מינון מופרז של תרופה להורדת לחץ דם

פנסיונר כבן 70, עם היסטוריה רפואית של אירועים מוחיים, הגיע בלוויית אישתו לבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר שהתלונן על קוצר נשימה חמור. למרות מצבו התעכב מאוד הצוות הרפואי בבית החולים בטיפול בו, והוא נאלץ להמתין ישוב על הקלנועית שלו כשעה וחצי באזור טרום־מיון בלי לקבל כל טיפול רפואי מלבד מדידת לחץ דם אחת.

לאחר כשעה וחצי של המתנה הבחינה רעייתו שהישיבה הממושכת מקשה עליו, וביקשה מהרופא האחראי להקצות לו מיטה. הוא הועבר למיטה בחדר המיון. בשלב זה החל לחץ הדם של התובע לנסוק, והגיע לרמות חריגות של 240/150.

לדברי רעייתו, הרופא נלחץ והחליט לתת לבעלה איזוקט לוריד. כ־15 דקות לאחר העירוי צנח לחץ הדם של התובע לרמות של 120/80, אך אז, לעדות אשתו, הוא החל לדבר לא לעניין ופיתח חולשה מוחלטת בכל הצד השמאלי.

בשלב זה, תיארה האישה, היא פנתה אל הרופא ואמרה לו שנראה לה שבעלה עובר אירוע מוחי. הוא שאל מדוע היא חושבת כך, והיא השיבה שהוא מדבר לא לעניין ושלחץ הדם שלו צנח מאוד, ב־50% ברבע שעה. לדבריה, הרופא השיב לה בהיסטריה: "ראית את לחץ הדם שלו? כן בוודאי, נתתי לו ארבע מנות איזוקט, וסביר להניח שזה גרם לתופעה הנוכחית."

בשלב זה ביקש הרופא מאחות במחלקה שתהיה צמודה לתובע. האחות שאלה אותו בתמיהה: "נתת לו ארבע מנות איזוקט בבת אחת?" הרופא השיב: "כן, מה יכולתי לעשות? היה לו לחץ דם 240/160."

בתגובה הזעיקה האחות את הנוירולוגים. לדברי אישתו של התובע, בשלב זה כולם התלחשו בינם לבין עצמם וביקשו ממנה להתרחק.

לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג וספי קלו־יוגב ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', שהגישו תביעה נגד בית חולים מאיר מיד לאחר האירוע, עבר התובע בדיקת סי.טי שהדגימה באופן ברור ממצאים חדשים של פגיעה מוחית ממשית, המאששים את הקשר בין הטיפול התרופתי השגוי לאירוע המוחי.

בעקבות תרופות נוספות שניתנו לו פיתח התובע דימומים קשים בחניכיים ובמוח. במשך אשפוזו בטיפול נמרץ הופיעו תנודות קיצוניות בלחץ הדם, קושי חמור בבליעה, אובדן יכולת תפקודית בצד שמאל של הגוף והידרדרות קוגניטיבית קשה.

גם לאחר הפגיעה הראשונית נמשך הטיפול הרשלני. התובע הועבר למחלקה פנימית, אך שם סירב הצוות הרפואי לתת לו תרופות חיוניות להורדת לחץ דם יותר מיממה בטענה שהוא אינו מסוגל לבלוע, וכי הטיפול התרופתי ניתן רק בטיפול נמרץ.

בעקבות הטיפול הרשלני במחלקה עלה שוב לחץ דמו של התובע לערכים מסוכנים ביותר של יותר מ־220/150. רק לאחר שהידרדר מצבו ובעקבות זעקותיה של רעייתו, הוחזר התובע לטיפול נמרץ בדחיפות.

מבית החולים יצא התובע כשהוא שבר כלי. לדברי אישתו, בעקבות האירוע נהפך בעלה מאדם עצמאי ופעיל לסיעודי לחלוטין, הסובל מפגיעה קוגניטיבית קשה ביותר. לעדותה, בסוף השהייה במיון פנה אליה הרופא המטפל שנתן לבעלה מנה מופרזת של תרופה, והתנצל על שאירע.

אילוסטרציה

לתביעה צורפה חוות דעת של פרופ' מאיר ברזיס, מומחה ברפואה פנימית, שקבע כי מתן התרופה איזוקט בכמות שניתנה חרג מכל פרקטיקה רפואית מקובלת וגרם ישירות לאירוע המוחי. לדבריו, התובע קיבל ארבע מנות איזוקט בתוך דקות ספורות למרות שההתוויה הרפואית הרשמית אינה כוללת טיפול ביתר לחץ דם. מתן התרופה במינון גבוה ובסמיכות גבוהה גרם ירידה חדה בלחץ הדם, בניגוד להמלצות רפואיות מבוססות.

המומחה קובע בחוות דעתו, כי הירידה המהירה בלחץ הדם (כמעט 50% תוך דקות ספורות) פגעה באספקת הדם למוח, במיוחד באזורים שנפגעו משבץ קודם, וגרמה אירוע מוחי נוסף. קשר זה צוין גם בתיעוד הרפואי של בית החולים. לדבריו, הספרות הרפואית קובעת כי יש להוריד לחץ דם בהדרגה ובזהירות כדי למנוע שבץ, במיוחד אצל חולים עם מחלת כלי דם טרשתית. במקרה זה, הצוות הרפואי פעל בניגוד להמלצות המקצועיות.

עוד קובע המומחה, כי בית החולים המשיך להתרשל לאחר האירוע במהלך אשפוזו של התובע, והחמיר את מצבו. לדבריו, לאחר האירוע המוחי התובע סבל מתנודות קיצוניות בלחץ הדם, קושי בבליעה ודימום מוחי. למרות מצבו נמנעו בבית החולים מלתת לו טיפול תרופתי להורדת לחץ דם בטענה שאינו מסוגל לבלוע, מה שהביא להחמרת מצבו.

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר ראובן אייכנבאום, מומחה לנוירולוגיה ושיקום, שהעריך את נכותו של התובע ב־100%, תוך שהוא מציין כי הפגיעה המוחית הבלתי הפיכה שממנה הוא סובל מונעת ממנו כל תפקוד עצמאי, והוא זקוק לסיעוד ועזרה קבועים בכל פעולותיו היומיומיות.

עורכי הדין אלמוג וקלו־יוגב מבקשים מבית משפט השלום בתל אביב להורות לבית חולים מאיר ולקופת חולים כללית שמפעילה אותו, לפצות את התובע בפיצוי המרבי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים).

טרם הוגש כתב הגנה.

עו"ד רפאל אלמוג www.rlaw.co.il הוא בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות' המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.