גישה לתוכן אישי של נפטר ברשתות חברתיות

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון - הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם ח"כ ארז מלול. הצעת החוק נועדה לחייב לראשונה את הפלטפורמות הדיגיטליות, ובהן הרשתות החברתיות כגון גוגל לקבוע מדיניות בנושא הטיפול בחשבונות לאחר מותו של אדם, לפרסם את המדיניות ובמסגרתה לאפשר לאדם, בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה למידע הדיגיטלי בחשבונותיו בלי לפנות לערכאות משפטיות.

לפי הצעת החוק, ספק הנותן שירות תוכן דיגיטלי לציבור בישראל, יקבע ויפרסם באופן בהיר ונגיש כללים בעניין אופן הטיפול בתוכן אישי שהמשתמש יצר, ערך או שמר בחשבונו, וזאת לאחר פטירתו, ואפשרות גישה אליו; והספק ישוב ויידע את המשתמש על כללים אלה מזמן לזמן. באמצעות הכללים ספק השירות יאפשר למשתמש לקבוע כי אדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו לאחר פטירתו, כולו או חלקו, או לקבוע כי המידע יימחק.

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "מודגש שהגישה היא לתוכן המצוי אצל הספק באותה נקודת זמן. כמו כן הספק יכול לקבוע שהגישה תינתן לאחר הפטירה רק לחלק מהתוכן, כמו בפייסבוק - אדם יכול לקבוע שלאחר פטירתו תינתן גישה לפוסטים 'רגילים' שלו, אבל לא לפוסטים שהתפרסמו בקבוצות סגורות. המטרה היא שהפלטפורמות ייתנו אופציה להעניק גישה ככל האפשר לרוב המידע. החריג לכלל זה - שירות תקשורת בין אישית (כגון ווטסאפ) - מתאפיין במעורבות של צד ג', ולכן יש רגישות מיוחדת לנושא הפרטיות והוא מוחרג מהחובה להעניק למשתמש אפשרות לקבוע מי יקבל אחר פטירתו גישה, אך השירות יכול להחליט לפי שיקוליו להעניק גישה, כמו לפני חקיקת החוק.

"אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מכל דין, ובכלל זה מהוראות חוק הגנת הפרטיות או חוק הירושה, לפיכך הפלטפורמה צריכה לעצב את מדיניותה לאפשרות להעביר את המידע לאחר בהתאמה לדיני הפרטיות וחוק הירושה. ההוראות יחולו על פלטפורמות או ספקים בישראל ובחו"ל אם הם מכווינים את השירות שלהם למשתמשים בישראל."

ח"כ טלי גוטליב: "זכותו של אדם לפרטיותו והדאגה לכך חשובות אף יותר לאחר מותו של אדם, שאינו יכול להגיב לפגיעה לאחר מותו. לא צריך למהר, ויש להיזהר בחקיקה הזו מאוד. לא נרגעתי בעקבות התיקונים המוצעים שספק יבדוק את החשש לפרטיות המת, כי השירותים הדיגיטליים מורכבים מאוד, והדבר עלול לגרום לפרטיות המת להיפרץ גם בתום לב. אתה לא יודע עד כמה ואם אי אפשר לפרוץ את השירות.

"אדם נפטר, וצפונות ליבו חסויים בכמה אופנים. אנחנו עלולים לפגוע בכך. אין לאף אדם זכות בחיי או במותי על מידע שלי, על מחשבות שלי ועוד. האם יש הנחת יסוד שלמשפחה יש זכות לגבי מידע על המנוח, זהו ערך בפני עצמו? כמו כן אתם מניחים ידע של המנוח בחייו כלפי חוזים אחידים, מה שאינו בהכרח נכון. לרשות להגנת הפרטיות יש סמכויות רבות מאוד, בהן נהלים וחוזרי מנכ"ל. היא יכולה להוציא נוהל בנושא."

עו"ד ד"ר בליי השיב: "הצעת החוק מבנה את הנושא ומחייבת לשאול את המשתמש בחייו אם הוא רוצה למחוק את המידע או להעביר לאדם אחר. היא לא מותירה את זה רק להכרעת הפלטפורמה הדיגיטלית, וכך היא משפרת את המצב כי היא נותנת את הכוח למשתמש לקבוע בחייו מה יקרה אחרי מותו."

ד"ר טל מורס, שעם פרופ' מיכאל בירנהק חתום על דוח שהוגש לאיגוד האינטרנט ב-2017 ועל מחקר שנעשה בבריטניה: "מעבר לחקיקה יש חשיבות למודעות. בסקרים עולה שגם כשיש כלים כמו במטא ובגוגל, אנשים ממעטים מאוד להשתמש בהם, פחות מ-10% מפעילים את הכלים הקיימים. לפיכך יש לוודא שהציבור מודע ליכולת להשתמש בכלים. יש פער בין מודעות למוטיבציה להשתמש בכלי, ואני עצמי טרם השלמתי את ההגדרות."

מ"מ היו"ר, ח"כ מלול: "אני מצפה שהחברות יפרסמו את הכלים האלו כמו שהן מפרסמות את המוצרים שלהן. בעקבות 7.10 עלתה המודעות לצורך בכלים."

ד"ר תמר קלהורה, משרד המשפטים: "לשאלה אם התוכן הדיגיטלי הוא חלק מהעיזבון, צוואה עשויה לכלול גם הוראות לדברים שאינם חלק מהעיזבון, ובימ"ש או הרשם יכולים לתת צו לקיום הוראות אלו."

עו"ד איגי פז, משרד המשפטים: "יש הוראות בצוואה שאינן אופרטיביות לחלוקת נכסי העיזבון כגון הוראות לגבי אופן הקבורה. זה חלק ממצווה לקיים את דבר המת במשפט העברי והישראלי ובחקיקה. זה עקרון מנחה בדין הישראלי, ולכן בתי משפט ירצו לקיים הוראות אלה שהן רצון הנפטר."

פרופ' מיכאל בירנהק: "ההצעה בנוסח הנוכחי נבונה, מתונה ושקולה. לפלטפורמות יש כוח עצום שיש לרסנו במידה מסוימת בהקשרים רבים, וגם כאן. יש לכתוב שכללי הפלטפורמה יינתנו בשפה שבה ניתן השירות למשתמש. כמו כן צריך להיות ברור שמדובר על חובה משפטית שהפרתה היא כמו הפרת חובה חקוקה בדיני נזיקין. זה לכל הפחות עשוי לגרור תובענות ייצוגיות. לשאלת התחולה, יש שונות בין מה שהפלטפורמות מציעות ולכן אולי יש לקבוע תחילה מדורגת מיום הפרסום. כמו כן לבחון את השוני בין מי שכבר נרשמו ולא רק מי שיירשמו לשירותים חדשים מתחילת החוק ואילך."

עו"ד עמרי רחום טוויג, גוגל ישראל: "נוצר כאן מסלול הסכמתי, וזו הדרך הנכונה לעשות זאת. לסוגיית הגנת הפרטיות, השאלה מה נעשה כשנוצרת חובה חוקית חדשה כלפי הפלטפורמות. יש לוודא שהחוק לא מחמיר או יוצר מצב מורכב יותר כלפי החברות. כשאנחנו נותנים למשתמש להורות לנו לבצע פעולה, אין להוסיף את האחריות. בוודאי שיש אחריות להגנת הפרטיות, אך ברגע שאדם משתמש בשירות המייל ודרכו מעביר תיקיה שלמה של שירות האחסון לצד שלישי, ייתכן שהוא פוגע בפרטיות של רבים, וזו לא פעולה של הפלטפורמה. האחריות היא של המשתמש. אנחנו לא יכולים, ונורמטיבית לא נכון, שהפלטפורמה תעצב את המנגנון עם קביעה שבנסיבות מסוימות היא לא תאפשר למשתמש להעביר את המידע ולמי. אם המנגנון נועד לעשות את דברו של המשתמש, מתקשים לראות איך יכולה להיות כאן אחריות לפלטפורמה. עד היום הפסיקה לא הטילה אחריות כזו, וכאן מייצרים חובה חוקית חדשה."

יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות במטא: "מי שמבצע פעולה הוא אותו אדם שמאפשר להעביר את המידע."

עו"ד ד"ר בליי: "הרושם הוא שיש גישות אחרות לפלטפורמות למיניהן. מטא למשל תופסת את הסיטואציה באופן שדברים מסוימים היא אינה מאפשרת להעביר. אנחנו לא מזיזים את המחוג לאף כיוון. אנחנו מותירים את שאלת האחריות המשפטית להגנה על הפרטיות כפי שהיא."

עו"ד לירון הופפלד, הרשות להגנת הפרטיות: "שאלת האחריות המשפטית של פלטפורמות להפצת מידע שפוגע בפרטיות צדדים שלישיים מורכבת גם היום וגם לאחר מותו של אדם. החוק מקפיא את המצב הקיים. הוא לא קובע שהפלטפורמה תאפשר גישה לכל המידע האישי הקיים. נכון להשאיר את הנוסח הנוכחי המקפיא את המצב הקיים. במצבים שבהם יש אחריות כיום, היא תחול גם לאחר התיקון החקיקתי ולהיפך. מה שהיה הוא שיהיה."

ד"ר קלהורה: "החובה היחידה שהחוק מוסיף היא לאפשר למשתמש לקבוע. שאלת האחריות בנזיקין לפגיעה בפרטיות שנעשית על ידי אחר אינה רלוונטית, ואולי תבוא לידי ביטוי במצבי קיצון. אני לא בטוחה שלאחר מות המשתמש יש עילת תביעה. הפרה נזיקית מצריכה הוכחת נזק, והשאלה מה הנזק לאחר מות המשתמש. לכן הסוגייה נותרת בסימן שאלה. לעניין הנוסח, יש לחשוב לקראת הקריאות השנייה והשלישית אם מספיק לכלול בחוק את המונח "טיפול" ואם לא צריך לפרט מה הכוונה, במיוחד בשל החשש לפגיעה בפרטיות."

עו"ד ד"ר בליי הבהיר לפני ההצבעה, כי לקראת קריאות שנייה ושלישית יש לתת את הדעת לסוגיית מועד התחילה והוראות המעבר ולחדד מספר נקודות בנוסח.

הצעת החוק אושרה בקולו של מ"מ היו"ר, ח"כ מלול.