שימוש במסמך מזויף לצורך הלוואה

כבוד השופט אלעזר ביאלין מבית משפט השלום בירושלים, החליט שלא להרשיע את הנאשם נ' (שם בדוי) בפרשת זיוף מסמכים לצורך קבלת הלוואה, למרות שנ' עצמו הודה כי ביצע את המיוחס לו. פסק הדין הנדיר הגיע בעקבות מאבק משפטי ממושך עם פרקליטות המדינה ובעקבות המלצות שירות המבחן.

הפרשה התגלגלה לבית המשפט בעקבות כתב אישום שהוגש נגד זייפן סדרתי בשם קפלן. בכתב האישום פורטו שלוש פרשות של זיוף מסמכים, שבהן פעלו זייפן המסמכים ופקיד בנק מירושלים בשם יזדי כדי לזייף מסמכים ולהקל על מסורבי הלוואות לקבל הלוואות מגופים פיננסיים.

בפרשייה השלישית, שבה הואשם נ' נטען, כי במהלך 2018 פגש יזדי את נ' באירוע משפחתי, והציע לסייע לו לקבל הלוואה במרמה, בסיוע מיומנותו של קפלן בזיוף מסמכים. יזדי ביקש מהנאשם להעביר לו מסמכים מקוריים כגון פלט עו"ש ותלושי משכורת. המסמכים הועברו לקפלן, והלא שיפץ אותם באופן ששיקפו תמונה כלכלית חיובית על נ'.

כעבור מספר ימים הגיעו יזדי ונ' לסניף בנק איגוד בבאר שבע, שם הציגו את המסמכים המזויפים בפני פקידי הבנק וביקשו לאשר לנ' הלוואה בסך 40,000 ₪. פקידי הבנק עשו מספר בדיקות שבמהלכן התגלה כי המסמכים שהוגשו להם מזויפים, והבנק דחה את הבקשה להלוואה.

לא ברור אם אנשי בנק איגוד פנו למשטרה או שהיו אלה מתלוננים נוספים, אך בחלוף יותר משנתיים מקרות המקרה עצרה המשטרה את נ' לחקירה. במהלכה הודה, כי אכן ניסה ביודעין לקבל הלוואה על סמך מסמכים מזויפים.

עו"ד איתמר בן עמי, שייצג את נ', פנה לפרקליטות בבקשה להעביר את מרשו למסלול של הסדר מותנה והיעדר הרשעה. הסדר מותנה הוא מסלול שבו הנאשם מודה בעובדות אך אינו מורשע בדין, אלא נענש על פי הסדר שאליו מגיעים הצדדים. מסלול זה הוקם כדי לאפשר לאנשים נורמטיביים לא ליפול להגדרה של עבריינים מורשעים, ובכך למנוע פגיעה במעמדם החברתי ובאפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד.

על אף ניסיונותיו של עו"ד בן עמי סירבו בפרקליטות להעביר את עניינו של נ' ליחידת ההסדר המותנה, בטענה שמעשיו הם מסוג פשע בנסיבות מחמירות. בשל כך, טענו בפרקליטות, אי אפשר להכליל את הנאשם במסלול ההסדר המותנה.

בעקבות סירובה של הפרקליטות להסדר מותנה והתעקשותה על רכיב "הנסיבות המחמירות", נאלצו הצדדים להגיע לדיון הוכחות, אשר בטרם קיומו הודה נ' במיוחס לו, אך כפר בעבירות המיוחסות לו. בהתאם לטענות של עו"ד איתמר בן עמי, זיכה בית המשפט את נ' מרכיב הנסיבות המחמירות בעבירה.

לאחר מתן הכרעת הדין פנה עו"ד בן עמי שוב לפרקליטות בבקשה לבחון את עניינו של נ' ואת התאמתו להסדר מותנה, ואולם על אף שנ' זוכה מרכיב "הנסיבות המחמירות" (שהיו החסם מלכתחילה לשליחתו להסדר מותנה), עמדה הפרקליטות במריה, וטענה כי משניתנה הכרעת דין, אי אפשר לבחון את עניינו של נ' להסדר מותנה או לעיכוב הליכים, למרות שהזכות לבחינת עניינו נשללה מלכתחילה על ידי הפרקליטות, שהתעקשה על רכיב "הנסיבות המחמירות" שממנו זוכה נ'.

משמנעה הפרקליטות מנ' לממש את זכויותיו לבחינת עניינו להסדר מותנה, נאלץ בית המשפט להתקדם לשלב הטיעונים לעונש. במהלכו הורה בית המשפט לנ' להיפגש עם שירות המבחן לשם קבלת תסקיר לקביעת העונש.

מהתסקירים השתקף, כי נ' הוא אזרח נורמטיבי העובד לפרנסתו, ואשר מעד באופן חד-פעמי עקב קשיים כלכליים. שירות המבחן ציין, כי הרשעה בדין עלולה לפגוע במקור פרנסתו של הנאשם המשמש נהג משאית, ובתפקידו הוא אמון על אספקת סחורה לגופים ביטחוניים. על כן המליצו בשירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בענישה שיקומית.

"לנוכח כברת הדרך שעשה הנאשם בפן הטיפולי-שיקומי, הפגיעה הצפויה בנאשם ושיקולים נוספים, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו בדין ולהשית עליו ענישה שיקומית על דרך הטלת צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 200 שעות", ציין השופט בהחלטתו.

נציגי הפרקליטות טענו, כי הנסיבות המחמירות נובעות מסכום הכסף הגדול (40 אלף שקלים) שאותם ניסה נ' להשיג על דרך הלוואה, ומצבר האישומים נגד נ'. הטענות נדחו על ידי בית המשפט בהכרעת הדין, ונ' זוכה מהן.

על פי נציגי התביעה, "מעשיו של הנאשם פגעו בהשפעת היכולת לרכוש אמון באחר ובחופש הבחירה והרצון... הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בתחכום; בתכנון מראש... לּו ניסיונו של הנאשם היה צולח, לא רק הבנק היה נפגע אלא גם הציבור, שכן בעקבות מעשיו של הנאשם הבנק היה מגלגל את העלויות על הציבור."

עוד טענו בתביעה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של רף הענישה, אך לא בתחתיתו, ועל כן יש להשית עליו עונש הנע בין של"צ מורחב לשמונה חודשי מאסר בפועל.

את הדיון וההכרעה פתח השופט במילים האלו:

"מעשים מהסוג המתואר בכתב האישום אכן 'מתגלגלים' בסופו של יום לכדי פגיעה בציבור כולו הן בהיבט של הכבדת תנאים בשל חשש לזיוף ומרמה והן בהטלת הוצאות עמלות וריביות. אולם גם כאשר בוחנים את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, חלקו של הנאשם יחסית לחלקם של יזדי וקפלן קטן ומינורי, כפי שהנסיבות שיפורטו להלן מלמדות.

"אמנם הנאשם היה בעל האינטרס בקבלת ההלוואה, אלא שלאורך כל הדרך הנאשם היה פסיבי והובל על ידי יזדי וקפלן. יזדי וקפלן זממו והגו את הרעיון, ואף דאגו לזיוף המסמכים. יזדי הנחה את הנאשם איך ומה לעשות. לא זו בלבד, יזדי גם הגיע עם הנאשם לסניף הבנק."

השופט קבע, כי "הנאשם לא הצליח לקבל דבר במרמה. עסקינן בעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה. אולם גם לו היה הנאשם מצליח לקבל את ההלוואה, לא לגמרי ברור איזה נזק יכול היה להיגרם לבנק, שהרי בכל מקרה הנאשם היה מחויב להחזיר את ההלוואה עד השקל האחרון. הנאשם הוא אדם עובד, כך שהצפי הוא שהוא היה מחזיר את ההלוואה בריבית דריבית. בכך אין כמובן כדי להפחית מחומרת המעשים באשר לפגיעה בעקרונות של פגיעה במסחר ובחופש הרצון."

לעניין הנסיבות המקלות קבע השופט, כי הנאשם הודה בעבירות, נשא באחריות והביע חרטה. בהקשר זה יש לזכור, כי כבר בראשית הדרך הודה הנאשם במעשים שבהם הורשע. ניהול ההליך נגע לטענות משפטיות שבהן נמצאו טענותיו צודקות, והנאשם אכן זוכה במרכיב 'הנסיבות המחמירות'. להודייתו של הנאשם חשיבות הן במישור היעילות, החיסכון בזמן השיפוטי ובהשגת תוצאה מהירה והן במובן שאפשר להניח כי ההודאה משקפת הפנמה של המעשים ונשיאה באחריות.

השופט גם התחשב בזמן הרב שעבר בין ביצוע המעשים ב-2018 להגשת כתב האישום (יוני 2021) לפסק הדין שניתן ביוני 2024.

באשר לעתירתו של עו"ד בן עמי לאי הרשעת מרשו, הביא השופט ציטוטים מהחלטת בית המשפט העליון, אשר קבע כי "אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין."

בשלב זה קבע השופט, כי אין להרשיע את הנאשם. "לטעמי, אף שמדובר בעבירות שאין להקל בהן ראש, מידת הפגיעה במקרה זה היא ברף נמוך. זאת הן לנוכח היעדר מעורבות אקטיבית של הנאשם בתכנון ובזיוף של המסמכים, הן לנוכח העובדה שהמרמה לא צלחה והן לנוכח העובדה שמדובר בקבלת הלוואה במרמה שהנאשם היה מחויב להחזיר. על כן בנסיבות יוצאות דופן אלה, סברתי כי עניינו של הנאשם יכול להסתיים אף בהימנעות מהרשעה."

כמו כן ציין השופט את האכיפה הבררנית המפלה שעשתה הפרקליטות כלפי הנאשם ואת מאבקו של בא כוחו כדי לסיים את ההליך בהיעדר הרשעה.

"כתב האישום שהוגש נגד הנאשם אוחז בשלושה אישומים. כמפורט לעיל, רק באישום השלישי ראתה המאשימה לייחס לנאשם ולקפלן עבירות בעלות רכיב של נסיבות מחמירות. זאת על אף שלקפלן יוחסו עבירות דומות באישום הראשון והשני. לא ניתן שלא לחוש באי נוחות לנוכח העובדה שרק באישום זה בחרה המאשימה לייחס רכיב של נסיבות מחמירות, כך שלנאשם יוחסו עבירות של פשע שבהן לא ניתן לקיים הליך של הסדר מותנה.

"בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מההליכים הרבים שאליהם הפנה בא כוחו של הנאשם בבקשתו לעיכוב הליכים ובטענתו לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק. האסמכתאות שצירף בא כוחו של הנאשם מלמדות שמעשים דומים של נאשמים נעדרי עבר פלילי הסתיימו בהליך של הסדר מותנה."

השופט מזהיר מפני הטלת עונש דומה לנאשם ולקפלן, כאשר אין להשוות בין חומרת מעשיהם. "במקרה זה, קבלת עתירת המאשימה תביא לכך שעניינו של הנאשם ועניינו של קפלן יסתיימו באותה תוצאה על אף שלקפלן מיוחסות עבירות חמורות יותר, בהיקף גדול יותר, ומעורבותו באישום השלישי בזיוף המסמכים הייתה בעלת משמעות. עם תוצאה זו אין להשלים", קבע השופט.

השופט גם פירט באריכות את התסקיר החיובי ביותר שלו זכה הנאשם משירות המבחן. "הנאשם התמסר להליך הטיפולי, השתתף בכל הפגישות שאליהן זומן ושיתף פעולה באופן מלא... התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם חש בושה וקיבל אחריות מלאה למעשיו ולעבירות שבהן נמצא אשם... שירות המבחן ציין, כי יש בהרשעה כדי לפגוע בדימוי העצמי ובתדמיתו העצמית של הנאשם מול האחרים... הערכת שירות המבחן היא כי הרשעה בדין עלולה לפגוע במקור פרנסתו של הנאשם. להערכה זו אני שותף."

לבסוף פסק השופט: "אני מטיל על הנאשם את העונשים האלה:

"200 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ) אשר ירוצו בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן תוך 30 יום. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי, לרבות הרשעה והטלת מאסר בפועל;

"צו מבחן לשנה. בתקופה זו הנאשם מחויב לשתף פעולה עם שירות המבחן. מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט ולגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.

"התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור עבירות זיוף ומרמה שנתיים מהיום או מאסר תמורתה אם לא תיחתם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס."

עו"ד בן עמי: "מרשי מכיר באחריותו לעבירה שביצע, חש בושה עזה וחרטה, והכרעת הדין בעניינו תאפשר לו להמשיך ולתפקד כאזרח מועיל בחברה. צר לי כי הפרקליטות נוקטת חומרה יתרה דווקא כלפי האנשים החלשים בחברה, ואילו מכירה פנים ומקלה עם ה'שמנה וסלתה' של החברה הישראלית", אמר עו"ד בן עמי.

עו"ד איתמר בן עמי www.ibalaw.co.il עוסק בכל תחומי הנזיקין והדין הפלילי, כולל תביעות חבות וביטוח, פגיעות גוף מנפילות ותאונות, מיצוי זכויות לנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה, וכן מייצג ומלווה נאשמים בדין והפלילי ומלווה נפגעי עבירה בהליך הפלילי ולאחר מכן בתביעות לקבלת פיצוי כספי.