טיפול הדגמה צילק קשות את פני המטופלת

האם מותר לכל הרופאים לבצע טיפולים אסתטיים? מה קורה אם טיפול כזה מבוצע ברשלנות רבה לכאורה וגורם נזקים קבועים למטופלת? בפרשה קשה כזו עוסקת תביעה נגד רופא שיניים.

על פי התביעה, נ', תושבת המרכז כבת 45, הוזמנה לפני כשנה לכנס רופאים גדול לשמש בו כמודליסטית לצורך הדגמת טיפולים אסתטיים, תמורת שני טיפולים אסתטיים חינם. את ההזמנה קיבלה ממכרה שעבדה באותה עת בשיווק מוצרים אסתטיים לרופאים.

לנ' הוצע לקבל בכנס הזרקת חומצה היאלורונית ופילינג בלייזר, אך נ' ביקשה תחילה הזרקה בלבד, בעיקר מפני שתכננה להשתתף באירוע משפחתי שנקבע לכמה ימים לאחר מכן וחששה מנפיחות או מסימנים על הפנים. לדבריה, הובטח לה כי הפילינג הוא טיפול "קל" ו"חסר סיכונים", שלכל היותר יותיר מעט אדמומיות שתיעלם בתוך יום.

בחודש מאי 2024 הופיעה נ' על הבמה בכנס, מול כ־200 רופאים. מי שביצע את טיפולי ההדגמה היו רופא שיניים ואישתו.

אשת הרופא, גם היא רופאה במקצועה, הזריקה לנ' חומצה היאלורונית סביב השפה העליונה. לאחר מכן ביצע הרופא טיפול פילינג בלייזר באמצעות מכשיר חדש.

עם סיום ההליך הרגישה נ' תחושת שריפה, אך הרופא המטפל אמר לה שזה חלק מהתהליך, והומלץ לה למרוח קרם מרגיע. בערב שלאחר הכנס החריפה תחושת השריפה והפנים החלו להתנפח.

בבוקר שלאחר הטיפול התקשתה נ' לפקוח את עיניה והרגישה כאילו פניה בוערות. היא טלפנה לאישתו של הרופא, שהסבירה לה כי במקרים כאלה אפשר לקחת סטרואידים, אך הזהירה אותה שהדבר עלול לפגוע ב"תוצאות האסתטיות" של הטיפול.

נ', שלא יכלה לשאת את הכאב, התעקשה לקבל טיפול והחלה בטיפולי סטרואידים וקרמים למיניהם. בד־בבד פנתה לרופאת המשפחה, שהפנתה אותה לרופא עור. הרופא החליף את הקרם הראשוני שניתן לה והמליץ על טיפול מתאים לכוויות.

בשבועיים שלאחר הטיפול ירדה הנפיחות בהדרגה, אך במשך ימים ארוכים כוסו פניה של נ' בגלדים עבים. לאחר שנשרו הגלדים נחשפו כתמי פיגמנטציה כהים ובהירים בצורת מלבן - בדיוק בצורת ידית המכשיר שבו טופלה.

בשלב זה החלה נ' בניסיונות ממושכים לטפל בכתמים שעל פניה ולהסירם. היא השתמשה במשחות הבהרה, אך לא ניכר שיפור ממשי. רופא העור הסביר לה שהכתמים נגרמו מכוויות עמוקות, וייתכן שלא יתאפשר להסירם. הוא הדגיש כי לפני ביצוע פילינג מהסוג שבוצע בה, נדרשת הכנה מוקדמת של העור באמצעות משחות ייעודיות - שלב בסיסי שלא בוצע במקרה שלה.

על פי הנטען, בימים שלאחר הטיפול הכושל הרופא לא יזם קשר עימה, ורק לאחר שפנתה אליו הוא הזמין אותה למרפאתו. לטענתה, הוא אמר לה שאולי מדובר ב"תגובה חיצונית", ושייתכן שהעוצמה שבחר הייתה גבוהה מדי למרות שהוגדרה כ"נמוכה".

אילוסטרציה

לתביעה שהגישה המטופלת נגד הרופא צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר עמוס לויאב, מומחה לכירורגיה פלסטית. ד"ר לויאב קבע, לאחר שבדק את נ', כי צורתם המלבנית של הכתמים על פניה של נ' תואמת במדויק את ידית הלייזר שבה נעשה שימוש בטיפול. לדבריו, כתמים אלה נובעים מטיפול שכלל עירוב של קרינת לייזר ואור רב עוצמה (IPL), שנעשה ללא הכנה מתאימה של העור ותוך שימוש בעוצמה שאינה מבוקרת של קרינה. לדבריו, הכנה של העור לקראת טיפול כזה אמורה לארוך שבועיים לפחות.

בחוות דעתו קבע ד"ר לויאב, כי נ' סובלת מנכות אסתטית־תפקודית צמיתה בשיעור של 25 אחוזים על פי תקנות הביטוח הלאומי, הכוללת מגבלות יומיות של הימנעות מחשיפה לשמש, שימוש קבוע בקרם הגנה ושימוש באיפור כבד. היא גם נוהגת לכסות את פניה שוב ושוב.

את התביעה הגיש עו"ד רן שפירא, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. לדבריו, השפעת הטיפול הכושל על חייה של נ' הייתה רחבה הרבה יותר מפגיעה בהופעתה החיצונית. היא החלה להשקיע זמן רב באיפור כל בוקר, נמנעה מפעילות חברתית וחשה צורך מתמיד להסתיר את פניה. בעבודה היא נאלצת להסביר למי שמגיע להיוועץ עימה מדוע על פניה סימנים מוזרים. היא מנסה לשבת בזווית מסוימת כדי למזער את חשיפת הכתמים, והתנהלותה היומית מאז האירוע נעשתה מגושמת וטרודה.

מאז האירוע היא מעידה כי מצבה הנפשי הידרדר, והיא חווה ירידה במצב הרוח, מחשבות חרטה, הפרעות שינה ועיסוק יתר בהופעתה החיצונית. פסיכיאטרית שאליה הופנתה המליצה לה על טיפול תרופתי, אך זה לא הועיל.

בהמשך נבדקה על ידי ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר מומחה, שקבע כי היא סובלת מהפרעת הסתגלות עם סימני חרדה ודיכאון. בחוות דעתו ציין ד"ר מרצ'בסקי, כי תגובתה למראה פניה איננה מופרזת יחסית לנזק האסתטי שנוצר, וכי הפגיעה בה משליכה על כל תחומי חייה, עם סיכון לפגיעה עתידית נוספת בתפקודה התעסוקתי. ד"ר מרצ'בסקי קבע לנ' נכות נפשית צמיתה בשיעור של 25 אחוזים על פי תקנות הביטוח הלאומי.

בתביעה שהוגשה לאחרונה נטען כי רופא השיניים ביצע טיפול שכלל אינו מצוי בתחום מומחיותו, וזאת בניגוד להנחיות של משרד הבריאות. על פי התביעה, הרופא השתמש במכשיר חדש שלא שלט בו כראוי, לא הזהיר את התובעת מפני סיכונים הכרוכים בטיפול, לא הכין את עורה לפי הנהלים המקובלים, ולאחר הטיפול הכושל, לאחר התפתחות הכוויות, לא יזם טיפול מתאים.

כמו כן נטען בתביעה, כי הטיפול שהעניק בסופו של דבר הרופא לנ' לאחר הטיפול הכושל היה מאוחר וחלקי, וההסברים שסיפק לא תאמו את חומרת הנזק שנגרם לפניה.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עו"ד רן שפירא מבקש מבית המשפט להורות לרופא לפצות את התובעת על מלוא נזקיה, לעבר ולעתיד, על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועד גבול סמכותו (2.5 מיליון שקלים).

עו"ד רן שפירא www.ranshapira.co.il מתמחה בתביעות ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.