינוסים וצמצום רקמת המוח המלמד על אובדן נפח. בעקבות הממצאים הוחלט להתחיל בטיפול אנטיביוטי מקיף גם נגד זיהומים חיידקיים קשים.

בהמשך הועבר התובע למחלקה הפנימית במצב "שקוע", ונמשך הטיפול באנטיביוטיקה.

בלילה, בהערכה נוירולוגית, התובע לא הגיב להוראות. התגלו סימנים של מתח חריג בשרירי ידו הימנית, והועלה חשד לדלקת במוח או לפגיעה באזור הקדמי של המוח. למחרת בבוקר נעשתה בדיקת CT נוספת, שבה אובחנו אזור פגוע במוח ושבץ קטן.

בעקבות הממצאים הודיע הרופא למשפחתו של התובע, כי מדובר באירוע מוחי, אך יש לוודא זאת סופית באמצעות בדיקת MRI.

לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג ורן שפירא, למרות שהמשפחה לחצה על צוות בית החולים להעביר את יקירם לבדיקת MRI דחופה, בבית החולים מאיר התעקשו כי התור הקרוב ביותר יתפנה רק בעוד יומיים. כך לדבריו, במקום לאבחן באמצעים אחרים אם הוא סובל מאירוע מוחי ובמקום לטפל בו על פי הפרוטוקול הרפואי המיועד למקרים כאלה, החליטו הרופאים להמתין יומיים עד להתפנות התור ב-MRI.

כאשר בוצעה לבסוף בדיקת MRI ב-26 בנובמבר נמצא, כי התובע סובל מאוטמים מוחיים המבטאים אירוע מוחי קשה בשתי האונות. למרבה הצער, רק בשלב מאוחר זה הוחל טיפול נוגד קרישה, אך הדבר לא מנע את הנזק המוחי הבלתי הפיך שממנו סובל המטופל עד היום.

לדברי עורכי הדין אלמוג ושפירא, בעקבות האירוע נותר התובע עם מגבלות חמורות: הוא מתקשה ביוזמה ובהתארגנות, מתמודד עם הפרעות קשות בזיכרון ובריכוז, מתקשה לשמור על רצף שיחה וסובל מחולשה בזרוע וברגל בצד שמאל - בעיה שמכבידה עליו בתפקוד היומי. לפי התביעה, המצב התפקודי והקוגניטיבי מונע ממנו לחזור לחיים עצמאיים ופעילים.

אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר גיל א' סווירי, מומחה לנוירוכירורגיה. לדברי ד"ר סווירי, למרות התסמינים הברורים, הצוות הרפואי באיכילוב לא שקל את האפשרות של שבץ מוחי ולא בוצעו הבדיקות והטיפולים הנדרשים במקרים מסוג זה. במקום זאת, מציין ד"ר סווירי, התובע שוחרר מבית החולים כשהוא סובל משבץ מוחי פעיל. לדבריו, זו חריגה חמורה מהנהלים הרפואיים המקובלים, עד כדי רשלנות והזנחה.

ד"ר סווירי הוסיף, כי גם בבית החולים מאיר, שאליו הגיע התובע לאחר מספר שעות, על אף היעדר סימנים לזיהום שעשוי היה להסביר את המצב, לא נשקלה האפשרות של שבץ מוחי. לדבריו, לא ברור על מה התבססה אבחנתו של הצוות הרפואי במאיר בנוגע לסינוסיטיס כרונית, שכן מצב זה אינו מביא לירידה במצב ההכרה.

עוד קבע המומחה, כי לאחר ההחלטה לאשפזו במחלקה פנימית במאיר, כשבקבלתו נרשם שהתובע במצב "שקוע", הצוות לא בירר את הסיבה למצב זה ולא שקל את האפשרות שמדובר באירוע מוחי.

המומחה מציין, כי לתובע לא בוצעה אבחנה מבדלת בבי"ח מאיר, כפי שנדרש מרופא סביר, לא במיון ולא במחלקה. לדבריו, הצוות הרפואי במאיר התעלם מהימצאותו של התובע בסיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי, ולכן בוצעה לו רק בדיקת CT ראש רגילה. במקרה של חשד לשבץ מוחי, נדרש לבצע פרוטוקול בדיקות מלא, הכולל גם CT צנתור להערכת כלי הדם ו-CT לבחינת זרימת הדם למוח - בדיקות שלא בוצעו במקרה זה.

לדברי ד"ר סווירי, רק יומיים לאחר שהועלה חשד לאירוע מוחי, נשלח התובע לבדיקת MRI בבית החולים מאיר. הבדיקה חשפה, כי התובע סובל מדיסקציה (קרע) בעורקים הראשיים המובילים דם למוח, וממספר רב של אוטמים מוחיים - תופעה המכונה "מקלחת" אוטמים.

רק בשלב זה, ובאיחור רב, אובחן התובע כסובל משבץ מוחי שנגרם מקרע בעורקי התרדמה, אשר הוביל לאוטמים המוחיים הרבים. לדברי ד"ר סווירי, בשלב זה הנזק כבר היה בלתי הפיך והטיפול הגיע מאוחר מדי. לדבריו, "הלכה למעשה, האבחנה של שבץ מוחי נעשתה רק שלושה ימים לאחר התייצבות התובע בבית חולים, התנהלות שחורגת מאוד מפרקטיקה רפואית סבירה."

עוד אמר, כי אילו היה התובע מאובחן כסובל מאירוע מוחי - חולף או קל, כבר ביום הגעתו לבית החולים איכילוב או בהמשך במחלקת המיון בבית החולים מאיר, הוא היה זוכה לטיפול בנוגדי קרישה בהתאם לפרוטוקול הטיפול המקובל. טיפול זה נועד למנוע הישנות של אירועים מוחיים, שככל הנראה התפתחו בעקבות שליחת תסחיפים מהעורקים הפגועים. תסחיפים אלו הביאו להתפתחותם של אוטמים רבים במוחו של התובע.

המומחה מסכם, כי טיפול במועד היה מונע בסבירות גבוהה התפתחות של האוטמים הרבים במוח, שהם אלה שהביאו למצבו הסיעודי הקשה של התובע ולכל ההשלכות הנלוות לכך.

ד"ר סווירי מוסיף בחוות דעתו, כי הנזק לתובע חמור במיוחד: הוא מעריך נכות קוגניטיבית בדרגת חומרה בינונית (50% נכות) וחולשה בצד שמאל (20% נכות). 75% מסך הנכות מיוחסים להתנהלותם הרשלנית של הרופאים ולאיחור באבחון ובטיפול.

לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג ורן שפירא, עד האירוע היה התובע עצמאי לחלוטין וחי חיים מלאים, אך בשל האבחון המאוחר והטיפול הלקוי, הוא נהפך לשבר כלי, וכעת נזקק לסיוע צמוד 24/7 בכל פעולה יומית.

בתביעה שהגישו עורך הדין רפאל אלמוג ועורך הדין רן שפירא בשם התובע, הוא מבקש מבית המשפט לחייב את משרד הבריאות המפעיל את בית החולים איכילוב, וכן את קופת חולים כללית המפעילה את בית החולים מאיר בכפר סבא, לפצות את התובע במלוא נזקיו, עד לסכום המרבי שבסמכותו (2.5 מיליון שקלים).

התביעה הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בהרצליה. טרם הוגש כתב הגנה.

עו"ד רפאל אלמוג www.rlaw.co.il הוא בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות' המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.