בית המשפט: תגמולי מילואים מוגנים מנושים

בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע לאחרונה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה על ידי השופט עופר יובל בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בלב הסכסוך מצוי תושב בנימין (43), שלפני פרוץ המלחמה ניהל עסק תיירותי המיועד לציבור הדתי־לאומי. מייצג אותו עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין.

בספטמבר 2023 הגיש עו"ד וישנגרד בקשה להגנה מפני נושים, שבמסגרתה טען כי החברה שבבעלות מרשו מכרה מאות חבילות נופש לחג הפסח בקפריסין, אך שרשרת תקלות, שכללה עיכובים בטיסות מנתב"ג, הגעה מאוחרת למלון לאחר כניסת החג ותקלות תפעוליות מצד הספק המקומי, הביאה למבול של תלונות ותביעות מצד נופשים.

בעקבות כישלון החופשה האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות, וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו ב־3.42 מיליון שקלים.

ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב־7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז שירת ברציפות כרס"פ פלוגה בגדוד מילואים יותר מ־630 ימים ברציפות, בכלל זה שבתות וחגים. החייב מתגורר עם אישתו וילדיו בדירה באזור בנימין, הרשומה בבעלות משותפת של בני הזוג. רובצת עליה משכנתה בסך 395 אלף שקלים.

ב־15 בדצמבר 2024 קבע השופט אופיר טישלר תוכנית שיקום, שבמסגרתה על החייב להעביר תשלום חודשי של 3,500 שקלים למשך 36 חודשים ובצידה מנגנון לפדיון זכויות בדירת המגורים.

הוסכם שהחייב לא יידרש למכור את דירת המגורים שבה הוא מתגורר עם משפחתו אלא יפדה את חלקו היחסי בזכויות הדירה באמצעות תשלום לקופת הנשייה. סכום הפדיון ייקבע בהתאם לשווי הדירה לאחר ניכוי המשכנתה והוצאות הדיור החלופי, והחייב ישלם סכום זה בפריסה של עד שלוש שנים. בד־בבד נקבע כי לצורכי החישוב יועמד סכום הדיור החלופי על 300 אלף שקלים, המשקף ארבע שנות מגורים למשפחה בת חמש נפשות במקרה שדירתם הייתה נמכרת לצורך פירעון החובות.

לפי אותה החלטה, מינואר 2025 החל החייב להעביר את התשלומים לקופת הכינוס, ובשל תקלה מערכתית בניתוב הכספים, שילם בפועל סכום גבוה מזה שנדרש ממנו באותה עת.

בחודשים שלאחר מכן נתגלעה מחלוקת בין החייב ובא כוחו לבין הנאמן באשר לאופן החישוב של שווי הפדיון בדירה. החייב ביקש לקבוע את הפדיון לפי שיטת חישוב אחרת, והשופט טישלר קיבל את בקשתו.

לנוכח החלטת בית המשפט, שניתנה בלא שפנו אליו, פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה חריפה לשנות מן היסוד את ההחזרים שנקבעו לחייב, בטענה כי הלה הונה אותו ואת בית המשפט והסתיר מידע רב על הכנסותיו.

בבקשתו דרש הנאמן להגדיל את צו התשלומים לנוכח הכנסתו החודשית של החייב, שהסתכמה לדבריו ביותר מ־40 אלף שקלים לחודש בשנה האחרונה. בבקשתו לא ציין הנאמן כי כל הכנסתו של החייב באותה שנה נבעה מתגמולי מילואים, מקצבאות וממענקים ששולמו לו בעקבות שירותו הצבאי הממושך. הנאמן ביקש מבית המשפט להעמיד את ההחזר החודשי על 20 אלף שקלים למשך 48 חודשים במקום 3,500 שקלים למשך 36 חודשים.

לטענת הנאמן, הדוחות בתיק מלמדים כי הכנסות התא המשפחתי גבוהות בהרבה מאלה שנטענו בפני בית המשפט, וכי החייב הסתיר הכנסה מהשכרת הקומה העליונה בבית המגורים. עוד טען הנאמן, כי החייב לא עמד בצו התשלומים חודשים ארוכים, ולפיכך יש לשקול את הוצאתו ממסלול חדלות פירעון ולהשית עליו את מלוא החוב שאליו נקלע.

עו"ד וישנגרד הגיש תגובה מפורטת לבקשת הנאמן. לדבריו, בקשת הנאמן רצופה אי דיוקים וטענות שגויות, וכלל לא היה מקום להגישה. החייב כלל לא הסתיר את יחידת הדיור הקיימת בקומה העליונה של ביתו, וההכנסה ממנה דווחה כבר מלכתחילה, הן בבקשת פתיחת ההליכים והן בדוחות התקופתיים. היא אף צוטטה בדוח ממצאי הנאמן עצמו.

אילוסטרציה

לדברי עו"ד וישנגרד, התשלומים החודשיים בוצעו כסדרם, והעיכוב הזמני שנוצר בהעברתם נבע מתקלה מערכתית בניתוב הכספים לקופה ותוקן באמצעות העברה מצטברת. עוד טען עו"ד וישנגרד, כי החוק קובע במפורש שתגמולי מילואים ומענקי שירות אינם מוקנים לקופת הנשייה ואינם בסיס להגדלת צו התשלומים.

"לא ייתכן שחיילי מילואים יסכנו את חייהם וייעדרו חודשים ארוכים מביתם ומעבודתם, אך בבוא היום, ולאחר שניתנו למשפחותיהם מענקים כפיצוי על תקופת ההיעדרות, תבוא המדינה ותיטול מהם, בידה השנייה, את כל התגמולים שניתנו להם", אמר והוסיף: החייב לא הסתיר דבר מבית המשפט, וכל טענותיו של הנאמן, כאילו הוא ומרשו פעלו בחוסר תום, טוב היה אילולא נטענו כלל.

לנוכח הבקשה החריפה הגיש גם הממונה על הליכי חדלות פירעון את עמדתו, באמצעות עו"ד אורן זילברברג. לדברי בא כוח הממונה, החישוב של פדיון הדירה נעשה באופן שגוי, ולכן יש לקבל את עמדת הנאמן ולהגדיל את סכום הפדיון. עם זאת הוא דחה לחלוטין את יתר טענות הנאמן, וקבע כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו וכי עיקר העלייה שנרשמה בהכנסותיו בתקופה הרלוונטית נובעת ממענקים ומשיפויי מילואים.

הממונה גם הסכים בתגובתו עם עו"ד וישנגרד, וציין כי החוק אוסר על העברת תגמולי המילואים לקופת הנשייה. עוד הבהיר, כי ככל שהנאמן ביקש לשנות את צו התשלומים בשל שינוי נסיבות, היה עליו לפנות לממונה ולא לבית המשפט.

בהחלטתו קיבל השופט יובל את העמדות של הממונה והנאמן, וקבע כי יש לתקן את ההחלטה מ־13 במאי 2025 ולהעמיד את סכום פדיון הדירה על פי אופן החישוב הנכון. הוא דחה את יתר טענות הנאמן, בכללן הבקשה להגדלת צו התשלומים ואת טענותיו בדבר חוסר תום לב של החייב ובא כוחו.

השופט יובל פסק כי לא הוצגו בפניו עובדות חדשות שלא היו בפני הערכאה שקבעה את תוכנית השיקום בדצמבר 2024, וכי החייב עומד בתשלומים שנגזרו עליו. בתוך כך הבהיר השופט, כי אין באמור למנוע מן הנאמן, אם יעלו נסיבות חדשות של ממש, לפנות במסלול הקבוע בדין בבקשה נפרדת לשינוי הצו.

בפסק דינו קבע השופט יובל, כי החייב ימשיך לשלם 3,500 שקלים בחודש במשך 36 חודשים, כפי שנקבע בצו השיקום המקורי, ויפדה את חלקו בדירת המגורים בהתאם להחלטת בית המשפט. תגמולי המילואים שקיבל במהלך שירותו הממושך מוגנים, ולא ייכללו בקופת הנשייה.

כמו כן קבע השופט כי לא היה מקום להגיש את בקשתו החריפה של הנאמן לבית המשפט, ותחת זאת היה עליו לברר את הדברים עם בא כוחו של החייב. במקרה של מחלוקת, היה עליו לפנות בבקשה מתאימה לממונה על חדלות הפירעון במשרד המשפטים.

לדברי עו"ד וישנגרד, ההחלטה מבהירה את שנקבע בחוק, ולפיו תגמולי מילואים המשולמים לחיילי מילואים באמצעות המוסד לביטוח לאומי נחשבים לגמלה מוגנת, ואינם ניתנים להעברה לקופת הנשייה. מרשו שירת במילואים שנתיים כמעט ברציפות מאז פרוץ המלחמה, בתפקיד תובעני ומסכן חיים, וטוב עשה בית המשפט שקבע כי אין ליטול ממנו את התגמולים והמענקים שהועברו לו ולמשפחתו בשל כך.

עו"ד וישנגרד הוסיף כי אין מדובר במקרה יחיד המאפיין את מרשו. אלפי בעלי עסקים שנקראו לשירות מילואים בשנתיים האחרונות נקלעו לקשיים כלכליים ממשיים. "כל אלה ששקעו בחובות, בין בשל המלחמה ובין מסיבות אחרות, אמורים לקבל הגנה מלאה על תגמולי המילואים שקיבלו, אשר אינם אמורים להיות מועברים לקופת הנושים." לדבריו, הכרעת בית המשפט מאזנת נכונה בין הצורך להבטיח את זכויות הנושים לבין החובה להגן על חיילים המשרתים את המדינה ונקלעו להליכי חדלות פירעון.

עו"ד וישנגרד משמש יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין ובמחוז מרכז ומתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.