בקשה לתביעה ייצוגית: מארז חיסכון בשופרסל
בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א נגד שופרסל בטענה לפרקטיקה צרכנית מטעה. בבקשה נאמר כי שופרסל משווקת מוצרים לציבור בפלטפורמת המכירה המקוונת שופרסל אונליין עם הכיתוב "מארז חיסכון", אף שבדיקה של המחיר ליחידת מידה מלמדת כי ברבים מן המקרים לא זו בלבד שאין מדובר בחיסכון, אלא שמארזי ה"חיסכון" יקרים יותר מן החלופות הרלוונטיות להם.
במילים אחרות, נאמר בבקשה שהוגשה על ידי מלי לופו, שופרסל משתמשת במונח "חיסכון", שיש לו משמעות צרכנית ברורה, מונח אשר יוצר אצל הצרכן הסביר מצג של יתרון כלכלי. ואולם נתוני המחיר שנבדקו מלמדים, כי המצג אינו מתממש, ובפועל אף הפוך מן האמת.
נטען כי אין מדובר במקרה נקודתי או בחריגה רגעית, וכי מן הנתונים שנבדקו עולה דפוס עקבי ומתמשך, לאורך מאות ימים, שלפיו המוצרים נמכרו במחיר גבוה יותר ליחידת מידה ממוצרים מקבילים, ולעיתים אף לעומת מוצרים בתכולות נמוכות יותר שנמכרו במבצע.
התנהלות זו, נאמר בבקשה, פוגעת בליבת שיקול הדעת הצרכני. הכיתוב "מארז חיסכון" אינו כיתוב תיאורי ניטרלי. מדובר במסר שיווקי מהותי אשר נועד להשפיע על בחירת הצרכן במוצר. כאשר מסר זה אינו נכון, מדובר בהטעיה צרכנית מובהקת.
המבקשת מציינת, כי נקודת מוצא עיקרית שבבסיס חוק הגנת הצרכן היא כי בין הצרכן לעוסק קיימים פערי כוחות, וכי לצורך קיומם של יחסים הוגנים בין עוסק לצרכן נדרשת שקיפות ונדרשות הגנות נוספות מעבר לאלו הקבועות בחקיקה הכללית.
כמו כן הוראותיו של חוק הגנת הצרכן מחייבות גילוי מצד אחד ואוסרות הטעיה והשפעה לא הוגנת מצד שני. הוראות אלו נועדו להבטיח כי צרכן יוכל לקבל את מלוא המידע טרם קבלת החלטה באשר לרכישת הטובין או קבלת השירות, וכי התנהלותו של העוסק מולו לא תהא כזו שמנצלת את פערי הכוחות הטבעיים לרעתו של הצרכן, הכול כדי להבטיח כי עסקאות צרכניות יתבצעו על בסיס יחסים הוגנים ומתוך יכולתו של הצרכן לקבל החלטה מושכלת וחופשית אם לבצע את העסקה.
אילוסטרציה
